אנרי, נסיך קונדה (1588–1646)
 | |
| לידה |
סן-ז'אן-ד'אנגלי, ממלכת צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
פריז, ממלכת צרפת  |
| שם מלא | אנרי השני דה בורבון, נסיך קונדה |
| חתימה |
_at_the_marriage_of_his_son_in_Feb_1641.png){kind=small} |
.svg)
אנרי השני דה בורבון, נסיך קונדה (בצרפתית: Henri II de Bourbon-Condé; 1 בספטמבר 1588 - 26 בדצמבר 1646) היה ראש הענף הבכיר ביותר של בית בורבון כמעט כל חייו ויורשו של מלך צרפת בשנים הראשונות של חייו. אנרי היה אביו של לואי השני, נסיך דה קונדה, הגנרל הצרפתי המפורסם.
ביוגרפיה
אנרי נולד בסן-ז'אן-ד'אנגלי ב-1 בספטמבר 1588, לאנרי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה ולשרלוט קתרין דה לה טרמויל, בתו של לואי השלישי דה לה טרמויל, דוכס טוואר, אשר הייתה אשתו השנייה של אביו. בעת לידתו הייתה אמו בכלא, מואשמת בהריגת בעלה. [1] לאנרי היו שתי אחיות מבוגרות יותר, קתרין דה בורבון, אחותו למחצה מצד אביו שמתה ב-1595, ואלינור דה בורבון, שב-1606 התחתנה עם פיליפ וילם, נסיך אורנז'.
אביו של אנרי מת כמעט שישה חודשים לפני לידתו. לכן הוא הפך לנסיך קונדה מיום לידתו, ברגע שהוא הוכר ואושר על ידי מלך צרפת.
אנרי השלישי, מלך צרפת נרצח באוגוסט 1589, כאשר אנרי היה בן פחות משנה, ואנרי הרביעי, מלך צרפת, שהיה בן דודו הראשון של אביו המנוח של אנרי וסנדקו של אנרי, עלה לשלטון. בשלב זה, למלך החדש לא היה בן או אח, וקרוב משפחה הקרוב ביותר אליו היה לא אחר מאשר אנרי עצמו. לפיכך, בהיותו חבר רחוק בשושלת השלטת, הפך אנרי לנסיך הדם ויורש הכתר של צרפת, וכך נשאר במשך שתים-עשרה שנים, עד לידתו של לואי השלושה עשר, מלך צרפת בספטמבר 1601. לאחר שהמיר המלך את דתו לכנסייה הקתולית, הבטיח המלך שאנרי יגדל כקתולי; אף על פי שאביו וסבו היו מנהיגי ההוגנוטים הקלוויניסטים. אמו של אנרי הייתה בכלא שש שנים, מואשמת בהרעלת בעלה, אולם היא שוחררה מאוחר יותר.
מאוחר יותר, במהלך השנים 38–1611, היה אנרי במקום השני בסדר הירושה של כס צרפת, לאחר גאסטון, דוכס אורליאן. זו הייתה התקופה שבין מותו של ניקולה אנרי, דוכס אורליאן בנובמבר 1611 והולדתו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת בספטמבר 1638.
ב-26 בדצמבר 1646 מת אנרי בפריז, ובנו לואי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה ירש את תאריו.
משפחתו
בשנת 1609 התחתן אנרי עם שרלוט מרגריט דה מונמורנסי, [2] בתם של אנרי הראשון דה מונמורנסי ואשתו השנייה, לואיז דה בודוס. [3] בשנת 1610, מארי דה מדיצ'י, אשתו של המלך אנרי הרביעי, נתנה את מלון דה קונדה בפריז לאנרי כחלק מתגמול על הסכמתו להתחתן עם שרלוט. מאותו יום ואילך, הפך מלון דה קונדה לבית המגורים המרכזי של נסיכי קונדה עד 1764. לאנרי ושרלוט היו שלושה ילדים, כולם גיבורי הפרונד:
- אן ז'נבייב דה בורבון-קונדה (1619–1679), התחתנה עם אנרי השני ד'אורליאן, דוכס לונגוויל.
- לואי השני, נסיך דה קונדה (1621–1686), הגנרל הצרפתי הידוע בשם Le Grand Condé.
- ארמנד דה בורבון, נסיך קונטי (1629–1666), התחתן עם אן מארי מרטינוזי, בתו של ג'רולמו מרטינוזי.
לפי הדיווחים, אנרי הרביעי, מלך צרפת ניהל קשר אישי בסתר עם שרלוט, וסידר את הנישואים עם קונדה כדי להסוות את העניין. עם זאת, קונדה לא הסכים לכך, וברח עם אשתו לבריסל ולאחר מכן למילאנו, אשר שניהם היו תחת שלטון בית הבסבורג. פרשת קונדה הפכה לחלק מהסכסוך הבינלאומי המכונה מלחמת הירושה של יוליך (אחד ממבשרי מלחמת שלושים השנים).
אילן יוחסין
| שארל, דוכס ונדום | פרנסואז ד'אלנסון | שארל דה רואי | מדלן דה מאלה | פרנסואה השני דה לה טרמויל | אן דה לאוואל | אן דה מונמורנסי | מדלן מסבויה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לואי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה | אלינור דה רוסי דה רואי | לואי השלישי דה לה טרמויל | ז'אן דה מונמורנסי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אנרי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה | שרלוט קתרין דה לה טרמויל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אנרי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Collins 2017, p. 122.
- ^ Roche 1967, p. 226.
- ^ Ward, Prothero & Leathes 1911, p. vii.
