אלכסנדר צ'אקובסקי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסנדר צ'אקובסקי
Chakovsky AB.jpg

אלכסנדר בוריסוביץ' צ'אקובסקירוסית: Алекса́ндр Бори́сович Чако́вский'; ‏ 26 באוגוסט 1913 - 17 בפברואר 1994) היה כתב צבאי, סופר, ועורך סובייטי.

ביוגרפיה

נולד בסנקט פטרבורג למשפחה יהודית ובילה את רוב שנות ילדותו ונעוריו בעיר סמרה. היה חבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מנעוריו. משנת 1937 עבד כעיתונאי ומבקר ספרות בכתב העת "אוקטובר".

במלחמת העולם השנייה היה כתב צבאי מגויס לצבא האדום וסופח לחזית וולחוב. במרכז דיווחיו והספרים שחיבר לאחר המלחמה ניצב המצור על לנינגרד. על חוויות אלה פרסם את טרילוגיית ספריו, שבמרכזם ניצבים אנשי העיר: "זה היה בלנינגרד" (1944), "לידה" (1945) ו"ימי שלום" (1947). בספרים אלה שילב תיעוד דוקומנטרי עם סיפורים אישיים ואנושיים. בין 1968 ל-1975 פרסם סדרה של חמישה רומאנים על המצור. בין 1978 ל-1981 פרסם את הטרילוגייה "ניצחון", אודות האירועים שהובילו לניצחון במלחמת העולם השנייה.

ב-1955 מונה לעורכו הראשי של כתב העת "ספרות זרה" (Иностранная литература) וב-1962 היה לעורכו הראשי של כתב העת ליטרטורניה גזטה.

ב-1973 היה בין החותמים על מכתב גינוי לדיסידנטים אלכסנדר סולז'ניצין ואנדריי סחרוב.[1]

חבר הסובייט העליון משנת 1966. ב-1986 מונה לחבר מלא בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית.

פרסים

ספרו בעברית

  • א. צ'אקובסקי, לנינגרד במצור, מרוסית: ש' מנדל, תל אביב, תש"ו

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0