אפקט גלישה
אפקט הגלישה (באנגלית: Spillover effect) הוא מונח מתחום מדעי החברה, המשמש בתחומי מחקר שונים, לתיאור התופעה של השפעת גורם אחד, בהקשר מסוים, על גורם אחר שלכאורה מנותק ממנו.
במדע המדינה וביחסים בינלאומיים
השימוש במושג "אפקט הגלישה" במדע המדינה נעשה נפוץ מאוד בקרב תאורטיקנים נאו-פונקציונליסטים של תהליך האינטגרציה האירופית (כלומר, תהליך היווצרותו והתמסדותו של האיחוד האירופי). לפיהם, אפקט הגלישה בא לידי ביטוי בתופעה לפיה צעדים מוסכמים הננקטים כחלק מתהליך האינטגרציה יוצרים דינמיקה פונקציונלית וכלכלית המספקות תנופה להמשך התהליך בעתיד.[1]
התפתחות התאוריה אודות תהליך האינטגרציה הובילה ליצירתם של מודלים שונים של אפקט הגלישה:[2][3]
- גלישה פונקציונלית (functional spillover): היות שקיימת תלות הדדית בין מגזרים כלכליים שונים, קידום תהליך האינטגרציה בתחום מסוים עשוי ליצור בעיות שניתן יהיה לפתור אך ורק באמצעות קידום האינטגרציה בתחום אחר הקשור אליו (או לחלופין, יכול להיווצר תהליך חיובי, שבמסגרתו, כדי להשלים אינטגרציה בתחום א' ולמצות את הפוטנציאל והרווח הגלום בו, יש צורך להרחיב את האינטגרציה גם לתחום ב'). דוגמה לתופעה זו ניתן למצוא באיחוד המוניטארי של האיחוד האירופי. בשנת 1985, הקהילה הכלכלית האירופית יצרה את "תוכנית השוק הפנימי", במסגרתה הוסרו מחסומים שמנעו העברה חופשית של סחורות בין המדינות החברות. מדיניות זו הובילה לסחר מוגבר לאין שיעור בין המדינות החברות. בעקבות זאת, הוסרו חוקים לאומיים שהפלו סחורות מיובאות מהקהילה הכלכלית האירופית, ובמקביל, חופש התנועה הורחב מתחום הסחורות גם לאנשים, לשירותים ולהון. יתר על כן, לקראת סוף שנות ה-80, מספר מדינות סביב גרמניה יצרו "אזור מטבע אופטימלי", שיצר הלימה בין המדיניויות המוניטאריות שלהן לאלה של מארק הגרמני. ואולם, מדיניות חדשה זו הייתה פגיעה מאוד בפני אינפלציה ודפלציה של המטבעות הלאומיים של המדינות החברות, מה שהביא לדרישה למטבע אחד משותף. דרישה זו סללה את הדרך ליצירת איחוד כלכלי ומוניטרי בין 1992 ל-2002, ולייסוד מטבע האירו.
- גלישה פוליטית (political spillover): בניגוד לגלישה הפונקציונלית, זו הפוליטית מתרחשת כאשר אינטגרציה חברתית וכלכלית משפיעה על השאיפות הפוליטית של קבוצות מרכזיות באוכלוסיית המדינות החברות. ככל שמתקדמת האינטגרציה, מגזרים מסוימים מבינים שהאינטרסים שלהם לא יוכלו להיענות עוד כראוי ברמה הלאומית. קבוצות תעשיינים ופוליטיקאים משתפות פעולה מעבר לגבולות הלאומיים, על-מנת להשפיע על מרכזי קבלת ההחלטות החדשים. השינויים הללו יוצרים תנופה גדולה עוד יותר לעבר מרכוז מוקדי קבלת ההחלטות.
- גלישה מעובדת (Cultivated spillover): סוג זה של אפקט הגלישה מדגיש את חשיבות תפקידם של מוסדות על-לאומיים כמו הנציבות האירופית בקידומו של תהליך האינטגרציה. הנציבות, משום שהיא מייצגת איזשהו "אינטרס על-לאומי כללי", ממוקמת היטב בתווך שבין נקודות המבט הלאומיות השונות. המוסדות הללו נתפשים כ"אירופיים" ו"מקצועיים", ולכן הם יכולים לסייע למדינות לפתור משברים ביניהן על ידי מציאת פתרון המקובל עליהן, מבלי שיאלצו לאמץ פתרון הפוגם בתהליך האינטגרציה (כפי שקורה כאשר המדינות מנהלות משא ומתן ישיר ביניהן). יתרונם של המוסדות הללו גורם להרחבה עקבית של תחומי הסמכות שלהם. המוסדות הללו גם מסייעים להגדיר מחדש את הפתרונות לסכסוכים בין המדינות, על ידי הוספת נושאי מיקוח שאינם קשורים לסכסוך או על ידי הצעת פשרות באופן ישיר.
בתחום הכלכלה
בתחום הכלכלה, אפקט הגלישה מתאר אירועים כלכליים ופוליטיים שאירעו בהקשר מסוים, בשל אירוע אחר שעל פניו התרחש בהקשר אחר לחלוטין. לפעילות כלכלית כלשהי עשויות להיות השפעות חיצוניות לא-כספיות על מי שאינם משתתפים בפעילות כלל. כך למשל, ההשקעה הכלכלית של שכן אחד בטיפוח חצר ביתו עשויה להשפיע על בריאותם והנאתם של שכניו. באופן דומה, בריתות פוליטיות שנכרתו בין מדינה כלשהי לשכנותיה, עשויות להביא לסחר מוגבר בין המדינות הללו וליצור תועלת כלכלית, למרות שתועלת זו לא הייתה מטרת הבריתות.
בתחום הפסיכולוגיה
במחקר על אודות מורכבות התפישה העצמית, השתמשה פטרישיה לינוויל במושג "אפקט הגלישה" לתיאור ההשפעה ההדדית שישנה בין תחומים שונים בתפישת העצמי של הפרט. לינוויל הבחינה בין "מושג עצמי פשוט" לבין "מושג עצמי מורכב". בעלי "מושג עצמי פשוט" נוטים לייחס לעצמם את אותן תכונות בשעה שהם חושבים על עצמם בהקשרים תפקודיים שונים (למשל, מייחסים לעצמם תכונות של רגישות ואמפתיה הן כבעלי מקצוע, הן כבני זוג והן כחברים), ואילו בעלי "מושג עצמי מורכב" נוטים לייחס לעצמם תכונות שונות כאשר הם חושבים על עצמם בהקשרים תפקודיים שונים (למשל, מייחסים לעצמם רצינות כבעלי מקצוע, ותרנות כבני זוג וחוש הומור מפותח כחברים). טענתה של לינוויל הייתה, אם כן, שבעלי מושג עצמי פשוט יתקשו יותר מבעלי מושג עצמי מורכב להתמודד עם חוויות שליליות, משום שפגיעה בתפישת העצמי שלהם תשפיע על תחומי חיים רבים יותר (למשל, גם על התפקוד המקצועי, גם על הזוגי וגם על החברתי). לתיאור ההשפעה שיש לתחומים שונים אלה זה על זה נבחר הכינוי "אפקט הגלישה", משום שלאנשים בעלי מושג עצמי פשוט, רגשות הנוגעים להיבט מסוים של העצמי עשויים "לגלוש" ולהשפיע על היבטים אחרים.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Haas, Ernst B. "International Integration: The European and the Universal Process". International Organization. Cambridge Journals (1961). 15 (3): 366–392
- ^ Haas, Ernst B. "The uniting of Europe: Political, economic and social forces, 1950–1957." London: Stevens & Sons (1958).
- ^ Lindberg, Leon N. "The political dynamics of European economic integration." Debates on European integration. A reader (1963): 117-133
- ^ Linville, Patricia W. "Self-complexity and affective extremity: Don't put all of your eggs in one cognitive basket." Social cognition 3.1 (1985): 94-120.
