אלפרד, נסיך מונטנואובו השני
 | |||||||||
| אלפרד, נסיך מונטנואובו בשנת 1902 | |||||||||
| לידה |
16 בספטמבר 1854 וינה, האימפריה האוסטרית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 בספטמבר 1927 (בגיל 72) וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  | ||||||||
| מדינה | אוסטריה | ||||||||
| בת זוג | פרנצסקה קינסקי, רוזנת וצ'יניץ וטטאו | ||||||||
| שושלת בית מונטנואובו | |||||||||
| |||||||||
אלפרד, נסיך מונטנואובו השני (בגרמנית: Alfred Fürst von Montenuovo; 16 בספטמבר 1854 - 6 בספטמבר 1927), היה אחד האישים הבכירים בחצרו של פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה.
ביוגרפיה
אלפרד נולד ב-16 בספטמבר 1854 בווינה, לוילהלם אלברכט, נסיך מונטנואובו הראשון ויוליאנה, רוזנת בתיאני, בתם של יאנוש, רוזן בתיאני ומריה, רוזנת אסתרהזי דה גלאנטה. אביו היה בנה של מארי לואיז, דוכסית פארמה מנישואיה השניים עם אדם אלברט פון נייפרג, שהיו נישואים מורגנטים.
בצעירותו התחנך אלפרד בסמינר הקתולי בזלצבורג, ולאחר סיום לימודיו החל לעבוד בחצר הקיסרית. בשנת 1895 מת אביו וילהלם אלברכט, נסיך מונטנואובו הראשון, ואלפרד ירש את תאריו. בשנת 1896 מונה אלפרד למנהל משק הבית של אוטו פרנץ, ארכידוכס אוסטריה, אחיינו של פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה ואחיו הצעיר של פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה. בשנת 1898 מונה אלפרד על ידי הקיסר לתפקיד משנה לשר הטקס הקיסרי, ובשנת 1900 קיבל את עיטור אביר מסדר גיזת הזהב.
בשנת 1909 מת רודולף, נסיך ליכטנשטיין, ואלפרד מונה במקומו לשר הטקס הקיסרי. בתוקף תפקידו מינה אלפרד בהסכמת הקיסר את גוסטב מאהלר, לתפקיד מנצח אופרת החצר המלכותית. כמו כן, אלפרד אשר היה אויב מושבע של פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה, ניצח על שלל השפלות קטנוניות כנגד פרנץ פרדיננד ואשתו סופיה, דוכסית הוהנברג, ובמקביל דאג לשמירה קפדנית של פרוטוקול הטקסים, וגרם לכך שאסור היה כמעט להכיר בקיומה של סופיה.[1] בני אצולה רבים לא יכלו לארח אותה בטירותיהם, ונאסר עליה להשתתף באירועים רשמיים לצד בעלה.[2] לאחר רצח בני הזוג בסרייבו ביוני 1914 דאג אלפרד שגם במותם לא יימלטו בני הזוג מכללי החצר הנוקשים; ארונו של פרנץ פרדיננד היה גדול באופן ניכר מארונה של סופיה, והוצב על כן גבוה יותר. לקציני צבא נאסר להצדיע כאשר עברו על פניהם המרכבות שנשאו את הארונות. פרנץ פרדיננד ידע שלסופיה לא יינתן להיקבר בקריפטה הקיסרית בווינה לצדו, ולפיכך שניהם ביקשו לפני מותם להיקבר באחת המצודות האהובות עליהם בעיר ארסטטן בדרום אוסטריה. כמו כן דאג אלפרד גם להשפלת שלושת היתומים שלהם. הוא דאג שייאסר עליהם להשתתף בלוויה, ואף ניסה לאלץ אותם לשלם את העלות שלה מכספי הירושה שלהם.
בשנת 1917 החליף קרל הראשון, קיסר אוסטריה את אלפרד בקרל, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט, וב-6 בספטמבר 1927 מת אלפרד בווינה, ונקבר באחוזת משפחתו בהונגריה.
משפחתו
ב-30 באוקטובר 1879 התחתן אלפרד עם פרנצסקה קינסקי, רוזנת וצ'יניץ וטטאו, בתם של פרדיננד בונבנטורה, נסיך קינסקי וצ'יניץ וטטאו השביעי ומריה יוזפה, נסיכת ליכטנשטיין, ממנה נולדו לו 4 ילדים:
- יוליאנה רוזה, נסיכת מונטנואובו (1880–1961), התחתנה עם דיוניס מריה דרסקוביץ', רוזן טראסקוטיאן, ולאחריו התחתנה עם קרל, נסיך אטינגן-אטינגן ואטינגן-ואלרשטיין
- מריה, נסיכת מונטנואובו (1881–1954), התחתנה עם פרנץ מריה, רוזן לדבור-ויכלן
- פרדיננד, נסיך מונטנואובו השלישי (1888–1951), התחתן עם הברונית אילונה זולימאסי דה לוס ואגרוואר
- פרנציסקה, נסיכת מונטנואובו (1893–1972), התחתנה עם הנסיך מריה לאופולד פון לובקוביץ
אילן יוחסין
| לאופולד, רוזן נייפרג | מריה וילהלמינה, רוזנת הצפלדט-ווילדנבורג | פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" | מריה תרזה מנאפולי וסיציליה | לאיוש, רוזן בתיאני | מריה אליזבת, רוזנת פרגן | קארוי, רוזן אסתרהזי דה גלאנטה | ארז'בט פסטטיקה, רוזנת טולנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אדם אלברט פון נייפרג | מארי לואיז, דוכסית פארמה | יאנוש, רוזן בתיאני | מריה, רוזנת אסתרהזי דה גלאנטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וילהלם אלברכט, נסיך מונטנואובו הראשון | יוליאנה, רוזנת בתיאני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אלפרד, נסיך מונטנואובו השני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
- אלפרד, נסיך מונטנואובו השני (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ סיריל פולס, מלחמת העולם הראשונה, הוצאת מערכות, 1981. עמ' 23.
- ^ מקס הייסטינגס, פורענות: 1914, אירופה יוצאת למלחמה, הוצאת מודן, 2014. עמ' 28.
