אמיל רודולף וייס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.

אמיל רודולף וייסגרמנית: Emil Rudolf Weiß‏; 12 באוקטובר 1875 - 7 בנובמבר 1942) היה צייר, טיפוגרף, גרפיקאי ומשורר גרמני.

ביוגרפיה

אביו היה שוטר והוא גדל ברייסאך ובאדן-באדן.[1] בשנים 1893 עד 1896 למד באקדמיה לאמנויות יפות בקרלסרוהה אצל רוברט פוצלברגר. בשנת 1895 פרסם את אלבום היצירות הראשון שלו וכרך שירה לירית. לאחר שעזב את קרלסרוהה למד באקדמיה ז'וליאן בפריז. יחד עם פליקס ואלוטון הוא אייר ספר בשם Der bunte Vogel (הציפור הססגונית).

לאחר מכן חזר לקרלסרוהה לפני שנסע לשטוטגרט, שם עבד עם הנס תומה וליאופולד גרף פון קלקרויט. בשנת 1899 הוא חזר לפריז עם חברו, קרל הופר. בשנים 1902 עד 1909 הוא נהנה מחסותו של התעשיין השווייצרי, תיאודור ריינהרט. באותה תקופה הוא גם עיצב פרסומות מסחריות עבור חברת השוקולד סטולוורק. הוא התחתן עם יוהנה שוואן בשנת 1903.

לאחר נישואיו, העסיק אותו קרל ארנסט אוסטהאוס בבית הספר לציור במוזיאונים פולקוואנג בהאגן.

הוא עסק גם בעיצוב ספרים עבור ס' פישר ורלאג. בשנת 1904 הוא השתתף בתערוכה הראשונה של דויטשר קונסטלרבונד וסיפק איורים ל"דר בונטשק", ספר ילדים מאת ריכרד דהמל. בשנת 1907, בהמלצתו של ברונו פול, הוא מונה למרכז ההוראה ב Kunstgewerbemuseum Berlin בברלין והוא הצטרף לקבוצת הזצסיון הברלינאי.

הוא מונה לפרופסור בבית הספר של קונסטגברבמוזיאון בשנת 1910, שם לימד ציור דקורטיבי ורישום עד 1933. הוא התגרש מיוהאנה בשנת 1914 וגויס בשנת 1917, אם כי הוא פוטר במהירות משירות בשל בעיית לב. באותה שנה הוא התחתן עם הפסלת רנה סינטניס.[1]

הוא הפך לחבר באקדמיה הפרוסית לאמנויות בשנת 1922. שנתיים לאחר מכן תכנן את מטבעות הרייכמרק החדשים.

הוא גם יצר גופנים רבים, אבל הם אינם עוד בשימוש היום. [2] עבודתו הייתה גם חלק מאירוע הציור בתחרות האמנות באולימפיאדת הקיץ 1928.[3]

בשנת 1933 ביטל השלטון הנאצי את אישורי ההוראה והוא נסגר בביתו בבאדן-באדן, שם התרכז בכתיבה. בשנת 1936 הוא השתתף בתערוכה השנתית האחרונה של דויטשר קונסטלרבונד בהמבורג, שנסגרה על ידי השלטון הנאצי. בשנה שלאחר מכן הוא גורש מהאקדמיה לאמנויות.

הוא נפטר לאחר שלקה בהתקף לב ונקבר, על פי בקשתו, בברנאו אים שוורצוואלד.

תערוכת זיכרון נערכה בפרייבורג אים ברייסגאו, לאחר שחרורה בשנת 1944.

רבות מיצירותיו אבדו במהלך המלחמה.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיל רודולף וייס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Badische Zeitung, Nicht verfolgt, aber ausgeschlossen - Lahr - Badische Zeitung, www.badische-zeitung.de (בגרמנית)
  2. ^ Identifont - Emil Rudolf Weiss, www.identifont.com
  3. ^ Olympedia – Emil Rudolf Weiss, www.olympedia.org
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0