אפילפסיה בילדים
אפילפסיה משפיעה על כל קבוצות הגיל, אבל אצל ילדים ניכרת השפעתה על ההתפתחות הקוגניטיבית לאורך הילדות. יש כמה צורות של אפילפסיה המתקשרות רק למצבים בילדות שמפסיקים להתקיים אחרי שהילד גדל[1].כשבעים אחוז מן הילדים שסובלים מאפילפסיה בזמן הילדות יירפאו ממנה, בסופו של דבר[2]. יש גם כמה סוגי התקפים כמו התקפי חום שהם אירועים חד-פעמיים בזמן הילדות ולא מתפתחים, בדרך כלל, לאפילפסיה קבועה[3].
סיבות
הסיבות לאפילפסיה בילדות משתנות. בכשני שלישים מהמקרים הסיבה להתקפים אינה ידועה.[4] התקפים אלה נקראים לפיכך התקפים עָלוּמִים (התקפים אידיופתיים בלעז).
חלוקת הסיבות
- לא ידועה 67.6%
- מולדת 20%
- טראומה 4.7%
- זריקה 4%
- גידול 1.5%
- ניווני 7%
השפעות על ההשכלה
התפלגות האינטליגנציה של ילדים עם אפילפסיה דומה לזו של ילדים שאין להם אפילפסיה. האפילפסיה עלולה להשפיע על השכלתו של הילד ובכך לבעיות בלימודים ולציונים נמוכים יותר. בעוד שילדים רבים, שיש להם אפילפסיה, מסוגלים לתפקד בכיתה רגילה רבים אחרים נאלצים ללמוד בחינוך מיוחד.[5] הילד נאלץ להפסיד שעות לימודים רבות בבית הספר בגלל ההתקפים. ההתקפים עלולים לפגום ביכולתו של הילד לשנן חומרי לימוד. לפרכוסי טוני קלוני עלולה להיות השפעה חמורה על ההשכלה בשל אבדן הזיכרון שהם גורמים ובשל הזמן הדרוש להחלים מן ההתקף, דבר הגורם לאיבוד שעות בבית הספר.[6]
להתקפי ניתוק עלולה להיות השפעה שלילית על השכלתו של הילד. אם כי הם פחות נראים מפרכוסי טוני-קלוני הרי הם יכולים להתרחש פעמים רבות ביום ובכך פוגמים ביכולתו של הילד ללמוד וכתוצאה מכך הילד מקבל ציונים נמוכים.[7] גם כאשר ההתקפים נשלטים על ידי תרופות נוצרות בעיות. לרבות מן התרופות נוגדות הפרכוסים יש תופעות לוואי הכוללות ישנוניות וכך מושפעת השכלתו של הילד. דווח שהיקף קבלת תעודת הבגרות היה 64% בהשוואה לממוצע הארצי שעמד על 82% (בארצות הברית).[8]
השפעות חברתיות
הסטיגמה החברתית עלולה להוות מכשול כאשר הילד מועד יותר לבריונות.[9] ילדים רבים שיש להם אפילפסיה מוגנים הגנת יתר על ידי הוריהם המגבילים אותם בשם הבטיחות כשהם מאלצים אותם ליותר פיקוח של מבוגרים מאשר ילדים אחרים ואינם מרשים להם להשתתף בפעילויות מסוימות הרגילות לקבוצת הגיל שלהם, כמו ספורט. יש לשקול אם ילד עם אפילפסיה נשלטת זקוק ליותר הגנה או הגבלה או האם הרווח גובר על ההפסד שעלול להיגרם לילד.[10][11]
טיפול
רוב הילדים שמפתחים אפילפסיה מטופלים בצורה קונבנציונלית בתרופות נוגדות פרכוסים. בכשבעים אחוז ממקרי האפילפסיה בילדים יאזנו התרופות לחלוטין את ההתקפים.[12] התאמת תרופה לילד עשויה להיות מורכבת. רבות מן הגלולות מיוצרות רק לבליעה, מה שיכול להיות קשה לילד. עבור כמה מן התרופות יש גרסאות ללעיסה.[13] בדיאטה הקטוגנית משתמשים על מנת לטפל בילדים שלא הגיבו בהצלחה לטיפולים אחרים. דיאטה זו היא דלה בפחמימות, מספיקה בפרוטאין ועשירה בשומנים. הוכח שיש לה הצלחה בשני שלישים ממקרי האפילפסיה.[14][15]
הערות שוליים
- ^ Epilepsy: A Guide to Balancing Your Life By Ilo E. Leppik: page 35
- ^ Epilepsy: Patient and Family Guide By Orrin Devinsky: page 6
- ^ Epilepsy: A Guide to Balancing Your Life By Ilo E. Leppik: page 36
- ^ Epilepsy: Patient and Family Guide By Orrin Devinsky: page 44
- ^ Epilepsy: Patient and Family Guide By Orrin Devinsky: page 247-48
- ^ Epilepsy: A Guide to Balancing Your Life By Ilo E. Leppik: page 32
- ^ Epilepsy: A Guide to Balancing Your Life By Ilo E. Leppik: page 31
- ^ The treatment of epilepsy: principles & practice By Elaine Wyllie, Ajay Gupta, Deepak K. Lachhwani: page 1203
- ^ Epilepsy: The Ultimate Teen Guide By Kathlyn Gay, Sean McGarrahan: page 42
- ^ Epilepsy: 199 Answers: A Doctor Responds to His Patients' Questions By Andrew N. Wilner: page 104
- ^ Epilepsy: The Ultimate Teen Guide By Kathlyn Gay, Sean McGarrahan: page 44
- ^ Epilepsy: Patient and Family Guide By Orrin Devinsky: page 6
- ^ Epilepsy: A Guide to Balancing Your Life By Ilo E. Leppik: page 43
- ^ Charlie Foundation - Ketogenic Diet FAQ
- ^ Epilepsy: 199 Answers: A Doctor Responds to His Patients' Questions By Andrew N. Wilner: page 100
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
