אנפילדה
אנפילדה (Enfilade) באדריכלות היא מערכת חדרים המסודרים באופן רשמי זה עם זה. מאפיין זה היה נפוץ באדריכלות האירופאית החל מתקופת הבארוק, אם כי קיימות דוגמאות יותר קדומות כגון חדרי רפאל בארמון האפיפיור שבוותיקן. הדלתות המחברות בין החדרים היו מסודרות על ציר אחד, כך שניתן היה להביט לכל אורך החדרים. היא נפוצה בין השאר במוזיאונים ובגלריות לאמנות, שם היא מסייעת למספר גדול של אנשים לנוע בין החדרים מבלי ליצור צפיפות במסדרונות.
בארמון בארוק טיפוסי הגישה לחדרי האנפילדה הייתה מוגבלת על ידי המעמד החברתי או רמת ההיכרות של המבקר עם בעלי הבית. החדרים הראשונים היו יותר ציבוריים, ובקצה היו חדרים פרטיים יותר כגון חדר השינה. הנוהג היה שאל מבקרים בעלי מעמד חברתי נמוך יותר מהמארח יתלווה משרת, שיוביל אותם לחדר הרחוק ביותר שמעמדם מאפשר להם להיכנס אליו. אם המבקר היה בעל מעמד שווה או גבוה יותר, המארח עצמו היה מגיע אל האורח מהחדרים הפנימיים ולוקח אותו בחזרה. אם אדם בעל מעמד חברתי גבוה מאוד היה מבקר בארמון, הטקס היה מתחיל עוד לפני האנפילדה כגון באולם הכניסה או בשערים של הארמון.
בארמונות מלכותיים אחדים היו אנפילדות נפרדות של חדרי מדינה עבור המלך והמלכה, כגון בארמון ורסאי או המפטון קורט. בבתי אצילים כגון ארמון בלנהיים, בעיקר כאלה שהמונרך היה צפוי לבקר בהם, הייתה גם כן אנפילדה. חדרי השינה שבבתים כאלה משמשים בעיקר בזמן ביקורים מלכותיים, אך בדומה לחדרי שינה גדולים רבים בתקופה שלפני המאה ה-19 הם שימשו גם למטרות אחרות.
אנפילדות אחרות הסתיימו בחדר שבו נמצא כס המלוכה. דוגמה לכך היא ארמון וסטמינסטר, מקום מושבו של הפרלמנט הבריטי שנבנה על ידי סר צ'ארלס בארי, שבו ישב המונרך באולם בית הלורדים בזמן טקס פתיחת הפרלמנט.
בארי השתמש במספר אנפילדות בגלריה הלאומית שבלונדון, והן הורחבו וחוברו לאגף סיינסבורי למרות שהוא לא נמצא על אותו ציר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנפילדות |
