אפילפסיה כללית
אפילפסיה כללית הידועה גם כאפילפסיה כללית ראשונית או אפילפסיה אידיופתית היא סוג של אפילפסיה המאופיינת על ידי פרכוסים כלליים בלא סיבה נראית לעין.[1] פרכוסים כלליים, בניגוד לפרכוסים חלקיים הם סוג של התקפים שמשבשים את ההכרה ומפריעים לפעילות החשמלית של כל המוח או חלק נרחב ממנו. ניתן לראות זאת באלקטרואנצפלוגרם, EEG.[2] אפילפסיה כללית היא ראשונית כשהאפילפסיה מאובחנת כמצב המקורי עצמו, בניגוד לאפילפסיה משנית שמתרחשת כסימפטום של מצב מאובחן ידוע.[3]
איך היא מתבטאת
פרכוסים כלליים יכולים להיות או מסוג התקף ניתוק, התקף מיוקלוני, התקפים קלוניים, פרכוס טוני-קלוני או התקף א-טוני. פרכוסים כלליים מתרחשים בסינדרומים שונים של פרכוסים כולל: אפילפסיה מיוקלונית, עוויתות תורשתיות של יילודים, התקפי ניתוק, אינפנטיל ספאזם (תסמונת וסט), אפילפסיה מיוקלונית של גיל הנעורים ותסמונת לנוקס-גסטו
פרוגנוזה
רוב סוגי האפילפסיה הכללית מתחילים בילדות. בעוד שיש חולים שנרפאים מן האפילפסיה בהגיעם לגיל ההתבגרות ולא נזקקים יותר לתרופות, הרי אצל אחרים היא נשארת לכל החיים ולכן הם נזקקים לטיפול רפואי במשך כל החיים ולהשגחה.
טיפול
הטיפולים באפילפסיה כללית כוללים סוגים שונים של תרופות. תרופות בהן משתמשים הן:
- קארבאמזפין (טגרטול)[4]
- אוקסקארבאזפין (טרילפטל)[5]
- למוטריג'ין (למיקטל)[6]
- לבטיראצטם (קפרה)[7]
- פניטואין (אפנוטין)[8]
- טופירמאט (טופמקס)[9]
- ולפוראט (דפלפט)[10]
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
