אסטרטגיות קוגניטיביות
אסטרטגיה קוגניטיבית היא כלי או תוכנית פעולה שמשמשת להוצאה לפועל של מטלה או להשגת מטרה. שימוש באסטרטגיות נעשה על ידי בני האדם על מנת להוציא לפועל תפקודי יום יום. האסטרטגיה מתייחסת ל"איך" של המטלה ויכולה להיות קשורה לאדם, למטלה או לסביבה. אסטרטגיה יכולה להיות מודעת או מופנמת, חיצונית ופנימית. נעשה באסטרטגיה שימוש בעת ביצוע מטלה חדשה, כאשר נתקלים בקושי או כאשר נעשה שינוי במטלה מוכרת. אסטרטגיה יכולה להיות ממוקדת למטלה ספציפית או כללית ולשמש למטלות שונות. לרוב נעשה שימוש במספר אסטרטגיות בו זמנית.
תרגול חוזר והעלאת מודעות לשימוש באסטרטגיה ספציפית יכול להביא לשיפור בביצוע, גם אם הלמידה וההכללה מוגבלת[1]. אסטרטגיות קוגניטיביות מוערכות על פי הוצאה לפועל, ואיכות השימוש באסטרטגיה. הוצאה לפועל של אסטרטגיות - האם האדם יוזם את הפעולה, משתמש בה באופן מלא ומצליח להשתמש במספר אסטרטגיות בו זמנית. איכות השימוש באסטרטגיה - מהי רמת המאמץ הנדרש על מנת להוציא לפועל את האסטרטגיה, מהי תכיפות השימוש באסטרטגיה והאפשרות לגמישות בעת הצורך. לדוגמה, שימוש תכוף באסטרטגיה שאינה יעילה לא יקדם את השגת המטרה ויהיה צורך בשינוי האסטרטגיה.
דוגמאות לאסטרטגיות קוגניטיביות
במאמרן משנת 2012 כתבו ג'ואן טוגליה, סילביה רוג'ר והלן פולטייקו, שלושתן מרפאות בעיסוק ממקומות שונים בעולם, מאמר מפתח[2] בנושא האסטרטגיות הקוגניטיביות. הן מציגות רשימה נרחבת של אסטרטגיות קוגניטיביות, אלו הן מספר דוגמאות:
- אסוציאציות - חיבור של מידע דומה, קטגוריות, מידע ישן לחדש או סמיכות פיזית
- יצירה של תרחיש מתוך מידע כדי לייצר רצף
- שחזור של פעולה דומה שנעשתה כדי להפעיל אותה שוב
- הטרמה להתכונן לפני ביצוע פעולה, לחשוב מה יהיה
- תרגום של מידע מאופנים שונים, כתובים, דבורים או ויזואליים למידע יותר מאורגן או מקובץ
- שאילת שאלות עצמית שאלות מפתח שעוזרות בביצוע המשימה
- ארגון מחדש של המטלה כך שדברים או חלקים דומים יהיו יחד.
- פישוט של המטלה פירוק של המטלה לחלקים או הפחתה של שלבים לחלקים שניתן לבצע
התערבות מבוססות אסטרטגיות
בריפוי בעיסוק מספר גישות התערבות בהן ישנה התייחסות לשימוש באסטרטגיות קוגניטיביות הן בשלב ההערכה והן בשלב ההתערבות. דוגמה לכך ניתן לראות במודל הדינאמי אינטראקטיבי שפותח על ידי ג'ואן טוגליה[3] ועושה שימוש בביצוע העיסוקי על מנת לבחון את המודעות העצמית של האדם ביחס ליכולותיו התפקודיות והקוגניטיביות ואת האופן שבו הוא פועל. אופן הפעולה מתייחס לאסטרטגיות בהן האדם משתמש.
לגישה זו כלים רבים שנועדו לבחון יכולות שונות ובהן את השימוש באסטרטגיות. זאת, לדוגמה על מנת להבין את היכולת לבצע קטגוריזציה (Toglia Category Assessment) או להשתמש באסטרטגיות לצורך זכירה (Contextual Memory Test). דוגמה נוספת היא הכלי - תכנון מערכת שבועית (תמ"ש)[4] - אבחון שפותח על מנת לבחון כיצד קשיים בתפקודים הניהוליים משפיעים על יכולתו של האדם לבצע פעולות רב שלביות בחיי היומיום ולהשתתף בעיסוקים שונים. האבחון מדמה משימה של שיבוץ פגישות וסידורים בלוח תכנון שבועי על פי מידע שניתן לגבי כל פריט. ישנם מספר כללים אותם על הנבדק לשמור במהלך ביצוע המשימה. ביצוע המשימה נמדד על פי מדדים של דיוק, משך ביצוע ותכנון המטלה, שימוש באסטרטגיות - הן מבחינת כמות וסוג והן מבחינת יעילותן.
גישה נוספת העושה שימוש באסטרטגיות קוגניטיביות היא גישת ה-CO-OP שפותחה על ידי הלן פולטייקו[5] ומיועדת לילדים ומבוגרים. גישה זו מאפשרת רכישת מיומנויות דרך תהליך של שימוש באסטרטגיות וגילוי מונחה.
הערות שוליים
- ^ Toglia, J. et al., Application of the multicontextual approach in promoting learning and transfer of strategy use in an individual with TBI and executive dysfunction, OTJR: Occupation, participation and health, 2011
- ^ Toglia, P. J. Rodger, S. A. and Polatajko, H. J, Anatomy of cognitive strategies: A therapist's primer for enabling occupational performance, Canadian Journal of Occupational Therapy, 2012
- ^ דף המרצה של ד"ר ג'ואן טוגליה, באוניברסיטת מרסי (ארכיון)
- ^ Toglia Joan, Weekly calendar planning activity (WCPA), AOTA Press, 2015
- ^ דף המרצה של פרופסור הלן פולטייקו באוניברסיטת טורונטו
