אפקט השכונה
אפקט השכונה הוא מונח במדעי החברה הבוחן את ההשפעה הישירה והעקיפה של השכונה על התנהגויות הפרט. המונח מופיע בעיקר במחקרים העוסקים בשאלה כיצד מאפייני הקהילה משפיעה על סיכויי החיים של תושביה[1].
שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים חברתיים, אדריכליים וגאוגרפיים אחידים. לרוב, גודלה נע סביב מרחק הליכה, ויכול להשתנות מבניינים בודדים עד למספר רב של רחובות. שכונה עשויה להוות טריטוריה חברתית שרוויה במשמעויות חברתיות (קשרי שכנות, מוקדי הזדהות, סמלי סטטוס ומוקד של שירותים ועוד)[2]. אפקט השכונה בודק את הקשר בין המבנה הפיסי למבנה הקהילתי בתוך השכונה. זאת משום שקהילה בהגדרתה היא מספר אנשים החולקים אזור מגורים, אמונות, אינטרסים, פעילויות או עניינים אחרים, אשר מגדירים את המשותף ביניהם ואת המפריד בינם לבין האחרים. לקהילה יתרונות רבים המשפיעים על החברים בה, לדוגמה, פעולה קהילתית יעילה תסייע להם להתפתחות אישית ומשותפת טובה יותר[3]. על אף שאפקט השכונה היה ידוע ונלמד כבר מראשית המאה 20[4], התחום נעשה פופולרי רק לאחר פרסום הספר "The Truly Disadantaged" של הסוציולוג ויליאם ג'וליוס וילסון (אנ') בשנת 1987.
אפקט השכונה על תושביה
שכונות עשויות להשפיע על סיכויי החיים של תושביהן יותר ממאפייניהם האישיים. ההשפעות באות לידי ביטוי במגוון מאפייני חיים כמו הישגי ילדים במערכת החינוך, שיעורי נשירה מבתי ספר, התנהגויות סיכוניות, מעורבות בפלילים, הדרה חברתית, מקומות תעסוקה ועוד[5]. במהלך 25 האחרונות, נעשו מחקרים רבים אשר בחנו השפעות הנעשות על ידי השכונה, הן השפעות חיוביות והן השפעות שליליות, על חיי תושביהן.
בשנת 1987, פרסם ויליאם ג'וליוס וילסון פרסם את ספרו "The Truly Disadantaged" בו ייחס את עליית העוני בשכונות ה"שחורות" לאחר 1970 לשני גורמים עיקריים:
- שינוי כלכלי-תעסוקתי: הפיכת הערים הגדולות "ממרכזי עיבוד טובין" ל"מרכזי עיבוד מידע" גרמה לאובדן מקומות עבודה במפעלי ייצור בערים הגדולות. ענפי הצמיחה דרשו מועסקים עם השכלה גבוהה יותר והמשרות שדרשו רמת השכלה נמוכה יותר עברו לפרברים.
- שינוי חברתי: עזיבתן של משפחות שחורות מהמעמד הבינוני ומעלה את השכונות השחורות לנוכח השינוי הכלכלי שהחל להיות מורגש. יציאתם החלישה עוד יותר את השכונות וכל רובד ציבורי חברתי בשכונות הדרדר הן ברמת החינוך, הביטחון והמסחר.
לטענתו, התוצאה שנגרמה בעקבות שני גורמים אלה הייתה ריכוז עוני בשכונות השחורות שהוביל למערך של בעיות חברתיות, אלימות, מחוסרי בית ועבודה וכדומה. פרויקטים שכונתיים או עירוניים הפסיקו לפעול בשכונות אלה, ורק פליירים "איך לצאת מהגטו" היו פזורים ברחובות. אם בעבר השכונות ה"שחורות" כללו את כל השחורים לכל סוגיהם הן החברתי והן הכלכלי, בשנות ה-80 שכונות אלה הפכו ל"גטו" של השחורים העניים.
מחקר נוסף, בחן את ההבדלים במידת השפעתה של השכונה על תושביה בשלבי החיים השונים. החוקרות הלן וטרנר[6] חילקו את שלבי החיים לגיל הרך, גילאי יסודי, בני נוער ובוגרים ומצאו כי קיימת השפעה שונה בכל שלב. בגיל הרך והיסודי השכונה עשויה להשפיע על תנאים התפתחותיים, רגשיים ושכלתניים. ההשפעה המשמעותית ביותר היא בגיל ההתבגרות בו מבלים פחות עם בני המשפחה ויותר עם חברים, עקב חסכים ברשתות תמיכה חברתיות וממסדיות, בעיקר בשכונות חלשות. ההשפעה של השכונה על מבוגרים שונה מהשפעתה על ילדים ובני נוער. בגיל זה השכונה משחקת תפקיד קטן יותר בעיצוב הערכים וההתנהגות, אולם משפיעה יותר על נגישות התושבים לשירותים, למידע ולהזדמנויות כלכליות. המחקר העלה כי השפעתה של שכונה על משפחות והורים קטנה יותר בעיקר בתחומי הכנסה, מעמד סוציו-אקונומי והשכלה וכן כי רמת ההשפעה על משפחות ויחידים משתנה ויש כאלה הרגישים יותר להשפעת השכונה מאשר אחרים.
אפקט השכונה על אופן הצבעה בבחירות
במחקר שנערך כדי לבחון את השפעת השכונה על נטיותיו של התושב להצביע, נמצא כי השפעת השכונה מגדירה את נטייתו של תושב האם להצביע ולמי להצביע. החלטתו של אדם נקבעת לפי המגמה הכללית של תושבי שכונתו[7]. קונצנזוס זה נוצר על ידי הקשרים האישיים והחברתיים שהאדם יוצר בסביבתו. לפיכך, אנשים שמדברים יחד מצביעים יחד וכן עמדת הרוב דומיננטיות יותר ממה שהסטטיסטיקה הסוציו-אקונומית של פרטים באזור מסוים מציגה. מחקר נוסף, בדק את ההשפעה השכונתית בהקשר התנהגות פוליטי. בחן כיצד אנשים מתקשרים ומצא כי השפעת השכונה משפיעה יותר על נטיות ההצבעה בבחירות מאשר השפעת עמדת המשפחה[8].
אפקט השכונה בישראל
מחקר שנערך בישראל בשנת 2012 בחן את ההשפעות החברתיות של הקמת השכונות החדשות ואת מערכת היחסים בינן לבין שכונות ותיקות (שנות ה-50–60) באותן הערים. ממצאי המחקר מאפשרים להבין טוב יותר את האופן בו הקמה של שכונות חדשות משפיעה על תהליכים חברתיים, פיזיים וכלכליים בשכונות הוותיקות[9]. לצורך המחקר, נבחרו שבעה יישובים בהם נבחרו שכונה חדשה ושכונה וותיקה (לדוגמה, השכונה החדשה 'רמת הנשיא' והשכונה הוותיקה 'נווה דוד' בחיפה) כבסיס להשוואה ולבחינת התהליכים שחלו בהן מתוך שישה תחומים:
- המצב הפיזי: בחינת חזיתות מבני המגורים, איכות המרחב הציבורי, מבני הציבור ושטחים פתוחים. קיים פער בדימוי ובמראה המרחב הציבורי על ידי חזית המבנים מייצר את התדמית הנמוכה של השכונה הוותיקה אל מול התדמית המטופחת והאיכותית של השכונה החדשה.
- שירותים חינוכיים-חברתיים: מבני הציבור, מרכזי תרבות, מתקני ספורט ומתנ"סים הקיימים בכל שכונה, יש הבדל בנראות, באיכות ובכמות הפעילות הקיימת בכל שכונה. בנוסף, בבתי הספר החדשים קיימות תוכניות לימוד ייחודיות בניגוד לשכונות הוותיקות שיש תוכניות לימוד סטנדרטיות בלבד.
- הפרדה פיזית בין השכונות: השכונות החדשות נבנות תוך הפרדה מרחבית ופיזית ברורה מהשכונות הוותיקות.
- פערים חברתיים כלכליים: בחינת מצב האשכול החברתי-כלכלי של התושבים. פערים בהיבטים של תעסוקה, הרכב דמוגרפי, רמה חברתית כלכלית ורמת השכלה. בשכונות הוותיקות יש ירידה חדה ברמה החברתית הכלכלית של התושבים.
- יציבות מול הידרדרות: השכונות החדשות מאופיינות ביציבות מתמשכת משנת הקמתן ועד היום. המעמד הסוציו-כלכלי שלהן ללא שינוי ואף בעליה. לעומת זאת השכונות הוותיקות מאופיינות בהתדרדרות במדדים אלה, מעמדן החברתי-כלכלי במגמת ירידה מתמדת והרכב הגילאים מאופיין בהזדקנות כללית.
- הגירה פנים עירונית: השכונות החדשות "שואבות" תושבים מהשכונות הוותיקות ומעוררות תופעה של הגירה פנים עירונית משכונות וותיקות אל שכונות חדשות.
ממצאי המחקר היו ברורים והמחישו את השפעתו של אפקט השכונה על תושבי השכונה – הקמת שכונות חדשות מחלישה שכונות וותיקות באותה העיר, להלן הממצאים:
- הידרדרות מהירה וכוללת של השכונות הוותיקות (לדוגמה, מחירי הדיור, הכנסה, חזות).
- הסטה של המשאבים העירוניים לכיוון השכונות החדשות (לדוגמה, רמת השקעה ותחזוקה של המרחב ובמוסדות הציבוריים, תכנים חברתיים)
- החרפת ההידרדרות החברתית-כלכלית של השכונות הוותיקות.
- תהליך של הגירת תושבים בעיקר צעירים ובעלי יכולת מחוץ לשכונות הוותיקות.
במחקר נמצא כי כלל התושבים היו מודעים לפערים הגדולים בין השכונות הוותיקות לחלשות בכלל הממצאים שצוינו, עם זאת, לא ננקטו מעשים קונקרטיים לשינוי המצב.
פרויקט שיקום שכונות
ניתן לומר כי אפקט השכונה משפיע באופן מובהק על סיכוי החיים ועל מאפייניהם של תושבי השכונה, כאשר השכונה משפיעה על תושביה והשפעות מבחוץ משפיעות על השכונה. אחת הדוגמאות הבולטות היא פרויקט שיקום שכונות שמטרתו לחולל שינוי חברתי.
בישראל פרויקט שיקום שכונות מאופיין בהתייחסותו לתנאים הסביבתיים ולאנשים כאחד. במסגרתו שוקמו כ-160 אזורי מצוקה בישראל, מתוך הרצון לשנות ולשפר את המצב החברתי בהם. פרויקט שיקום שכונות מגדיר שינוי חברתי בשני אופנים, הראשון השינוי מתחיל באנשים כלומר, שינוי באישיות או באמונות הוא תנאי הכרחי לשינוי חברתי. השני (לפי מקס וובר) השינוי מתחיל בתנאים חברתיים. כלומר, בשל שינויים בתנאי הסביבה, אנשים יפעלו להגדלת משאביהם (לדוגמה גובה הכנסתם). הפרויקט הופעל על ידי משרד השיכון והבינוי, פעילותו נעשתה בשלושה אופנים מרכזיים: שיקום תשתיות פיזיות בבתים ובמרחב הציבורי בשכונות, השקעה כספית בתחומי חינוך, רווחה, בריאות והימנעות מפינוי תושבים מבתיהם ושיתופם בקבלת החלטות בשכונה.
הפרויקט תרם תרומה ניכרת להשגת מטרותיו בכך שהועברו יותר משאבים לאוכלוסיית היעד שלו ושופרו השירותים שהיא נהנית מהם: רוב שכונות הפרויקט השיגו יציבות מבחינת גודל אוכלוסייתן, ואף הוכיחו את כוחן במשיכת אוכלוסייה חדשה, המונה צעירים ומשכילים רבים, יחסית לוותיקים. עם זאת, ברוב המקרים לא הצליח הפרויקט לגרום למוביליות חברתית של פרטים ולא לשפר שיפור ממשי את הסטטוס החברתי של התושבים ושל שכונותיהם. ייתכן שנוכח העובדה שרמת חייהן של השכבות העליונות כישראל עולה בהתמדה, הרי מניעת התרחבות הפער בין ״אלה שיש להם״ ל׳׳אלה שאין להם״ וייצוב שכונותיהם של האחרונים - יכולים אף הם להיחשב להישג[10].
קישורים חיצוניים
- פרופ' חיים חזן, שכונת שיקום כקהילה- ניתוח אנתרופולוגי מנקודת הראות של העולם החברתי, מגמות, 1988.
- ד"ר מירב אהרון גוטמן ומוריאל ראם, מקצבים קדושים ותדרים פוליטיים: קריאת לבבר בבית תפילה עירוני, 2020
לקריאה נוספת
ד"ר עמיליה אביאל, נערים בשכונה, תל אביב, הוצאת צ'ריקובר, 1979.
ד"ר דפנה בירנבוים-כרמלי, צפונים, ירושלים, הוצאת מאנגס, 2000.
טל שמור, תקווה ומלנכוליה בשולי העיר. הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, פרדס הוצאה לאור, 2020.
הערות שוליים
- ^ Robert J. Sampson, Neighborhood Effects: The Evolution of an Idea, Great American City: Chicago and the Enduring Neighborhood Effect,, 2012, עמ' 31-49
- ^ Krupat E, People in cities, 1985
- ^ Homan, M. (1999). Promoting Community Change. Calif.:Brooks/Cole.
- ^ Robert E. Park; Ernest W. Burgess; Rоderick D. McKenzie (1925). The City. Chicago: The University of Chicago Press.
- ^ Ellen, Ingrid Gould, and Margery Austin Turner. "Does neighborhood matter? Assessing recent evidence."
- ^ Ellen, G. I. & Turner ,A. M. (1997). Does Neighborhood Matter? Assessing Recent Evidence. Housing Policy Debate. Vol. 8. Issue 4. Fannie Mae Foundation.
- ^ W.L. Miller, Electoral Dynamics (1977)
- ^ Cox, K.R., (1969) The voting decision in a spatial context. Progress in Geography 1, 81-117
- ^ עמותת מרחב, (2012). המשמעות החברתית של בניית שכונות חדשות בפאתי הערים
- ^ נעמי כרמון, Naomi Carmon, Deliberate social change: Evaluation of Israel's Project Renewal / שינוי חברתי מתוכנן: הערכה של פרויקט שיקום שכונות המצוקה בישראל, Megamot / מגמות ל"א, 1988, עמ' 299–321
