אם ננעלו
אִם נִנְעֲלוּ
|
|---|
|
אִם נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי נְדִיבִים |
| תחילת הבית הראשון (העברי) והבית השני (ערבי) בשיר |
אִם נִנְעֲלוּ הוא פיוט כתוב עברית ויהודית-תימנית מאת המשורר התימני בן המאה ה-17 רבי שלום שבזי. השיר, הנכלל בדיוואן, הוא שיר מרכזי במסורת השירה התימנית, ומושר בשמחות, ובעיקר בטקסי הנישואין השונים, ובראשם החתונה.
תוכן ומבנה
הפיוט הוא במבנה ה"שירה" התימני, הוא ה"מֻוַַשַּׁח" בעל המבנה הייחודי של אזור כפול. השיר הוא בן שבעה בתים, בית עברי ובית ערבי לסירוגין, ונחתם על ידי שבזי באקרוסטיכון ראשי הבתים כ"אלשבזי". שמו של שבזי מוזכר פעם נוספת בשיר, כאשר בשורה ה-55 מופיעות המילים "סִינֻן אַלִף וַאללַּאם וַאלְמִים", כלומר ס' א' ו-ל' ו-מ', היוצרות את שמו הפרטי – "סאלם".
את השיר פותח שבזי בדברי שבח לאל, באמצעות תיאור גרמי השמיים, ש"יַעְנוּ בְּקוֹל שִׁירִים עֲרֵבִים".[1] הבית הערבי שלאחר מכן מציג את תולדות עם ישראל: בריאת העולם, בחירת ארץ ישראל מכל המקומות והענקתה לעם ישראל, מתן תורה ונביאותו של משה רבנו. בבית העברי שלאחר חרוזה ערבית זו מתאר המשורר את הקשר של הנפש עם הקב"ה ואת הקשר שבין עם ישראל לאלוהיו, כמעין-משל לחתן והכלה הארציים. החרוזה הערבית הבאה פותחת בהזכרת מקום החתונה ("חַית אַלעְרַאיִס וַאלשְׁרַאבּ" משמעו "במקום החתונה והמשתה"), אך גם חתונה ארצית זו הופכת למשל לשמחת הגאולה שמבוטאת בגעגועים לקודש ולארץ ישראל. רק בבית העברי שמגיע אחרי החרוזה הזו מתייחס לחתונה לא כמשל ולא כאלגוריה ליחסים רוחניים, אלא לשמחת החתן והכלה הארציים ולמסובים בשמחתם. מיד אחר כך עובר הפייטן לחרוזה ערבית המטיפה מוסר, ומבקש מן הנפש לשוב לדרך הישר לפני מותה. בחרוזה העברית שבה מסיים שבזי את השיר הוא מודה לאל ומשבחו, כפי שעשה בחרוזה הראשונה, ומסיים בברכה ל"בְנֵי מְסִבָּה הָאֲהוּבִים".
השיר זכה לביצועים רבים במוזיקה הישראלית, ובוצע בין השאר על ידי עפרה חזה, יגאל בשן ושושנה דמארי.
לקריאה נוספת
- יוסף טובי (עורך), שלום שבזי: שירים, תל אביב: ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2012, מסת"ב 9789657241547, עמ' 79–81, 84–88
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: אם ננעלו |
- מילות השיר אם ננעלו באתר שירונט
הפיוט אם ננעלו, באתר הפיוט והתפילה- גילה פלם, אִם נִנְעֲלוּ: ר' שלום שבזי בלב הזמר העברי, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, פברואר 2019
- מידע על אם ננעלו בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ לפי המסורת הפילוסופית-מדעית שרווחה בימי הביניים, וממנה הושפעו רבנים תימנים בתפיסתם הפילוסופית, המוזיקה שמפיקים הגלגלים השמימיים בעת תנועתם היא הדרך בה הם עובדים את האל. התפישה הזו נקראת בפילוסופיה "Musica universalis" (אנ').
