אפאזיה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. אָפַאזְיָה (באנגלית: Aphasia; בעברית תקנית: שַׁתֶּקֶת) היא סימפטום שנובע מפגיעה נוירולוגית ויכולה לגרום לאובדן או פגיעה ביכולת השימוש בשפה, כגון דיבור וכתיבה. אפאזיה שפרושה המילולי הוא 'היעדר-דיבור' (בדומה לשתקת או אילמות), היא המילה השימושית במקצועות הטיפול לתיאור הפרעות שפה ברמות חומרה שונות, בעוד שדיספאזיה ('ליקוי-דיבור') נעלמה מהשימוש.
אפזיה היא ביטוי לנזק מוחי, ממוקד בהמיספרה השמאלית.
אפזיה מתבטאת בפגיעה ביכולת הדיבור והתקשורת, ומתאפיינת על ידי מספר סימנים. לא כל הסימנים חייבים להופיע יחדיו על מנת לאבחן אפאזיה. סימני אפאזיה מבטאים פגיעה בשתי יכולות שפה עיקריות:
- פגיעה במוטוריקה של השפה - פגיעה ביכולת להפיק את הדיבור ולהגות את המילים.
- פגיעה סנסורית (תחושתית) בשפה – פגיעה המשפיעה על יכולתו של הנפגע להבין את השפה ועל היכולת ליצור משפטים רציפים ומובנים.
ניתן לאבחן אפאזיה באמצעים שונים, החל מסריקות קליניות מהירות ועד בדיקות באורך מספר שעות, שכוללות משימות לבחינת יכולות השפה והתקשורת.
גורמים ותסמינים
אפאזיה נגרמת מנזק מוחי בדרך כלל במרכזי השפה (כגון אזור ברוקה), שנמצאים, אצל רוב האנשים, בהמיספרה השמאלית של המוח. הנזק לאזורים אלו יכול להתרחש כתוצאה משבץ מוחי, פגיעת מוח טראומטית, פגיעות ראש שונות, מחלות דגנרטיביות של המוח (כגון טרשת נפוצה-ms) ובנוסף, סוגים מסוימים של אפילפסיה. אפאזיה עשויה גם להתפתח לאט, במקרים של גידול במוח.
הביטוי של המחלה תלוי באזור במוח שנפגע ובמידת החומרה של הפגיעה – במקרים שונים, ייתכן שחולה אפאזיה יוכל לדבר אך לא לכתוב, או להפך, להבין משפטים מורכבים יותר מאלו שיהיה מסוגל ליצור בעצמו, וכן הלאה[דרושה הבהרה].
כיצד אפאזיה באה לידי ביטוי:
- יצירת משפטים קצרים ו/או לא שלמים, הסובלים מאפאזיה נוטים לדבר במשפטים קצרים יותר מאלה שנטו לומר בטרם הפגיעה, המשפטים לא תמיד נכונים מבחינה דקדוקית ולעיתים נאמרים משפטים לא שלמים שלא ישמעו תקינים עבור השומע.
- יצירת מילים משובשות ומשפטים חסרי הגיון – אפאזיה יכולה לגרום לדיבור במילים משובשות, חסרות משמעות הגיונית לשומע. בנוסף, יכולים ליצור הלחם של מילים שאינן קשורות זו לזו וליצור משפט חסר משמעות תחבירית.
- חוסר הבנה של אחרים – חולים הסובלים מאפאזיה יכולים גם לא להבין את הדובר כאשר פונה אליהם בשפה תקינה, וכיוצא בזה, לא מצליחים לפתח שיחה תקינה.
יש לציין כי אפאזיה יכולה להתאפיין בתסמין אחד מהמפורטים לעיל, בשילוב של כמה תסמינים ואף בהופעת כולם.
אפאזיה יכולה להתרחש במשולב עם הפרעות דיבור נוספות, כגון דיסארתיה (קואורדינציה לקויה של שרירי הדיבור), או אפרקסיה של הדיבור (ליקוי בתכנון המוטורי של הדיבור), שנגרמות גם הן כתוצאה מנזק מוחי.
שכיחותה של האפאזיה בישראל: 300-500 חולים מתוך 100,000 תושבים ובארצות הברית 1:250 תושבים (כמליון אפאזים). רק כ 21% מהחולים מגיעים לתפקוד שפתי תקין.
סוגי אפאזיה
אפאזיה באזור ברוקה (אפזיה מוטורית)
נגרמת מפגיעה באונה המצחית של המוח. בברוקה ההשפעה היא בחלק השמאלי של המוח. חולים בסוג זה של אפזיה לרוב מדברים, במאמץ רב, במשפטים קצרים, בלתי שוטפים, שלעיתים קרובות מושמטות מהם מילים קצרות ופחות עיקריות, אך הם בעלי משמעות (nonfluent aphasia). חולים אלו מסוגלים להבין את דבריהם של אנשים אחרים, ולכן הם מודעים לבעיות הדיבור שלהם, ולעיתים קרובות מתוסכלים מכך. במקרים רבים אפאזיה באזור הברוקה גורמת לשיתוק או חולשה של הצד הימני של הגוף, עקב החשיבות של האונה המצחית למוטוריקה ותנועה של הגוף. באפזיה על שם ברוקה, רק יכולת הדיבור נפגעת בעוד הבנת השפה נשארת תקינה.
אפאזיה באזור ורניקה (אפאזיה סנסורית)
ערך מורחב – אפזיה רצפטיבית
ההשפעה בוורניקה היא באונה הטמפורלית. שהחולים בה מסוגלים לדבר משפטים ארוכים ושוטפים (fluent aphasia), אך חסרי משמעות. לעיתים קרובות החולים מוסיפים למשפטים מילים שאינן נחוצות, ואף ממציאים מילים. לרוב הם סובלים גם מקשיים בהבנת דיבור, ולכן לעיתים קרובות אינם מודעים לטעויות שלהם. כמו כן, הם לא סובלים בדרך כלל משיתוק גופני, משום שהאזור הפגוע אינו קשור למוטוריקה.
אנומיה
אנומיה מתאפיינת בקשיים בזיהוי שמות. הסובלים מאנומיה יכולים להתקשות בזיהוי מילים ששייכות לקבוצה ספציפית – למשל מילים ששייכות לקבוצה דקדוקית מסוימת (למשל קושי בזיהוי פעלים, אך לא שמות-עצם) או מילים שקשורות לתחום מסוים, או בזיהוי כללי יותר של מילים. החולים לרוב מודעים לבעיה שלהם, והתחושה שלהם מתוארת כדומה לתחושה של אנשים נורמליים, כאשר מילה "עומדת להם על קצה הלשון".
אפאזיה גלובאלית
זוהי אפאזיה הנגרמת משילוב של אפאזיה סנסורית ומוטורית הגורמת לפגיעה קשה ביכולת הדיבור וגם ביכולת הבנת השפה. הדבר גורם לקשיים חמורים בתקשורת והחולים מוגבלים מאוד ביכולת הדיבור וההבנה שלהם. אפאזיה גלובלית נגרמת עקב פגיעה נרחבת בכל אזורי השפה בהמיספרה השמאלית ושיעורה בקרב נפגעי האפאזיה הוא 10-30%. כאשר דנים בסיכויי ההחלמה באפאזיה גלובלית, מציינים כי בשל חומרתה, רק בחלק קטן מן המקרים יחול שיפור בתפקוד השפתי, בעוד שברוב המכריע של המקרים הפגיעה היא בלתי הפיכה.[1]
ישנם סוגים רבים של אפאזיה, המסווגים בשתי דרכים שונות. סיווג המבוסס על אפיון הפגיעה ומיקומה במוח (ככל סוגי האפאזיה שפורטו לעיל) הוא הראשון שפותח, על ידי הנוירולוגים שעסקו בתופעה בתחילה, והורחב לאחר מכן בידי חוקרים נוספים (ולכן נקרא גם מודל בוסטון-ניאוקלאסי). מאחר שחולים מעטים מתאימים בדיוק לסוג מסוים של אפאזיה, פותחה שיטת סיווג על פי מודל קוגניטיבי נוירופסיכולוגי, המבוסס על החלקים בשלבי עיבוד השפה שנפגעו.
דרכי טיפול
דרכי הטיפול במחלה הן על ידי מספר דרכים: התאמת היכולת והצרכים החדשים לחולה, סביבה תומכת, טיפול של קלינאי תקשורת תוך מתן תרגול ממוקד ואינטנסיבי של הכישורים אשר נפגעו, טיפול אפאזיה בשיטת אילוץ מותנה, טיפול של תרפיה בדיבור ובשפה, בו עובדים בעיקר בתרגילים עם שרירי הפנים ואימון בהפקת הדיבור. גישה סוציאלית השמה במרכזה את השילוב של החולה האפאזי בחברה הכוללת בעיקרה מפגשים חברתיים, קבלה של ה"אני" החדש וארגון מחדש של תפקידים, עבודה עם משפחתו של האפאזי המהווים חלק ניכר מהטיפול והחלמתו של החולה. הטיפול בסמוך למחלה נמצא כיעיל יותר.
שיטת MIT עושה שימוש במוזיקה לטיפול בחולי אפאזיה.
החלמה מאפאזיה
מחקרים שונים בספרות מציינים כי החלמה ספונטנית של נזק מוחי מתחילה בשבועות הראשונים לאחר הפגיעה ומגיעה לסיומה עד סוף השנה הראשונה[2]. יתר על כן, יש הטוענים, כי לאחר ששת חודשי ההחלמה הספונטניים הראשונים, ההתקדמות ללא טיפול תהיה מזערית[3]. מאידך, מחקר שהתפרסם בשנת 2008 מצא כי גם בשלב הכרוני של האפאזיה, טיפול ארוך טווח יעיל לשיפור יכולות שפתיות ותקשורתיות[4].
יכולה להתרחש בשני מקרים:
- גיוס אזורים בצד הנפגע בהמיספרה השמאלית ביחד עם גיוס משתנה של אזורים בהמיספרה הימנית, במקרים בהם הפגיעה חולשת על אזור קטן במוח.
- גיוס אזור הומולוגי לשפה ולדיבור בהמיספרה הימנית במידה והפגיעה בהמיספרה השמאלית נרחבת ומפושטת[5].
השתלבות האפאזים בחברה
החיים משתנים בצורה דרמטית לאחר הלקות באפאזיה ולחיות עם אפאזיה מתבטא לרוב בתחושה של בדידות, ניתוק מהסביבה וחל צמצום רב בחיי החברה. בנוסף, השוני ניכר ברוב תחומי ומישורי החיים. בדפוסי העבודה- האפאזיה עשויה למנוע מאנשים לשוב לעבודתם או להמשיך בפעילותם וכן אחוז האבטלה בקרב האנשים האפאזים הוא גבוה מאוד. בתחום החינוך מוצבים אתגרים רבים וקושי בלמידה בתנאים רגילים והם בעלי צרכים מיוחדים. ניתן לסייע לפתרון קשיים אלו על ידי עבודות התנדבותיות המספקות הזדמנות להתפתחות אישית. בתחום החינוך יש ליתן לחולה האפאזי מידע מובן ונגיש, הבנת אופיו, צרכיו ויכולותיו. ההקלה על חייו של החולה תעשה באמצעות שימוש במכשירים ועזרים שונים כדוגמת משיבונים, בודקי איות ממוחשבים ואמצעים מתוחכמים שונים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שתקת |
- אפאזיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Jonathan C Baker, Linda A LeBlanc, Paige B Raetz, A Behavioral Conceptualization of Aphasia, The Analysis of Verbal Behavior 24, 2016-10-25, עמ' 147–158
- ^ R. C. Katz, R. T. Wertz, The efficacy of computer-provided reading treatment for chronic aphasic adults, Journal of speech, language, and hearing research: JSLHR 40, 1997-06-01, עמ' 493–507
- ^ Randall R. Robey, A Meta-Analysis of Clinical Outcomes in the Treatment of Aphasia, Journal of Speech Language and Hearing Research 41, 1998-02-01 doi: 10.1044/jslhr.4101.172
- ^ Friedemann Pulvermüller, Marcelo L. Berthier, Aphasia therapy on a neuroscience basis, Aphasiology 22, 2016-10-25, עמ' 563–599 doi: 10.1080/02687030701612213
- ^ Gottfried Schlaug, Sarah Marchina, Andrea Norton, From Singing to Speaking: Why Singing May Lead to Recovery of Expressive Language Function in Patients with Broca's Aphasia, Music perception 25, 2008-04-01, עמ' 315–323 doi: 10.1525/MP.2008.25.4.315
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
