אמפארו אוטרו
| לידה |
1896 קובה |
|---|---|
| פטירה | 19 בנובמבר 1987 (בגיל 91 בערך) |
| בן זוג | יעקב פאפו |
| צאצאים | שארל אנרי |
אמפארו אוטרו (בספרדית: Amparo Otero Pappo; 1896–1987) הייתה צרפתיה ילידת קובה שהצילה יהודים צרפתיים במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי החבאתם מפני הנאצים.
קורות חיים
אמפארו נולדה בקובה בשנת 1896 והגרה עם משפחתה לפריז. שם נישאה ליעקב פאפו, יהודי ממוצא בולגרי. בשנת 1933 יעקב נפטר, והיא נותרה אלמנה עם בנם שארל אנרי, שנולד שנה קודם לכן.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
עם הכיבוש הגרמני של צרפת, הצטרפה אמפארו לצרפתים רבים שברחו דרומה לאזור שלא נכבש על ידי הגרמנים. היא התיישבה בכפר סארן (Siran) שבדרום צרפת שם חיה משפחתה של אחותה, והתפרנסה מייצור כובעים. למרות הקושי האישי שלה, אמפרו בקשה לסייע לאחרים במצוקה. היא הייתה פעילה בסיוע לפליטים אחרים, יזמה אירועים לילדים שאבותיהם היו שבויי מלחמה, וגם לקחה ילדים לביתה; שניים מהם היו האחיינית והאחיין של בעלה, ז'קלין (נולדה ב- 1935) וחיים (נולד ב-1923).[1]
אמפארו קלטה גם ילדה יהודיה בשם ליליאן פרנג'י (Liliane Frangi), שמשפחתה נמלטה מפריז באפריל 1942. סבתה של ליליאן סירבה לעזוב את ביתה; היא נשארה מאחור ונעצרה 3 חודשים לאחר מכן, במהלך המצוד של יהודי פריז. יחד עם רבים היא גורשה לאושוויץ, שם מצאה את מותה. משפחת פרנג'י ברחה תחילה לאזור מרסיי, אבל כשהגרמנים השתלטו על ממשלת וישי בנובמבר 1942, נמלטו בני המשפחה לאזור האיטלקי, שהיה בטוח יחסית. באוקטובר 1943, כאשר גם חלק זה של צרפת נכבש על ידי גרמניה, ברחה המשפחה להרים, אך לפני כן הם שלחו את בתם בת ה-13 ליליאן לכפר סיראן שם הוסתרה על ידי אמפארו פאפו. למען ביטחונה של ליליאן היא מעולם לא הלכה לבית הספר, במקום זאת פאפו בקשה מהכומר המקומי לתת לה שיעורים הפרטיים. היא קבלה גם שעורי מתמטיקה מחבר בתנועת ההתנגדות שהיה מורה במקצועו.[1]
לאחר המלחמה
אמפארו נפטרה ב-19 בנובמבר 1987.
הכרה והנצחה
ב-2011 שמעה ליליאן על קיומו של ארגון יד ושם והחליטה להגיש את הבקשה לכבד את אמפארו כחסידת אומות עולם. ניתן לאמפארו התואר הרשמי של חסידת אומות עולם בטקס שנערך ביד ושם ב- 14 ביולי 2011.[1] זכרונה הונצח על ידי הוספתה לקיר הכבוד שביד ושם.[2]
הערות שוליים
