אנה איגומנובה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אנה איגומנובה (באנגלית: Anna Igumnova; 1889-1985) נולדה ברוסיה למשפחה אריסטוקרטית, דוקטור לכימיה, מחסידי אומות העולם, הצילה במלחמת העולם השנייה אם ובת ממוות בידי הנאצים.
קורות חיים
בשנת 1917 איגומנובה ובעלה שהו בחופשה באירופה כאשר פרצה מהפכת אוקטובר, ולכן נבצר מהם לשוב מהחופשה לביתם ברוסיה. איגומנובה סיימה את לימודיה בברלין וקיבלה תואר דוקטור בכימיה. תואר זה הוביל אותה ואת משפחתה לסלובקיה כדי לעבוד במכון מחקרי בתחום.
איגומנובה הייתה אם לשני ילדים. בשנות ה-30 עברה אנה להתגורר בעיירת הספא המפורסמת פיישטיאני שבסלובקיה, ושם עבדה במכון מחקר בתחום הכימיה.[1]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
במכון המחקר עבדה עמה אישה יהודיה בשם אליס וינטר מבית טאדילך מברטיסלבה שהצטרפה למכון בשנת 1942. עבודתה במכון הייתה סודית וכללה בין היתר כתיבת מרשם למחלת פרקים. עבודתה זו זיכתה אותה במסמכים שהגדירו אותה כחריגה. וינטר הייתה אם לילדה בת 11 ששמה אריקה, ולילדה נוספת בשם קתרין שגרה בחלק אחר של המדינה עם אחותה של וינטר. בסוף אוגוסט בשנת 1939 הגיע בעלה של וינטר אל אנגליה לאחר שעזב את ברטיסלבה, כך הייתה אמורה לעשות שאר משפחתה אך אפשרות זו נבצרה מהם בגלל פרוץ מלחמת העולם השנייה וסגירת גבולות סלובקיה.
גרמניה כבשה את סלובקיה בתום המרד הסלובקי ולכן ב-30 בספטמבר 1944, כשקרבו הכוחות הסובייטיים לגבולות המדינה, התחדש גירושם של יהודי סלובקיה. איגומנובה, שהייתה עדה לגירוש מקרוב, החליטה לא להיות אדישה ולפעול להצלתם.
איגומנובה החליטה להציל את מכרתה אליס, ואת בתה אריקה, והחביאה אותן בחדר בבית מלון נטוש. בחדר הייתה אמבטיה שקועה ובה התחבאו וינטר ובתה במהלך היום מתוך חשש שיראו אותן דרך החלונות השבורים בחדר. את צרכיהן כגון אוכל, מים, ספרים וחדשות הייתה מספקת להן איגומנובה כל לילה. לאחר 3 חודשים בהן שהו הבנות במסתור הן הועברו על ידי איגומנובה להרים, ושם הצטרפה אליס לפרטיזנים והבת אריקה עברה להתגורר אצל משפחת איכרים. שהסכימה לקבלה תמורת תשלום. את התשלום סיפקה אנה כל שבועיים מכספים שהעבירו לה חבריה היהודים.[2]
לאחר המלחמה
איגומנובה הצליחה במשימתה לשמור על שתי הבנות מפני הנאצים והביאה לאיחודה של אליס עם בנותיה, לאחר שבאפריל 1945 נכנס הצבא האדום לסלובקיה ושיחרר את היהודים באזור. בשנת 1946 היגרה אליס עם שתי בנותיה לארצות הברית. אך המשיכה לשמור על קשר עם איגומנובה עד למותה בשנות ה-80.[2]
הכרה והנצחה
ב-19 באוקטובר 2010 הוכרה איגומנובה כחסידת אומות העולם[1]. טקס הענקת המדליה התקיים בשגרירות ישראל בברטיסלבה, בנוכחותם של קרובי המשפחה של איגומנובה. שמה של איגומנובה נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אמות העולם ביד ושם.[3]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Anna Igumnova, Yad Vashem
- ^ 2.0 2.1 A Prescription for Rescue, international fellowship of christian and jews
- ^ מכתב מאת יד ושם לאריקה חסן. מתוך תיק חסידת אומות עולם מספר 11413.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אנה איגומנובה".