אמריגו בנצ'י
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אמריגו בנצ'י (באיטלקית: Amerigo Benci; פירנצה, 1431–1474) היה מדינאי, בנקאי וסוחר איטלקי, הידוע גם כאביו של ג'ובאני בנצ'י, ידידו של לאונרדו דה וינצ'י, ושל ג'ינברה דה בנצ'י, שתועדה באחת מיצירותיו הנודעות של דה וינצ'י.
ביוגרפיה
לידה, משפחה וקריירה
אמריגו בנצ'י נולד ככל הנראה בפירנצה לאחר 1431, שהיא השנה בה הוריו, ג'ינברה פרוצי וג'ובאני די אמריגו די סימונה בנצ'י, התחתנו.
אביו היה אחד ממשתפי הפעולה העיקריים של קוזימו דה מדיצ'י ומילא תפקידים שונים בסניפים ובחברות המשויכות של משפחת מדיצ'י. בתחילה עבד תחילה כפקיד ואחר כך כמנהל חשבונות בסניף רומא (משנת 1406 ), אחר כך כמנהל בסניף ז'נבה (משנת 1426), בהמשך עבד גם בסניף בזל ולבסוף החל משנת 1434, חזר לפירנצה והפך לשותף ומנהל כללי של חברת מדיצ'י (דירקטור יחיד משנת 1443 ועד מותו). באופן זה, האב הרוויח הון רב; למען האמת, מתוך הערכה של 1457, הונו הוערך בכ-26,338 פלורינים.
אמריגו החל קריירה בעסקים והלך בעקבות אביו כשנכנס לסניף של מדיצ'י בז'נבה. ההצלחה הייתה מהירה והוא מצא את עצמו עד מהרה שותף, ומשנת 1455 ועד לפחות 1463, גם מנהל הסניף.
חסות
בשובו לפירנצה, הוא מונה לעוצר בשנת 1463 ומכיוון שירש את הון האבהי העצום (ג'ובאני נפטר מאז שנת 1455), נטש את עולם העסקים והתקרב לעולם התרבות. הוא הפך לאספן של יצירות אמנות חשובות שהציג בארמון המשפחתי, שם גם קיבל בברכה אינטלקטואלים ואמנים. בין אלו שפקדו את ביתו זכורים הפילוסוף ההומניסטי מרסיליו פיצ'ינו ובין כולם לאונרדו דה וינצ'י.
לאונרדו, שהפך גם לידידו של בנו ג'ובאני בנצ'י, בשנים 1474 - 1480 צייר בארמון את הדיוקן המפורסם של בתו ג'ינברה בנצ'י. יתר על כן, דווקא כאן הותיר האמן את הערצת חכמי הקדם שלו (היום נמצאת באופיצי), לפני שעזב את פירנצה להשתקע במילאנו.
מוות
לא ידוע תאריך מותו של אמריגו בנצ'י, אך הוא ודאי התקיים לפני 15 בינואר 1474, שהוא התאריך בו נקבעו הנישואין בין בתו ג'ינברה לואיג'י ניקוליני.
לקריאה נוספת
- Carmen Bambach, Alison Manges, Rachel Stern (2003). Leonardo Da Vinci: Master Draftsman (באנגלית). New York: Metropolitan Museum of Art. ISBN 0300098782.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - Agostino Ademollo (1845) [1840]. Luigi Passerini Orsini de' Rilli (ed.). Marietta de' Ricci, ovvero Firenze al tempo dell'assedio (2 ed.). Firenze: Stabilimento Chiari.
קישורים חיצוניים
