אמה בונפלאן
אמה ז'אק אלכסנדר בונפלאן[1] (בצרפתית: Aimé Jacques Alexandre Bonpland; אוגוסט 1773 - מאי 1858) היה חוקר ובוטנאי צרפתי שנסע עם אלכסנדר פון הומבולדט באמריקה הלטינית בין השנים 1799 ל -1804. הוא חיבר את הכרכים שמסכמים את התוצאות המדעיות של מסעם.[2][3]
ביוגרפיה
בונפלאן נולד בשם אמה ז'אק אלכסנדר גוג'ו[4] בלה רוש, צרפת, באוגוסט 1773.[5][6] וב -1790 הוא הצטרף לאחיו מיכאל בפריז, שם למדו רפואה.[7] משנת 1791, הם השתתפו בקורסים שניתנו במוזיאון הטבע של פריז. המורים שלהם כללו את ז'אן-בטיסט לאמרק, אנטואן לורן דה ג'וסיו ורנה לואיש דספונטיין[7] אמה למד גם אצל ז'אן-ניקולס קורבוזייה[8] וייתכן שהשתתף בשיעורים שניתנו על ידי פייר-ג'וזף דסולט במלון הוטל-דיו.
בתוך המהומה של המהפכה הצרפתית והמלחמות שליוו את המהפכה, בונפלאן שימש כמנתח בצבא הצרפתי ובצי הצרפתי.[4][1]
לאחר שהתיידד עם אלכסנדר פון הומבולדט בביתו של קורבוזייה, הוא הצטרף אליו למסע בן חמש שנים דרך מקסיקו, קולומביה, אגן האורינוקו והאמזונאס.[4] במהלך המסע הוא אסף וסיווג כ-6,000 צמחים שלא היו מוכרים עד אז באירופה. תיאורי הממצאים האלה פורסמו על ידו כסדרה של כרכים מ-1808 עד 1816.
עם שובו לפריז, נפוליאון העניק לו פנסיה של 3000 פרנקים לשנה, תמורת הדגימות הרבות שהעניק למוזיאון הטבע.[8] הקיסרית ג'וזפין חיבבה אותו מאוד והציבה אותו כמפקח על הגנים במלמייסו, שם זכה להנביט את הזרעים הרבים שהביא ממסעו. בשנת 1813, הוא פרסם את התיאור של צמחים נדירים מטופחים במלמייסו בנווארה. בתקופה זו הוא גם הכיר גם את גיי-לוסאק, ומדענים דגולים אחרים.[4] הוא היה נוכח על ערש דווי של ג'וזפין.[8] בשנת 1816, הוא לקח צמחים אירופיים שונים לבואנוס איירס, שם הוא התמנה לפרופסור להיסטוריה של הטבע. עד מהרה הוא עזב את תפקידו כדי לחזור ולחקור את פנים יבשת דרום אמריקה.[4] בשנת 1821, הוא הקים מושבה בסנטה אנה ליד פרנה עבור פרויקט גידול תה מאטה ומכירתו.[9] המושבה הייתה ממוקמת בשטח שהיו עליו חילוקי דעות של ריבונות בין ארגנטינה ופרגוואי. יתר על כן, ממשלת פרגוואי של הדיקטטור חוסה גאספאר רודריגז דה פרנצ'יה הייתה בעלת מונופול במסחר תה המאטה, ולכן שלטונות פאראגוואי הרסו את המושבה ובונפלאן נעצר כמרגל ועוכב בסנטה מריה, פרגוואי[10] עד 1829.[11]
בשבי הוא התחתן והוליד כמה ילדים.[12] הוא קיבל חופש תנועה ופעל כרופא לעניים ולאנשי הצבא.[13] באותה תקופה, גם חוקר הטבע השווייצרי יוהאן רודולף רנגר עוכב בפארגוואי, לא הורשה לעבור את הגבול, אך היה חופשי להגיש בקשות מיוחדות לכל נסיעה.[14]
בונפלאן שוחרר ב-1829[15] וב-1831 חזר לארגנטינה, שם התיישב בסן בורג'ה בקוריינטס.[16] בגיל 58, הוא התחתן עם אישה מקומית והתפרנס מגידול מסחרי של תה המאטה.[17][18] בשנת 1853 הוא חזר לסנטה אנה, שם טיפח עצי תפוז. הוא קיבל שטח אדמה כהוקרת ממשלת קורינטס על עבודתו במחוז.[5]
העיירה הקטנה שעומדת באזור זה ידועה בשם "בונפלאן" לכבודו. עיר קטנה אחרת בפרובינציית מיסיונס, מדרום לסנטה אנה נקראת גם בונפלה על שמו.
הוא מת בגיל 84, ב-4 או ב-11[5] במאי 1858, לפני חזרתו המתוכננת לפריז.
מורשת
הביוגרפיה של בונפלאן נכתבה על ידי אדולף ברונל. סיפור בדיוני על מסעותיו עם הומבולדט מסופר ב"די וורמסונג דר וולט "של דניאל קאהלמן, שתורגם על ידי קרול בראון ג'נוויי ברומן "מודדים את העולם".
רחוב בונפלאן נמצא בשכונה בבואנוס איירס בין רחובות על שמו של צ'ארלס דרווין, רוברט פיצרוי ואלכסנדר פון הומבולדט. קיים גם רחוב בונפלאן בעיר באיה בלנקה שבארגנטינה, בקראקס שבוונצואלה ובמונטווידאו שבאורוגוואי.
בעלי חיים וצמחים רבים נקראים לכבודו, כולל דיונון וסחלב. גם אחד ממכתשי הירח נקרא על שמו.
פרסומים
- 1805: Essai sur la géographie des plantes. Written with Alexander von Humboldt
- 1811: A collection of observations on zoology and comparative anatomy written with Alexander von Humboldt, Printing JH Stone, Paris. Digital version at the website Gallica.
- 1813: Description of rare plants grown at Malmaison and Navarre by Aimé Bonpland. Printing P. The elder Didot, Paris. By Aimé Bonpland dedicated to the Empress Joséphine. Digital version at the website Botanicus, and Digital version of the illustrations at the website of the Bibliothèque interuniversitaire de santé (Interuniversity Library of Health).
- 1815: Nova plantarum genera and species written with Alexander von Humboldt and Karl Sigismund Kunth, Volume 1, Lutetiae Parisiorum, Paris. Digital version at the website Botanicus.
- 1816: Monograph Melastomacées including all plants of this order including Rhexies, Volume 1, Paris.
- 1817: Nova plantarum genera and species written with Alexander von Humboldt and Karl Sigismund Kunth, Volume 2, Lutetiae Parisiorum, Paris. Digital version at the website Botanicus.
- 1818: Nova plantarum genera and species written with Alexander von Humboldt and Karl Sigismund Kunth, Volume 3, Lutetiae Parisiorum, Paris. Digital version at the website Botanicus.
- 1820: Nova plantarum genera and species written with Alexander von Humboldt and Karl Sigismund Kunth, Volume 4, Lutetiae Parisiorum, Paris. Digital version at the website Botanicus.
- 1821: Nova plantarum genera and species written with Alexander von Humboldt and Karl Sigismund Kunth, Volume 5, Lutetiae Parisiorum, Paris. Digital version at the website Botanicus.
- 1823: Nova plantarum genera and species written with Alexander von Humboldt and Karl Sigismund Kunth, Volume 6, Lutetiae Parisiorum, Paris. Digital version at the website Botanicus.
- 1823: Monograph Melastomacées including all plants of this order including Rhexies, Volume 2, Paris.
- 1825: Nova plantarum genera and species written with Alexander von Humboldt and Karl Sigismund Kunth, Volume 7, Lutetiae Parisiorum, Paris. Digital version at the website Botanicus.
קישורים חיצוניים
- אמה בונפלאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי אמה בונפלאן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Bonpland, Aimé Jacques Alexandre" . Encyclopædia Britannica. 4 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 213.
- ^ 1805: Essai sur la géographie des plantes. Written with Alexander von Humboldt. von Humboldt, Alexander; Bonpland, Aimé (2009). Essay on the geography of plants. Translated by Sylvie Romanowski, with an Introduction by Stephen T. Jackson. University of Chicago Press. מסת"ב 9780226360669. OCLC 977369593. English translation from 2009.
- ^ 1811: A collection of observations on zoology and comparative anatomy written with Alexander von Humboldt, Printing JH Stone, Paris. Digital version at the website Gallica.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Wilson, James Grant; Fiske, J., eds. (1900). "Bonpland, Aimé" . Appletons' Cyclopædia of American Biography. I. New York: D. Appleton & Co.
- ^ 5.0 5.1 5.2 Smith, Charles (2007), "Aimé Jacques Alexandre (Goujaud) Bonpland", Some Biogeographers, Evolutionists, and Ecologists: Chrono-Biographical Sketches
- ^ Parish register. Paroisse Saint-Barthélémy, La Rochelle. Archives départementales, Charente-Maritime, Archives en ligne.
- ^ 7.0 7.1 Stephen Bell (2010). A Life in Shadow: Aimé Bonpland in Southern South America, 1817–1858 (illustrated ed.). Stanford University Press. p. 3.
- ^ 8.0 8.1 8.2 Baynes, Thomas Spencer, ed. (1878). "Aimé Bonpland" . Encyclopædia Britannica. 4 (9th ed.). New York: Charles Scribner's Sons. p. 36.
- ^ tephen Bell (2010). A Life in Shadow: Aimé Bonpland in Southern South America, 1817–1858 (illustrated ed.). Stanford University Press. p. 196.
- ^ Rengger, Johan Rudolf: (1827) Ensayo Historico
- ^ Chavez, Julios Cesar (1942), El Supremo Dictador. ‹See Tfd›(in Spanish)
- ^ Schinini, Aurelio (2013) Aimé Bonpland: Un naturalista francés en Corrientes.
- ^ Ripley, George; Dana, Charles A., eds. (1879). "Bonpland, Aimé" . The American Cyclopædia. III. p. 72.
- ^ Albert Schumann (1889), "Rengger, Johann Rudolf", Allgemeine Deutsche Biographie (ADB) (in German), 28, Leipzig: Duncker & Humblot, pp. 220–222
- ^ Misc. Scientific Intelligence: Death of Bonpland", The American Journal of Science and Arts, 2nd Series, Vol. XXVI, No. LXXVII, New Haven: Hayes, November 1858, pp. 30
- ^ Baynes, Thomas Spencer, ed. (1878). "Aimé Bonpland" . Encyclopædia Britannica. 4 (9th ed.). New York: Charles Scribner's Sons. p. 36.
- ^ "Misc. Scientific Intelligence: Death of Bonpland", The American Journal of Science and Arts, 2nd Series, Vol. XXVI, No. LXXVII, New Haven: Hayes, November 1858, pp. 301 ff.
- ^ Obregón (1999), "Los soportes histórico y científico de la pieza Humboldt & Bonpland, taxidermistas de Ibsen Martínez", Latin American Theatre Review. ‹See Tfd›(in Spanish)
