אנפתאח

האינפיתאח (בערבית: פתיחות) הינו מדיניות של פתיחות בכלכלה שהנהיג אנואר סאדאת. השינוי בא לידי ביטוי בהסרת המגבלות על סחר החוץ וההשקעות מחוץ לארץ. בחוק משנת 1974 הציעה מצרים למשקיעים זרים כמה יתרונות, ביניהם פטור ממס והקלות מהגבלות רבות שנקבעו בחוק. ישנם כמה הסברים שונים לתפנית זו: התנופה שנוצרה בשל התמורות בתחום המדיני וגיבוש הקשרים החדשים עם מדינות ערב השמרניות ועם ארצות הברית; גורמים כלכליים: כישלון הסוציאליזם בהשגת השקעות ממקורות פנים, וההכנסות מן הנפט הערבי יכולות היו לשמש מקור נכבד להשקעות חדשות ממקורות חוץ; הכנסותיהם של מצרים שעבדו מחוץ למדינה, כדי להשתמש בהכנסות האלה היה צורך להנהיג מערכת סחר חוץ חופשית יותר וכללים נוחים יותר להמרת מטבע.

הפתיחות בכלכלה השפיעה השפעה ניכרת על ההשקעות במצרים. לעומת זאת, ירד שיעור ההשקעות שמקורן בשוק המקומי. הגידול בכלכלה הואץ אך מצרים שילמה על כך מחיר כבד - האינפלציה עלתה ב-30 אחוזים, פער עצום נפער במאזן התשלומים והחוב החיצוני תפח. יתר על כן, ההשקעות לא זרמו אל התעשייה אלא אל מגזר השירותים, בייחוד אל ענפי התיירות, הנפט והבנייה. חלק גדול מההון הצטבר אצל מעטים. הפערים גרמו לתסיסה שהתפרצה במהומות של שנת 1977.

העוינות כלפי האינפתאח שימשה כמנוף להתחזקות האסלאם במצרים.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.