אלעלה
| השם שזוהה כ"מואב" בכתב חרטומים | ||||||
|
אֶלְעָלֵה או אֶלְעָלֵא הייתה עיר באזור מואב בעבר הירדן המזרחי. בתקופת התנחלות שבטי ישראל היא נמסרה לשבט ראובן.
תולדותיה
אלעלה, אשר הייתה בשלטון תושבים מקומיים נכבשה על ידי שבטי ישראל בראשית תקופת ההתנחלות. על פי המסופר בתנ"ך בספר במדבר, היא הייתה אחד האתרים הראשונים בנחלת שניים וחצי השבטים שבאזור ממזרח לירדן, בו העדיפו וביקשו בני שבט ראובן ושבט גד להשאר ולהתנחל.[1]
” וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה: וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה: וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן:”
עמדתם זו נחשדה כהשתמטות מעזרה לשבטי ישראל בכיבוש כל הארץ. על כן, מנהיגי העם, ובראשם משה, הוכיחו אותם על כך. אולם כאשר נשבעו שיעברו חלוצים במלחמה לפני מחנה בני ישראל עד אשר יסיימו לכבוש את הארץ, בטרם ישובו לביתם שבעבר הירדן המזרחי[2] אושר להם לבנות ולהתיישב בערים אלה. שבטי ראובן וגד, אכן קיימו שבועתם במלואה כמצוין בספר יהושע[3].
”וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ: וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם-הֲבִיאֹנֻם אֶל-מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: לֹא נָשׁוּב אֶל-בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ: כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה כִּי בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה:”
לאחר שנלקחה במערכה צבאית מן האמורים בראשות מלכם סיחון, נבנתה העיר מחדש על ידי שבט ראובן, כמסופר בספר במדבר:[4]
”וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם: וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ:”
מספר אזכורים בתנ"ך מקשרים בין אלעלה לבין העיר חשבון כנראה הסמוכה. בספר ישעיהו מתנבא הנביא ישעיהו את אבלם הכבד של המואבים, כנראה על הרס וחורבן שנגרמו במלחמה:[5]
” מַשָּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר מוֹאָב נִדְמָה: ... בְּחוּצֹתָיו חָגְרוּ שָׂק עַל גַּגּוֹתֶיהָ וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה יְיֵלִיל יֹרֵד בַּבֶּכִי: וַתִּזְעַק חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נִשְׁמַע קוֹלָם עַל כֵּן חֲלֻצֵי מוֹאָב יָרִיעוּ נַפְשׁוֹ יָרְעָה לּוֹ:”
מפשט הכתובים עולה כי ישעיהו התנבא כי ישתתף באבלם ובקינתם של המואבים על חורבנם:[6]
”עַל כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר גֶּפֶן שִׂבְמָה אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל:”
בספר ירמיהו מאוזכר שם העיר בקינה ותוכחה כלפי המואבים, אשר ינחלו מפלה לאחר מערכה צבאית.[7]
”שָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּאֶה מְאֹד גָּבְהוֹ וּגְאוֹנוֹ וְגַאֲוָתוֹ וְרֻם לִבּוֹ: ... עַל כֵּן עַל מוֹאָב אֲיֵלִיל וּלְמוֹאָב כֻּלֹּה אֶזְעָק אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ יֶהְגֶּה: ... וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי לֹא יִדְרֹךְ הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד: מִזַּעֲקַת חֶשְׁבּוֹן עַד אֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נָתְנוּ קוֹלָם מִצֹּעַר עַד חֹרֹנַיִם עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי גַּם מֵי נִמְרִים לִמְשַׁמּוֹת יִהְיוּ:”
זיהוי
בעקבות אזכורה בספרי הנביאים, ביקש אוסביוס מקיסריה אשר פעל במאה ה-3, לזהות את אלעלה בכפר גדול בתקופתו, שנמצא בסמוך לחשבון המקראית.
במאה ה-20 הוצע לזהותה באתר בשם: אל-עאל מצפון מזרח לחסבאן, (שהוצע לזהותה כחשבון המקראית). באתר זה נערכו חפירות ארכאולוגיות, ונמצאו פריטים המעידים על יישוב קדום מתקופת הברזל, והתקופות ההלניסטית, הרומית והערבית.
לקריאה נוספת
- אברהם נגב, הערך: אלעלא, אלעלה, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 56.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 155.
הערות שוליים
