אני מזכיר היום חסדי אבותי

אני מזכיר היום חסדי אבותי הוא פיוט המיוחס לרמב"ם. במחזורים רבים הוא מובא כפתיחה לפיוט עת שערי רצון להיפתח. במספר קהילות הוא נאמר בצורה זו ומכונה "עקידה קטנה".

אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם חַסְדֵי אֲבוֹתַי
אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם חַסְדֵי אֲבוֹתַי. לָאֵ-ל נוֹרָא וְאָיוֹם. בָּן מַחְשְׁבוֹתַי. לִמְצֹא בָם פִּדְיוֹם. מִמְּשׁוּבוֹתַי. וְאֶת פָּנָיו אֲשַׁחֵר בִּתְשׁוּבוֹתַי. יוֹם יִפְקֹד חֲטָאַי עִם חוֹבוֹתַי. כִּי לְקַבֵּל שָׁבִים יַד פּוֹתֵחַ: מְשֵׁה מִמֵּי זְדוֹנִים. אֲשֶׁר בָּם צָלַל. וּרְחַץ בְּמֵי צִדְקֶךָ. בְּדַם חֵטְא מְגֹלָל. וְכַס בְּשִמְלַת חֲסָדֶיךָ. הוֹלֵךְ שׁוֹלָל. מִתֹּם וּמִיּשֶׁר עֵת יְהִי נִפְלָל. וְאִם מִצִּיר אֲשָׁמָיו דַּכָּא וְאֻמְלָל. צוּרִי חֲסָדֶיךָ לְצִירָיו תְּהִי שׁוֹלֵחַ: בְּרֻבֵּי חֲסָדֶיךָ הֵן נִסְמַכְתִּי. וּמֵרֶחֶם עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי. וְאִם בִּשְׁרִירוּת לִבִּי הָלַכְתִּי. לְפָנֶיךָ נַפְשִׁי הֵן שָׁפַכְתִּי. בְּתוֹךְ בּוֹר גָּלוּתִי בְּךָ בָטַחְתִּי. כִּי אַשְׁרֵי אָדָם בְךָ בוֹטֵחַ: מֵי מַן חֶסֶד יְמַן לָרָעֵב חֲסָדֶיךָ. בִּלְתְּךָ צוּר אֵין מִלְּבַדֶּךָ. נָא לְרֵיק מִצָּדֶק מָלֵא פַּחְדֶּךָ. הִמָּלֵא רַחֲמִים וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ. וְיֶעֱרַב לְךָ שִיחַ אֶשְׁפֹּךְ נֶגְדֶּךָ. בְּבוֹאִי בְּצֵל רְצוֹנֶךָ לְהִסְתַּפֵּחַ: חַזֵּק וְהָכֵן לֵב לְעַבְדֶּךָ רְצוֹנוֹ. וְחוֹן מוֹדֶה וְעוֹזֵב פִּשְׁעוֹ וְאוֹנוֹ. וְקַח שַׁי לְךָ יַקְרֵב. מְקוֹם קָרְבָּנוֹ. הִקְרִיב בִּהְיוֹת מִקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ. וְתַעֲלֶה לְךָ לְרָצוֹן תּוֹרַת לְשׁוֹנוֹ. כְּקָרְבָּן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ

מקור, ייחוס ותפוצה

הפיוט מופיע בכתבי יד כמיוחס לרמב"ם. הוא נסמך על הרוב לפיוט "עת שערי רצון להיפתח". לרוב בראש הפיוט מופיע הבית הראשון של "עת שערי רצון". בעקבות כך הוא מכונה "עקידה קטנה" כדי להבדילו מ"עקידה גדולה" של רבי יהודה אבן עבאס. האקרוסטיכון של הפיוט הוא "משה ברבי מימן חזק".

מיכאל זקש פקפק בייחוס הפיוט לרמב"ם בעקבות הכתיב החסר במילה "מימן". אליעזר לנדסהוט דחה את דבריו מכיוון שכתיב חסר הוא שיטה מקובלת באקרוסטיכונים. הייחוס לרמב"ם מקובל, הן במסורת הרבנית והן במחקר.

על פקפוקים בייחוס כתב רבי יעקב יצחקי: ”הנה מה שקצת הטילו ספק בדבר נראה שהסבה היא מה שראו מליצותיו פשוטות ונוחות לרצות. וחשבו זה לפחיתות כבוד להרמב"ם ז"ל על כן חתרו לשלול אותו ממנו. ולא בנו שלא כל אדם זוכה לשתי שולחנות. גאונות ועומק תבונות. ועם זה יעוף ברקיע השיר וינצח בנגינות. כי זה האחרון הוא רק טבעי ומתת אלקים”.

מכיוון שבראש הפיוט הוצב הקטע הראשון של "עת שערי רצון", כתבו רבי משה קמחי ורבי דוד אבן יחיא שהרמב"ם הוא מחברו, אך שד"ל הוכיח שזוהי העתקה מ"עת שערי רצון".

מבנה הפיוט

הפיוט מסודר לפי מבנה הלכות תשובה במשנה תורה. יהודה זייבלד ניתח את הפיוט והראה את ההשוואה בין הפיוט לסדר התשובה לפי הרמב"ם. לדבריו, הוא מתפלמס בעקיפין עם מחבר "עת שערי רצון להיפתח". "עת שערי" מתמקד בסבל ובתקווה לגאולה דרך זכות אבות, ואילו הפיוט של הרמב"ם מציג תפיסה של גאולה הבאה מתוך תהליך של תשובה אישית והתעלות רוחנית-שכלית.

לקריאה נוספת

• יהודה זייבלד, ‏פולמוסים סמויים של הרמב"ם עם משפחת עבאס, שיננא, אדר תשפ"ה, עמ' 1064-1069, באתר Academia.edu
• רבי יעקב יצחקי, מחזור אהלי יעקב, יום הכפורים, ירושלים תרס"ח, עמ' קעד:

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אני מזכיר היום חסדי אבותי42075333Q136652293