אנדרה ון-טרואה
| לידה | 7 בנובמבר 1942 |
|---|---|
| פטירה | 18 ביולי 2025 (בגיל 82) |
| שם לידה | André Armand Vingt-Trois |
| מדינה |
 צרפת |
| השקפה דתית | נצרות רומית-קתולית |
אנדרה ארמן ון-טרואה (בצרפתית: André Armand Vingt-Trois; 7 בנובמבר 1942 – 18 ביולי 2025) היה חשמן צרפתי של הכנסייה הקתולית. כיהן בתור הארכיבישוף של פריז בשנים 2005–2017, לאחר שכיהן קודם לכן כארכיבישוף של טור בין השנים 1999–2005. הוא מונה לחשמן בשנת 2007.
תחילת חייו והסמכה
ון-טרואה נולד בפריז, צרפת, לארמנד ון-טרואה ופולט (שם נעורים: ויאמי). שם משפחתו, שמשמעותו בצרפתית היא "עשרים ושלוש", ככל הנראה ניתן לו על שם אב קדמון שנמצא נטוש ביום ה-23 לחודש. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בליסה אנרי הרביעי ונכנס לסמינר התאולוגי של סן-סולפיס באיסי-לה-מולינו בשנת 1962. לאחר מכן למד במכון הקתולי של פריז, שם קיבל תואר ליסנסיאט בתאולוגיה מוסרית.[1] בשנים 1964–1965 שירת בצבא בגרמניה. הוא הוסמך לדיאקוניה באוקטובר 1968 על ידי הבישוף דניאל פזריל ולכהונה ב-28 ביוני 1969 על ידי הקרדינל פרנסואה מארטי.[דרוש מקור]
עבודתו בכמורה
בתקופת כהונתו ככומר פעל בעיקר בתחומי קטכיזם קהילתי והכשרת מאמינים חילוניים. בין השנים 1974–1981 שימש בתור ויקאר בקהילת סנט-ז'אן דה-שנטאל בפריז. לאחר מכן היה מנהל הסמינר התאולוגי סן-סולפיס, שם גם לימד תאולוגיה מוסרית וסקרמנטלית. השתתף בתנועות פסטורליות שונות, כולל מרכז ההכנה לנישואין והכשרות קבועות של הכמורה. בהמשך מונה לוויקאר כללי של פריז, ואחראי להכשרת הכמרים, התקשורת (רדיו נוטרדאם, העיתון Paris Notre-Dame, מרכז מידע), הפסטורליה המשפחתית, לימודים בחינוך הציבורי וקטכיזם.[1]
כהונה בישופית
ב-25 ביוני 1988 מונה לבישוף מסייע של פריז ולבישוף טיטולרי של תיביליס על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני. הוא הוסמך לבישוף ב-14 באוקטובר באותה שנה בקתדרלת נוטרדאם בפריז, על ידי הקרדינל ז'אן-מארי לוסטיז'ה, יחד עם הבישופים פזריל וגבריאל ואנל. ב-21 באפריל 1999 מונה לארכיבישוף של טור, וב-11 בפברואר 2005 מונה לארכיבישוף של פריז. הוא הותקן בתפקידו ב-5 במרץ ומונה גם כאורדינר של הקתולים מהמזרח בצרפת ב-14 במרץ. ב-5 בנובמבר 2007 נבחר לנשיא הוועידה האפיסקופלית של צרפת לתקופה של שלוש שנים.[1]
קרדינל
האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר מינה אותו לקרדינל-כומר של סן לואיג'י דיי פרנצ'זי בקונסיסטוריה שהתקיימה ב-23 בנובמבר 2007.
היה חבר בקונגרגציה לבישופים ובמועצה האפיפיורית למשפחה מ-12 ביוני 2008[2] ובקונגרגציה לכמורה מ-2 בפברואר 2010.[3] ב-7 במרץ 2012 מונה לחבר בקונגרגציה לכנסיות המזרח.[4] באוקטובר 2012 מונה על ידי האפיפיור בנדיקטוס ל"סינוד פאדר" והשתתף בעצרת ה-13 של הסינוד של הבישופים בנושא הבשורה החדשה.[5]
השתתף כקרדינל בוחר בקונקלווה של 2013, אשר בחר את האפיפיור פרנציסקוס.[1] האפיפיור פרנציסקוס קיבל את התפטרותו מתפקידו כארכיבישוף של פריז ב-7 בדצמבר 2017.[6]
הוא איבד את זכאותו להשתתף בקונקלווה עם הגיעו לגיל 80 ב-7 בנובמבר 2022, ולכן לא השתתף בקונקלווה של 2025.
פטירתו
ון-טרואה הלך לעולמו ב-18 ביולי 2025, בגיל 82.[7] הלווייתו התקיימה ב-23 ביולי 2025 בקתדרלת נוטרדאם בפריז.[8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "Vingt-Trois Card. André". Holy See Press Office. ארכיון מ-4 בספטמבר 2017. נבדק ב-3 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ RINUNCE E NOMINE, press.vatican.va
- ↑ RINUNCE E NOMINE, press.vatican.va
- ↑ RINUNCE E NOMINE, press.vatican.va
- ↑ RINUNCE E NOMINE, press.vatican.va
- ↑ Rinunce e nomine, press.vatican.va
- ↑ Messages de Mgr Laurent Ulrich à la suite du retour à Dieu du Cardinal André Vingt-Trois, archevêque émérite de Paris, dioceseparis.fr (בצרפתית)
- ↑ "Cardinal Vingt-Trois, retired Paris archbishop, dies at 82". catholicculture.org (באנגלית). נבדק ב-22 ביולי 2024.
{{cite web}}: (עזרה)
אנדרה ון-טרואה41533063Q44886