אלפרד מויסיו
ד"ר אלפרד ספירו מויסיו (באלבנית: Alfred Spiro Moisiu; נולד ב-1 בדצמבר 1929) היה נשיא אלבניה בשנים 2002–2007.
ביוגרפיה
מויסיו נולד ב-199 בעיר שקודרה. אביו, ספירו מויסיו, היה גנרל פאשיסט-לשעבר במלחמת העולם השנייה, שהוביל את דיוויזיית טומורי שהשתייכה לצבא האיטלקי, במהלך הפלישה האיטלקית ליוון. האב הפך להיות קומוניסט בעקבות תוצאות המלחמה, ונהג לשלוח חיילים ללימודים צבאיים בברית המועצות; גם בנו אלפרד נשלח לשם ללימודים גבוהים, ב-1946. בשנת 1948 הוא סיים את לימודיו בבית הספר להנדסה קרבית בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג). בשובו שירת בטיראנה כמפקד מחלקה בבית ספר לקצינים (בין השנים 1948–1949), ואחר כך שימש כמורה באקדמיה הצבאית של אלבניה (בין השנים 1949–1951). בין השנים 1952 ל-1958, הוא למד באקדמיה הצבאית להנדסה במוסקבה, וסיים בהצטיינות.
כשחזר לאלבניה, המשיך מויסיו את הקריירה הצבאית שלו במחלקת ההנדסה הקרבית, במשרד הביטחון. בין השנים 1967–1968, הוא היה חניך בקורסים בכירים להגנה צבאית באקדמיית משרד ההגנה בטיראנה. בין השנים 1966 ל-1971, תוך כדי הקורס, הוא פיקד על בריגדת פונטון בקאבאג'ה. בשנת 1971 הפך למנהל מחלקת ההנדסה והביצורים במשרד הביטחון האלבני (תחת פיקודו של מנהיג אלבניה אנוור הודג'ה, בתקופה בה אלפי ביצורי בטון נבנו ברחבי המדינה על מנת להגן עליה מפני פלישות צבאות זרים).
בשנת 1979, קיבל מויסיו דוקטורט במדעי הצבא. משנת 1981 כיהן כסגן שר הביטחון. תחת השרים בקיר באלוקו, מחמט שהו וקדרי חאסביו, הוא החזיק בתפקיד עד אוקטובר 1982. במהלך כהונתו בתפקיד היה מויסיו אחראי להפיכת אלבניה ליעד מבוצר ביותר, ובתקופתו נבנו בה אלפי בונקרים. אך בעקבות כישלון ביצור אלבניה, נשלח מויסיו על ידי הודג'ה לעיר בורל, שם שימש כמפקד מחלקת הנדסה במשך שנתיים, עד 1984. מויסיו עזב את שירותו הצבאי הפעיל בדרגת גנרל.
הוא שב לחיים הציבוריים בדצמבר 1991, כאשר הוא מונה להיות שר הביטחון בממשלתו של וילסון אחמט. הוא שירת בתפקיד עד אפריל 1992, תקופת כינונה של הממשלה הראשונה של המפלגה הדמוקרטית (בראשות אלכסנדר מקסי). בתקופה זו שימש כיועץ למשרד הביטחון. בשנת 1994, מונה על ידי סאפט ז'ולאלי לסגן השר, במטרה לשפר את מדיניות הביטחון של אלבניה. עצתו של מויסיו הייתה להתמקד במאמצים לשקם את הכוחות הצבאיים של המדינה שהיו באותה תקופה במצב רעוע, ולהתחיל בהכנות הצטרפות לנאט"ו. באותה השנה, הוא ייסד את ההתאחדות האלבנית הצפון אטלנטית ועמד בראשה. ב-24 בינואר 1995, הוא חתם אישית על הסכם אחדות בשביל שלום בין אלבניה לנאט"ו. מאותה השנה, החל מויסיו ללמוד בקורסים שונים של מכללת נאט"ו ברומא.
כאשר המפלגה הסוציאליסטית של אלבניה עלתה לשלטון ב-1997, נאלץ מויסיו לעזוב את תפקידו במשרד הביטחון. בשנים הבאות עסק בפעילות חוץ-ממשלתית, כאשר ארגן ועידות בינלאומיות בהן נדונו ענייני ביטחון והגנה בדרום מזרח אירופה, שליטה בצבאות השונים ואיסוף נשק מאזרחים.
נשיאות אלבניה
בשנת 2002, תחת לחץ של ארגונים בינלאומיים, נבחר מויסיו בידי סאלי ברישה ופאטוס נאנו כמועמד לנשיאות המדינה אחרי תקופת כהונתו של רחספ מיידני. מויסיו נחשב מתאים לתפקיד עקב היותו חוקר, נייטרלי מבחינה פוליטית, מגשר ומתווך (תכונה מוערכת בקרב האלבנים, שנטו לסכסוכים פנימיים רבים) ובשל נטייתו הנחרצת למערב ולנאט"ו. התקשורת האלבנית ציינה את שיתוף הפעולה בין המפלגה הסוציאליסטית לדמוקרטית בנושא הקונצנזוס סביב מועמדותו של מויסיו; נאנו ומיידני לא התמודדו לנשיאות, כיוון שלא היו להם הסיכויים לצבור 60% מהקולות, והם תמכו במויסיו. מויסיו נבחר בידי מועצת העם האלבנית ברוב של 97 קולות (14 נמנעו ו-19 התנגדו), והוא הושבע לכהונת נשיאות של חמש שנים ב-24 ביולי 2002.
לאחר הרפורמה החוקתית שנעשתה במדינה בנובמבר 1998, התמקד ממשל מויסיו בחיזוק עיקרון הדמוקרטיה הפרלמנטרית באלבניה, ייצוב מערכת הרשות השופטת, ושילוב אלבניה במבנה האירופי. ביום שלאחר השבעתו לנשיאות, התפטר ראש הממשלה הסוציאליסט פנדלי מייקו, והנשיא מינה לתפקיד את פאטוס נאנו, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית (בין השאר כפיצוי לנאנו על כך שוויתר על מועמדותו לנשיאות). אך מאז הרבה מויסיו לבקר את נאנו על התמקדות מוגזמת בשלטון על חשבון שיפור המדינה באמצעות רפורמות שונות.
מויסיו סיים את תפקידו בתום תקופת כהונתו, ב-24 ביולי 2007, והוחלף על ידי באמיר תופי.
חיים אישיים
מויסיו דובר רוסית, איטלקית ואנגלית. הוא כתב מאמרים רבים וערך מספר מחקרים אודות מדעי הצבא, ונושאי ביטחון והגנה. ספרו "Kosova: Between War and Peace", פורסם באנגלית בשנת 2005.
מויסיו היה נשוי למיליקה מויסיו, עד מותה ב-2002. נולדו להם שלוש בנות ובן; הבן נהרג בתאונת דרכים ב-2004, במהלך כהונת אביו כנשיא אלבניה.
קישורים חיצוניים
- אלפרד מויסיו, באתר נשיאות אלבניה
