אנדרטה לזכר שלמה בן-יוסף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדרטה לזכר שלמה בן-יוסף
Memorial for Shlomo Ben Yosef.jpg

האנדרטה לזכר שלמה בן יוסף היא אנדרטה על כביש 8900, בין ראש פינה לצפת, לזכר עולה הגרדום הראשון, שלמה בן-יוסף.

ניסיון הפגיעה באוטובוס הערבי

ב־21 באפריל 1938 הטילו שלמה בן-יוסף, אברהם שיין ושלום ז'ורבין, רימון על אוטובוס ערבי בכביש ראש פינה-צפת. הרימון נזרק כנקמה על מספר פיגועים באותה תקופה. הרימון שהוטל על האוטובוס לא התפוצץ ואיש מהנוסעים לא נפגע. השלושה הסתתרו במערה שנקראת כיום "מערת שלמה בן-יוסף" ונמצאת בה אנדרטה נוספת. משטרת המנדט תפסה את שלושתם. ז'ורבין הוכרז כלא שפוי ועל בן יוסף ושיין נגזר גזר דין מוות. בסופו של דבר גזר הדין בוצע רק על בן יוסף בשל גילו הצעיר של שיין.

האנדרטה

האנדרטה ניצבת במקום בו זרקו בן יוסף וחבריו את הרימון לכיוון האוטובוס הערבי. היא תוכננה על ידי הפסל יצחק דנציגר ונחנכה בטקס חגיגי בשישי ליולי 1957. האנדרטה עשויה בטון ובנויה כאובליסק בגובה שבעה מטרים ששבור פעמיים בצורה זוויתית. צורת האנדרטה מזכירה גרדום וכן את פיתולי הדרך לצפת.

בתחתית האנדרטה רשומה הכתובת:

”לבית"רי שלמה בן-יוסף
חייל הארגון הצבאי הלאומי
הראשון להרוגי המלכות תחת השלטון הבריטי
גבור המרד והתקומה.
גל- עד”

על דופן אחרת של האנדרטה כתובה שורה משירו של זאב ז'בוטינסקי שנקבע כהמנון בית"ר: ”למות או לכבוש את ההר”.

על פי עדותו של יגאל תומרקין, דנציגר לא אהב את העבודה שיצר; היה זה המבנה המשולש של האנדרטה שהפך אותה ללא-מוצלחת בעיני דנציגר, בעוד שילוב הנוף והטופוגרפיה כרקע לפסל היה מוצלח בעיניו.[1]

בשנת 2013 שופצה האנדרטה והוכשרו רחבה ומקומות חנייה. בנוסף, הוצבה אבן זיכרון במצפור שמעבר לכביש.[2]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • גלעד- אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל, הוצאת משרד הביטחון, 1989. עמ' 127

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תומרקין, יגאל, "דנציגר בעיני יגאל תומרקין", סטודיו, גיליון מס' 76, אוקטובר נובמבר 1996, עמ' 23.
  2. ^ קובי פינקלר, חנוכת האנדרטה לשלמה בן יוסף, באתר ערוץ 7, 21/11/12
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0