אלפונס פינאר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלפונס פינאר
Alphonse Pinart
לידה 1852
פטירה 13 בפברואר 1911 (בגיל 59 בערך)
ענף מדעי פילולוגיה ואתנוגרפיה
מקום מגורים צרפת
תרומות עיקריות
התאוריה על ההגירה הקדומה ליבשת אמריקה

אלפונס לואי פינארצרפתית: Alphonse Louis Pinart‏; 1852 - 13 בפברואר 1911) היה מגלה ארצות, פילולוג, אתנוגרף ואספן צרפתי שהיה בין הראשונים להעלות את ההשערה כי יבשת אמריקה יושבה לראשונה באמצעות מהגרים מאסיה דרך מצר ברינג.

חייו

פינאר נולד בעיירה מרקיז (Marquise) באזור פה-דה-קאלה לבעל מפעל מתכת עשיר. למד בנעוריו אנגלית ורוסית, ומגיל 15 ועד מותו עסק בחקר מוצאם של האינואיטים והאינדיאנים ביבשת אמריקה. הוא בזבז את ההון המשפחתי ואת הונן של שתי נשותיו בחקר אמריקה וברכישת חפצים וספרים בנושאים בהם עסק. הוא תרם את אוספיו למוזיאונים רבים, החל במוזיאון לאתנוגרפיה של הטרוקדורו (Musée d'Ethnographie du Trocadéro), שפינאר היה התורם הראשון שלו וכלה במוזיאון המצודה של בולון-סיר-מר (château-musée de Boulogne-sur-Mer), באזור שבו נולד.

בגיל 19, בשנים 1871–1872 הוא סייר באלסקה שנרכשה לא מכבר על ידי ארצות הברית מרוסיה, באיים האלאוטיים ובאיי קודיאק ושב משם עם מסכות טקסיות.[1] בשנים 1873–1874 הוא סייר ברוסיה כשהוא מחפש מסמכים על הילידים של מצר ברינג במוסקבה ובסנקט פטרבורג וכן בקופנהגן, בהלסינקי ובטרטו. זמן קצר לאחר שחזר לצרפת הוא שב לאמריקה ובשנים 1875–1876 סייר במזרח ארצות הברית וקנדה (מיין ונובה סקוטיה) ובמערב ארצות הברית וקנדה (אריזונה, וושינגטון וקולומביה הבריטית).

קודם לכן ב-1875 הוא רכש מסוחר העתיקות אז'ן בובאן (Eugène Boban), אוסף גדול של עתיקות ממסו-אמריקה, בהם גולגולת קריסטל,[2] אחת מכמה שבובאן מכר לגורמים שונים, ונתגלו שנים אחר-כך כזיוף. בתקופה זו החלו צרותיו הכלכליות משום שבנוסף לעלויות של המסעות שהוזכרו, הוא רכש חלק גדול מהספרייה של האתנוגרף והארכאולוג שארל בראסר דה בורבור (Charles-Étienne Brasseur de Bourbourg‏; 1874-1814). לאחר שבובאן התלונן כי לא קיבל את התשלום המלא, פנה פינאר בבקשה לקבלת מימון למשרד החינוך הצרפתי ונאלץ בתמורה לתרום את האוסף שלו למוזיאון לאתנוגרפיה בפריז.

ב-1874 הוא זכה להכרה בדמות מדליית זהב בגין עבודת המחקר שלו על מצר ברינג מהחברה הגאוגרפית הצרפתית (Société de Géographie), ב-1875 הוא קיבל מדליה מהאיגוד הבינלאומי לגאוגרפיה, וב-1877 מדליה מהחברה הלאומית הצרפתית להגנת הטבע (Société nationale de protection de la nature).

ב-1877 הוא סייר באיים האנטילים (איי הבתולה, פוארטו ריקו, האיטי, קובה, ג'מייקה) ולאורך חוף האוקיינוס השקט דרומית לפנמה, דרך פרו ועד לצ'ילה ומשם הפליג לטהיטי ולאי הפסחא. ב-1878 הגיע לסן פרנסיסקו וסייר בקליפורניה שם תיעד את שפתם של האינדיאנים, ובמדינות מקסיקו: סונורה, גררו, וראקרוס ופואבלה. הוא גם סייר בטקסס, ושוב באיים הקריביים, שם תיעד אמנות סלע בארובה, ובפנמה (1882).

ב-1880 הוא נשא את זליה נאטול (Zelia Nuttall‏; 1933-1857), אמריקנית שהייתה בת רופא, שדיברה שפות רבות ועסקה כל חייה בארכאולוגיה של מקסיקו. בין המסעות הזוג התגורר בסן פרנסיסקו. ב-1882 נולדה בתם, נאדין (Nadine). הנישואים לא החזיקו מעמד ובני הזוג נפרדו ב-1884, והתגרשו ב-1888. נאדין נשארה עם אימה.

אלפונס פינאר המשיך את מחקרו באמריקה אחרי הפרידה מאשתו עד גיל 45, למרות הקשיים הכספיים שנפתרו חלקית על ידי מכירת ספרים מספרייתו, ומנישואיו השניים למארי סובאז'ה (Marie Sauvaget). למרות זאת, הוא פשט רגל ומת בחוסר כל כאנונימי ונקבר בבולון-ביאלנקור (Boulogne-Billancourt), רובע של פריז, ב-1911.

אוספים

פינאר אסף וקנה כמות גדולה מאוד של חפצים במהלך חייו. עצמות (39 שלדים ו-393 גולגולות), דוגמיות ביולוגיות (122 עופות, 1,508 בעלי חיים אחרים ומעל ל-1,000 צמחים), מסמכים, וכתבים עתיקים או מתקופתו. הוא אייר וצייר 404 תרשימים. מרבית האוספים נתרמו למוזיאונים או נמכרו על מנת לממן את מסעותיו.

מוזיאון המצודה של בולון-סיר-מאר מכיל שני שלישים מחפצים שמקורם באיי קודיאק בעולם, יותר מ-300 נתרמו למוזיאון לתולדות הטבע של פריז ב-1875, אם כי יש החולקים על האותנטיות של חלקם. למוזיאון האתנוגרפי הוא תרם למעלה מ-3,000 פריטים מארצות הברית ו-250 מאוקיאניה. חלקם הועבר למוזיאון הקרמיקה (musée national de Céramique) ולמוזיאון לתולדות הטבע של ליל.

אוסף הספרים שלו, שחלקו נרכש משארל בראסר דה בורבור נמכר ב-1884. חלק גדול הגיע לספרייה הלאומית של צרפת ברכישות ישירות או כתרומות, וחלק הגיעו לספריית ניוברי (Newberry Library) בשיקגו, כולל העותק היחיד ששרד של הפופול ווה (Popol Vuh), כתב היד מפרט את אגדות הילידים בגואטמלה.

מספריו

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0