אנה אדלר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה. אנה אדלר בהונגרית: Anna Adler; בודפשט, 26 ביולי 1899[1] – בודפשט, 16 בנובמבר 1994) הייתה רופאת שיניים יהודייה-הונגרייה רופאה ראשית בבית חולים (פוליקליניקה), אחותו של המנתח שאנדור אדלר (1897–1950), אמו של אילש דשי (2018–1931), פרופסור באוניברסיטה אשתו של אימרה דויטש.
ביוגרפיה
אנה אדלר נולדה כבתם של הרב הראשי אילש אדלר (1868–1924) רבה של בית הכנסת רומבך, חוקר הדת ושל יאנקה (חני) קרמר. אנה אדלר סיימה את בית הספר חטיבת הביניים כשפרצה מלחמת העולם הראשונה. אביה גויס כרב צבאי למחנות הצבא במהלך המלחמה. ב-1916, לאחר מותו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, הפך הארכידוכס קרל ליורש העצר והוכתר למלך הונגריה ב-30 בדצמבר 1916 בכנסיית מתיאש בבודה. בתו של הרב הצבאי, שעדיין למדה בתיכון, קיבלה הזמנה אישית לטקס ההכתרה. לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון עם תוצאות מצוינות, אנה התקבלה לאוניברסיטה המלכותית ההונגרית של בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) אולם, בשל החוק המפלה והאנטי יהודי הנומרוס קלאוזוס, היא הפכה תחילה לסטודנטית באוניברסיטה המלכותית ההונגרית של קלוז' פרנץ יוזף שמאוקטובר 1920 עברה לסגד (כאוניברסיטת סגד). אנה נאלצה ללמוד באוניברסיטת ברטיסלאבה שעברה גם היא לעיר פץ'. שם סיימה את לימודיה. ב-14 באפריל 1924 מיהאי פקר העניק לה את התואר דוקטור לרפואה. היא קיבלה את הרישיון שלה שנה לאחר מכן, בתום ההתמחות החובה בבית החולים. לאחר מכן בילתה חודשיים במחלקת רפואת אף-אוזן-גרון וחודש אחד במרפאת השיניים. בין ה-1 במאי 1924 ל-1 במאי 1925 השיגה את ההסמכה שלה בקורס רפואת שיניים של איגוד רופאי השיניים ההונגרי בפוליקליניקה של הרוזן אלברט אפוני, במחלקה של פרופסור ארמין רוטמן, שהייתה גם עבודתה הראשונה. בין השנים 1925 לבין 1931 פעלה בפוליקליניקה קאסאב אלדאר של הקהילה היהודית של פשט בהנהגתו של הרופא הראשי אנדור באואר. בשנים 1926 עד 1980 היא ניהלה גם מרפאה פרטית בביתה בבודפשט.
ב-5 בפברואר 1925, בבודפשט, היא נישאה לאורולוג אימרה דויטש (1896–1944) שניספה במחנה הריכוז מאוטהאוזן, איתו התקבלה ללשכה הרפואית ב-1936. בתקופת השואה היא ובנה אילש דשי חיו בבנייני הטלאי הצהוב עד נובמבר 1944, ולאחר מכן החביא אותם אחד ממטופליה הנוצרים עד לשחרור. לאחר מלחמת העולם השנייה הגישה אדלר מועמדות לתפקיד מומחה לרפואת שיניים ובין השנים 1945–1951 עבדה כרופאת שיניים במוסד לביטוח עובדים פרטיים (MABI) ולאחר מכן, עם ארגון מחדש, במחלקת השיניים של ה-SZTK. ב-1951 הזמין אותה יאנוש קנדה למכון לרפואת שיניים שהוקם אז, שם עבד כרופאה ראשית עד 1975, בשש השנים האחרונות כפנסיונרית. רבים מחידושיה נכנסו לרפואת השיניים ההונגרית.
בעלה השני, לאו סיני (1899–1973), היה מהנדס, דוקטור למדעים טכניים, עורך פטנטים, נשיא מועצת עורכי הפטנטים, מפרנסי בית הכנסת ברחוב הגדוש ד'יולה בבודפשט.[2]
לקריאה נוספת
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניה במאגר המוזיאון הספרותי פטפי)
- יהודית פוראי (2019): "סיפור חייה של רופאת שיניים מסורה". מדעי הבריאות (הונגריה) 63 (3-4)
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János : (חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Születési bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári születési akv. 2195/1899. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-01-22.
- ^ "Elhunyt Sinai Leó". Új Élet. 1974-01-01.
