אפיפיורות אביניון
אפיפיורות אביניון הוא שמה של תקופה, בת כ-70 שנה, בהיסטוריה של הכנסייה הרומית הקתולית, בין 1309 ל-1377, שבה הכס ה"קדוש" היה ממוקם רשמית בעיר אביניון (כיום בצרפת).
בשנת 1309, לאחר שביטל את הצווים של קודמו בוניפקיוס השמיני שפגעו בסמכותו של המלך פיליפ הרביעי, העתיק האפיפיור קלמנס החמישי את מושבו לעיר אביניון שבצרפת מחשש לביטחונו האישי. באביניון כיהנו שבעה אפיפיורים, עד שנת 1378, שבה חזרה האפיפיורות לרומא.
רשימת אפיפיורי אביניון
כל אפיפיורי אביניון היו ממוצא צרפתי:
- קלמנס החמישי, 1305–1314
- יוחנן העשרים ושניים, 1316–1334
- בנדיקטוס השנים עשר, 1334–1342
- קלמנס השישי, 1342–1352
- אינוקנטיוס השישי, 1352–1362
- אורבנוס החמישי, 1362–1370
- גרגוריוס האחד עשר, 1370–1378
גרגוריוס האחד עשר העביר את הכס ה"קדוש" בחזרה לקריית הוותיקן ב-1378 ומת שם. בשל המחלוקת על יורשו, קמה שושלת קצרת מועד של אנטי-אפיפיורים, שמוקדם היה באביניון:
- האנטי-אפיפיור קלמנס השביעי (1378–1394)
- האנטי-אפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר (1394–1423) (גורש מאביניון ב-1403).
בתקופה זו התקיים פיצול חריף בכנסייה הקתולית, אשר לעיתים נקרא "הפילוג המערבי" או "המחלוקת הגדולה בנוגע לאנטי-אפיפיורים" על ידי היסטוריונים של הכנסייה (כמו גם "הפילוג הגדול השני"), בשל המחלוקת בין הנאמנות למנהיגים השונים המכהנים במקביל וטוענים שניהם כי הם האפיפיור הלגיטימי. המחלוקת נפתרה לבסוף בהחלטות ועידת קונסטנץ ב-1417.
קישורים חיצוניים
