אנרי גסטו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אנרי גסטו (בצרפתית: Henri Gastaut; 15 באפריל 1915, מונקו - אפריל 1995), מרסיי היה נוירולוג צרפתי.
אנרי גסטו למד נוירולוגיה ונוירואנטומיה באוניברסיטת מרסיי. הוא סיים את לימודי הרפואה ב-1945 וב-1953 התמנה להיות מנהל המעבדות הנוירוביולוגיות. הוא מונה לפרופסור לפתולוגיה אנטומית ב-1954 ולמנהל המרכז האזורי לילדים אפילפטיים ב-1960. ב- 1967 מונה לדיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת מרסיי. ב-1973 הוקמה עבורו הקתדרה לנוירופיזיולוגיה קלינית, משרה בה החזיק עד פרישתו ב-1984. מ-1957 עד 1968 הוא היה המזכיר הכללי של הליגה הבינלאומית נגד אפילפסיה
תחומי מחקר
תחומי המחקר העיקריים שלו היו האלקטרואנצפלוגרם ותפקודי המוח באפילפסיה. גסטו התעניין מאוד בסמיולוגיה של פרכוסים. התעניינות זו הביאה אותו לעסוק במיון סוגי הפרכוסים שהתפרסם על ידי הליגה נגד אפילפסיה ב- 1981. הוא עסק רבות באפילפסיה פוטוסנסיטיבית. וגם בפרכוסים אפילפטיים שנגרמים על ידי הפחדה. במחקריו הוא הסתמך על בסיס רחב באנטומיה וכך, כשהומצא מכשיר הטומוגרפיה ממוחשבת, הוא ניצל אותו מייד לצורך המחקרים שלו. גסטו יסד את הקולוקיום של מרסיי שנעשה לפורום מרכזי בחקר האפילפסיה.
פרסים ותארים
קיבל את פרס מונתיון של האקדמיה למדעים הצרפתית (Prix Monthyon) ודוקטורטים לשם כבוד מאוניברסיטאות בולוניה, לייז', אוטווה, ושאנגחאי. היה חבר של כבוד באקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה, חבר באקדמיה המלכותית הבלגית לרפואה ובאקדמיה הלאומית הרפואית בבואנוס איירס
מונחים רפואיים שקשורים בו:
- תסמונת גסטו: אפילפסיה פוטוסנסיטיבית
- תסמונת לנוקס-גסטו: תסמונת אפילפטית שמתחילה בילדות שבה בולטים במיוחד פרכוסים מיוקלוניים בלילה, הנדת ראש ואירועי נפילה.
קישורים חיצוניים
