אמיל אבל
| לידה |
2 ביוני 1875 וינה, אוסטריה |
|---|---|
| פטירה |
3 באפריל 1958 (בגיל 82) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי | כימיה פיזיקלית |
| מנחה לדוקטורט | ולטר נרנסט |
| מוסדות |
האוניברסיטה הטכנית של וינה יוניברסיטי קולג' לונדון |
אֵמִיל אַבֶּל (בגרמנית: Emil Abel; 2 ביוני 1875–3 באפריל 1958) היה כימאי אוסטרי–יהודי, פרופסור ומנהל המכון לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה הטכנית של וינה. תחום מחקרו העיקרי היה קינטיקה כימית, אם כי ערך מחקרים גם בתרמודינמיקה ובאלקטרוכימיה תאורטית.
אבל נולד בווינה למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני.[1] הוא למד כימיה באוניברסיטה הטכנית של וינה, וסיים בהצטיינות ב-1898. את עבודת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת גטינגן בהנחייתו ולטר נרנסט. בשנת 1919 מונה לפרופסור חבר לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה הטכנית של וינה, ובשנת 1923 לפרופסור מן המניין. הוא חיבר מאמרים על זרזים הומוגניים ועל התגובות הכימיות בתהליך הכנת חומצה גופרתית.[1]
לאחר האנשלוס פוטר מידית ממשרתו בצו שהוצא ב-22 באפריל 1938. הוא גם התבקש על ידי פטר דביי להפסיק את חברותו בחברה הגרמנית לפיזיקה והפסיק את חברותו גם באקדמיה למדעים של וינה, שבה היה חבר בהתכתבות.
בשנת 1939 היגר ללונדון ועבד ביוניברסיטי קולג' לונדון עד 1940. כמו כן, עבד במעבדת מחקר של חברת "אבר רדי" ואף ניהל את המעבדה.[1]
היה נשוי לקמילה אדלר, ובהמשך נישא לאדית מאוטנר. נולדו לו ארבעה ילדים.
הערות שוליים
