אספרטם
 | |
| שם סיסטמטי |
N-(L-α-Aspartyl)-L-phenylalanine, 1-methyl ester |
|---|---|
| שמות נוספים | E951, NutraSweet |
| כתיב כימי | C14H18N2O5 |
| מסה מולרית | 294.301 גרם/מול |
| מראה | מוצק לבן |
| מספר CAS | 22839-47-0 |
| צפיפות | ~0.6 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| מסיסות | 111 גרם ב-100 מ"ל מים ב 20°C |
| ממסים | אתנול, אצטון |
| טמפרטורת היתוך |
246 °C 519.15 K |
| NFPA 704 | |
| הערה כללית | מתפרק בחימום |
אספרטם או אספרטיים הוא שמו של ממתיק מלאכותי, המבוסס על האסטר המתילי של דו-פפטיד המורכב מחומצה אספרטית ופנילאלנין. אספרטם מתוק מסוכר פי 180 בערך. הוא משמש כתחליף לסוכר במאכלים ובמשקאות מסחריים רבים ברחבי העולם, בעיקר במשקאות דיאטטיים, כתוסף מזון מסומן כ-E951. אספרטם הוא מולקולה כיראלית ורק אננטיומר אחד הוא הממתיק, בעוד שלאננטיומר השני יש טעם מר.
בעיכול, האספרטם מתפרק לחומצות האמינו המרכיבות אותו ומתנול. האספרטם אינו מתאים לאפיה ממושכת משום שהוא עשוי להתפרק בתגובת הידרוליזה ולאבד ממתיקותו. מידת הפירוק עולה עם הטמפרטורה, משך האפייה וה־pH של המזון (האספרטם יציב בערכי pH 3-4 יותר מבסביבה בסיסית יותר)[1] בחימום ל-196°C אספרטם מאבד מתנול והופך ל 2,5-diketopiperazine.
היסטוריה
האספרטם התגלה בשנת 1965 על ידי גיימס מ. שלאטר, כימאי שעבד בחברה האמריקאית G.D. Searle. הוא יצר את החומר באמצעות סינתזה, בעת שעבד על תרופה נוגדת אולקוס.
בשנת 1974 אושר האספרטם לראשונה לשיווק על ידי ה-FDA, אם כי זמן קצר לאחר מכן הוא נשלל עקב חשד להשפעה שלילית על המוח, בעקבות מחקרים שנערכו על עכברי מעבדה.
בשנת 1981 מינה נשיא ארצות הברית דאז רונלד רייגן את ארתור הוּל הייס כממונה על ה-FDA. הייס, בציטוטו מידע חדש ממחקר יפני, אישר מחדש עוד באותה השנה את הממתיק לשיווק בארצות הברית, במוצרים יבשים. בשנת 1983 אישר ה-FDA את השימוש באספרטם במשקאות מוגזים, ובשנת 1993 הוא אושר לשימוש במשקאות אחרים ובמוצרי מאפה. בשנת 1996 הוסרו כל ההגבלות לגבי השימוש באספרטם בארצות הברית. הפטנט על אספרטם פג בשנת 1992.
דונלד ראמספלד היה אחד האנשים אשר החלו את השימוש המסחרי באספרטם.
בטיחות
האספרטם נמצא בטוח לשימוש אצל בני אדם על ידי למעלה מ-90 מדינות[2] ומומחים מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) תיארו אותו כ"אחד מתוספי המזון שנחקרו ביסודיות הגבוהה ביותר, מבין אלה שהמנהל אישר" וכממתיק שבטיחות השימוש בו "מוחלטת"[3]. למרות זאת הוא הואשם בקשת רחבה של בעיות בריאותיות, חרף העובדה שגוף הראיות המדעיות מראה שהאספרטם בטוח לשימוש, במסגרת המינון המומלץ[4]. הצריכה היומית לאדם המוגדרת בטוחה לפי מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) היא 50 מ"ג לק"ג משקל גוף לאדם ליום ולפי מנהל בטיחות המזון של האיחוד האירופי (European Food Safety Authority) הגבול הוא 40 מ"ג לק"ג משקל גוף לאדם ליום. ריכוז חומצות האמינו המרכיבות את האספרטם (חומצה אספרטית ופנילאלנין) בדם בעקבות צריכת אספרטם בכמות המרבית המומלצת אינה גבוהה מריכוזן בדם בעקבות ארוחה. כמויות אלו נמוכות משמעותית מצריכת האספרטם גם של צרכנים כבדים של משקאות ממותקים. מפרוק האספרטם בפחית משקה ממותק (כ-350 מ"ל) מקבל הגוף כ-18 מ"ג מתנול הרעיל למערכת העצבים ובפרט לעצב הראיה. עם זאת כמות המתנול הזו נמוכה משמעותית מהכמות הנחשבת רעילה ונמוכה גם מכמות המתנול במיצי פירות בנפח דומה: 23 מ"ג מתנול במיץ תפוזים, 29 מ"ג במיץ תפוחים ולמעלה מ-100 מ"ג במיץ עגבניות. חשיפה אקוטית או כרונית לאספרטם או תוצרי פירוק שלו של חיות מעבדה (עכברים, חולדות, אוגרים וכלבים) לא גרמה נזקים בריאותיים בכמויות הנמוכות מ 4000 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום. גם מחקרים אפידמיולוגים לא הראו עליה בתחלואה אצל צרכני אספרטם[5].
חומצת האמינו החיונית פנילאלנין באספרטם מהווה סיכון בריאותי לסובלים מהמחלה התורשתית פנילקטונוריה, בה לא נוצר כראוי האנזים הדרוש להמרת פנילאלנין לטירוזין. הסובלים מפנילקטונוריה נדרשים להימנע ממזונות עשירים בפנילאלנין. מסיבה זו היצרנים נדרשים להדפיס אזהרה על גבי אריזות מוצרים המכילים אספרטם.
קישורים חיצוניים
- יורם שורק, הרעל המתוק הזה, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- תמרה טראובמן, אספרטיים - בטוח עד שלא יוכח אחרת, באתר הארץ, 01/05/2008
- אספרטם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Y. H. Hui, Harold Corke, Wai-Kit Nip, Ingrid De Leyn, Bakery products: science and technology עמ' 149
- ^ Health Canada: "Aspartame – Artificial Sweeteners"
- ^ Henkel, John (November–December 1999). "Sugar Substitutes: Americans Opt for Sweetness and Lite". FDA Consumer.. Retrieved 29 January 2009.
- ^ Magnuson BA, Burdock GA, Doull J et al. (2007). "Aspartame: a safety evaluation based on current use levels, regulations, and toxicological and epidemiological studies". Critical Reviews in Toxicology 37 (8): 629–727. DOI:10.1080/10408440701516184. PMID 17828671.
- ^ :Magnuson, B.A et al; Aspartame: A safety evaluation based on current use levels, regulations, and toxicological and epidemiological studies; Critical Reviews in Toxicology Volume 37, Issue 8, September 2007, Pages 629-727
