אנציו, מלך סרדיניה
| לידה | 1218 או 1220 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 במרץ 1272 בולוניה, איטליה | ||||
| מדינה | סרדיניה | ||||
| מקום קבורה | בסיליקה של סן דומיניקו, בולוניה | ||||
| בת זוג | אדלסייה מטורס | ||||
| שושלת בית שטאופן (הוהנשטאופן) | |||||
| |||||
| |||||
אנציו מסרדיניה (Enzo of Sardinia, סביב 1220 - 14 במרץ 1272) היה בנו מחוץ לנישואים של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה".
חייו
מעט מאוד ידוע על נסיבות הולדתו של אנציו, ידוע כי שם אימו היה אדלייד. שמו הוא הגרסה האיטלקית לשם הגרמני היינריך - שם אביו של הקיסר. הקיסר השיא אותו בשנת 1238, בעצת בני בריתו האיטלקים לאדלסייה מטורס שמשפחתה שלטה במחצית האי סרדיניה. בשנה בה נישא הכתיר אותו אביו כמלך סרדיניה. הכתרה זו לא הייתה מעשה טקסי או בעל עניין מקומי אלא חלק מהמאבק בין הקיסר לאפיפיור על השליטה באיטליה.
תפיסת האי חיזקה את הקיסר על חשבון האפיפיור שראה בצעד כהתקפה ישירה על מדינת האפיפיור, והטיל חרם מחודש על הקיסר. הפעם היה פרידריך מוכן לחרם, והגיב בגירוש פקידים של הכס הקדוש. איטליה הייתה במצב של לחימה מתמדת, כאשר שתי קבוצות של ערים מחוץ לתחום השליטה הקיסרי התעמתו ביניהן. פלג הגואלפים ובראשו בולוניה וג'נובה נתמך על ידי הכס הקדוש, ופלג הגיבלינים בראשות פיזה וסיינה נתמך ותמך בקיסרות. קשרים אלו ליבו את האיבה בין הקיסר לאפיפיור, העמיקו את העימותים והגבירו את התהום הפעורה בין הצדדים.
בשנת 1239 הוא מונה לתפקיד בא-כוח הקיסר בלומברדיה וברומאניה, והפך למעשה למושל-נציב בצפון איטליה, אזור בו הייתה ההתנגדות לקיסר עזה ביותר. מינוי זה גם לכך שאנציו עזב את האי סרדיניה, ממלכתו לכאורה, ואליו לא יחזור יותר. הוא ייצג את אביו הקיסר במסעות מלחמה כנגד הכס הקדוש. היעדרותו מסרדיניה הביאה להכרזה על ביטול נישואיו ואובדן התואר "מלך סרדיניה" בשנת 1245.
ביום 26 במאי 1249 הוא עמד בראש הצבא הקיסרי מול צבא העיר בולוניה בקרב הידוע בשם קרב פוסלטה (איטלקית: Battaglia di Fossalta) לאחר יום של קרבות מרים ניצחו הבולונזים וצבא הקיסר נמלט משדה הקרב. אנציו, בן 31 בעת הקרב, נלכד והובל לבולוניה שם הושם בכלא - ארמון הקרוי על שמו עד ליום מותו בשנת 1272, והיה השליט האחרון לבית שטאופן.
קישורים חיצוניים
