רבי אפרים הכהן
ערך זה עוסק במחבר הספר "שער אפרים". אם התכוונתם לרב בעיראק ובארץ ישראל, ראו רבי אפרים הכהן (שע"ו, 1616 - י"ג בסיוון תל"ח, 1678) כיהן ברבנות בליטא, מוראביה והונגריה. מחבר הספר שו"ת שער אפרים.
ביוגרפיה
נולד בווילנה לר' יעקב הכהן. נקרא על שם סבו הרב אפרים פיש, הרב האשכנזי הראשון בירושלים[1]. למד אצל רב העיר רבי משה לימא מחבר ספר 'חלקת מחוקק'. נישא לרחל (שע"ט, 1619 - ח' בכסלו תמ"ה, 1684) בת רבי אליהו, נכדו של רבי אליהו בעל שם[2]. בשנת שצ"ה (1635), בהיותו כבן 20 נתמנה לכהן כדיין בעירו. לצד רבנים מפורסמים כרבי שמואל קאיידנובר, הש"ך ורבי הלל בן נפתלי הירץ ה"בית הלל". הוא כיהן בתפקידו זה 20 שנה.
בשנת תט"ו, הגיעו פורעי חמלניצקי לווילנה והוא נמלט עם מרבית יהודי הקהילה יחד עם אשתו ובתו, כשחתנו נשאר בווילנה. לאחר נדודים קשים הגיע בשנת תי"ז למוראביה והתקבל לכהן כרבה של טריביטש, שם שהה כ-3 שנים בהמשך עבר לאונגריש-ברוד.
בהיותו בברודא עסק בהרבצת תורה, וכעדות בנו רבי יהודה (הקדמתו לספר באר הגולה):
נאספו אליו עדרים, מכנף הארץ זמירות שמעו שמעו הטוב, ארשת שפתיו,שפתי כהן ישמרו דעת, ותורת אמת יבקשו מפיהו מבוארה ומפורשה, חכמתו בחוץ תרונה, דולה ומשקה מתורתו לאחרים, זקנים ובחורים, הורים ומורים, דכייל להו במדה גדולה, ולכל בני ישראל היה אור בישיבתו המפוארה, בפלפול וסברא, חידודו קודם ללבונה, חפרה והחמה בושה.
בשנת ה'ת"כ כיהן כרבה של מזריטש גדול (אנ'). בשנת תכ"ג (1663) בעקבות פלישת היניצ'רים ברח לפראג, שם לימד בבית המדרש. לאחר תקופה נקרא לווינה לכהן כראש ישיבה בבית מדרשו של מחותנו הרב קאפיל סג"ל ובנו הרב ישראל אב"ד ברודא.
בשנת תכ"ו (1666) התקבל לרבה של אויבן (בודה, אחת משלוש הערים שהפכו לבודפשט). שם יסד ישיבה בה למדו בין השאר בנו רבי יהודה לייב ונכדו רבי צבי, ה"חכם צבי".
תקופה לאחר בואו לעיר, התעורר פולמוס בעיר כנגדו. בעיר הייתה תקנה מהרב אור שרגא פייבוש אשכנזי מווילנה, שכיהן ברבנות בעיר[3], שלא לקבל לרב או מורה הוראה בעיר אדם שיש לו קרובי משפחה בעיר. תקנה זו נתקנה עקב מחלוקות רבות שהיו בערי אירופה סביב מינוי קרובים. הרב אשכנזי חיזק את תקנותיו בחרם. הרב אפרים חיתן את בנו עם אשה שהיו לה קרובים בעיר, ובשל זאת חלק מבני העיר סברו שעל פי התקנה אינו יכול לשמש כרב, ויש לחשוש לחרם של מתקן התקנה. הפולמוס מופיע בספרו של הרב אפרים, שער אפרים[4], בספר עבודת הגרשוני[5]. לבסוף שככה הסערה לאחר שמתקן התקנה הבהיר שהיא חלה רק על מי שהיו לו קרובים לפני כהונתו[6].
באותה עת שלטו בעיר הטורקים, ובשל זאת הוא עמד בקשרים עם רבנים שונים מרחבי האימפריה העות'מאנית, כמו רבני ירושלים הרב משה ן' חביב ורבי משה גלאנטי (המג"ן) (שאף ביקרו בשנת תכ"ח) וכן נשאל שאלות רבות על ידי קהילות מרחבי האימפריה. לעת זקנותו נתבקש לכהן כרב בירושלים כממלא מקום סבו רבי אפרים פיש. הוא תכנן לעבור לשם לאחר שידפיס את כתביו אך נפטר בטרם הספיק בי"ג בסיון שנת תל"ח. בנו מספר[7] שהייתה מגפה בבודה, ואחיו הגדול רבי יחזקיה נפטר ואף הוא היה על ערש דווי, ואביו ביקש שתילקח נפשו תמורת נפש בנו. הוא כיהן כרב האחרון בבודה, ובשנת תמ"ו (1686) נחרבה הקהילה בכיבוש האוסטרי.
מספרים עליו שהיה מתענה ימים שלמים בלא ידיעת אדם[8]. כן היה ידוע באהבתו לבריות.
משפחתו
- בנו רבי יחזקיה הגדול, ראש מנהיג ופרנס של אובן. נפטר ממגפה בגיל 30 בכ"ח באייר שנת תל"ח.
- בנו רבי אריה יהודה ליב הכהן שהוציא לאור את ספר אביו, עם הוספות חידושים משלו. אחרי פטירת אמו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא שב לפראג כדי לקבץ כספים להוצאת ספרו של אביו, ובדרכו לירושלים, נפטר בצפת[9].
- בתו נחמה נישאה לרבי יעקב בן רבי בנימין זאב אשכנזי, תלמידו של רבי יעקב מלובלין (אביו של הרבי ר' העשיל). רבי יעקב נשאר בווילנה בזמן הפרעות ובני המשפחה קיבלו עדות שהוא נהרג לאחר שהעדים ראו שהניפו עליו חרב. אשתו קיבלה היתר להינשא, אך היא סירבה, ולבסוף הוא חזר חי, וסיפר שניצל בדרך נס. בנם הוא רבי צבי אשכנזי, ה"חכם צבי"[10], שהיה אביו של רבי יעקב עמדין, היעב"ץ.
- בתו אסתר, אשת רבי יצחק הלוי שולהאף, בן רבי זלמן שכיהן כדיין בפראג. נרצחה עם בנה שמשון בזמן הכיבוש האוסטרי. רבי יצחק כתב את "מגילת אויבן" לזכר הקהילה שנחרבה, וכתב קינות על חורבנה ועל חורבנו האישי[11].
- בתו חיילה.
ספרו
לקריאה נוספת
- נינו הרב יעקב עמדין, מגילת ספר.
- אברהם הלוי שישא, פרשת אלה מסעי של הגאון ר' אפרים הכהן בעמ"ח "שער אפרים" מווילנא לבודון, בתוך קובץ מוריה שנה י"ג, א-ב, (קמה-קמו), אדר א' תשמ"ד. למקום רבנותו של ר' אפרים הכהן, בתוך מוריה שנה י"ג, י-יב (קנד-קנו), כסלו תשמ"ה.
- הרב ישכר בעריש וייס, הגה"ק רבי אפרים הכהן מווילנא זי"ע - בעל שער אפרים, עלים לתרופה תתקס"ג-ד, פרשות נשא-בהעלותך תשע"ה.
קישורים חיצוניים
- תולדות רבי אפרים הכהן מאת ר"י גרינוולד.
- 'ר' אפרים ב"ר יעקב הכהן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 30 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1228).
- דוד הלחמי, רבי אפרים כץ מווילנה (בעל שו"ת „שער אפרים”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ נפטר בסביבות שנת ת"ס. ראו תולדות חכמי ירושלים חלק א', עמ' 107, אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל חלק א', עמוד ר"כ.
- ^ יעקב עמדין, מגלת ספר, באתר היברובוקס
- ^ תלמידו של מהר"ם מלובלין. הוא עלה לירושלים, ובדרכו, בשנת תט"ו, התעכב בעיר וכיהן בה ברבנות.
- ^ סימנים סג, סז וסח.
- ^ סימן ב.
- ^ שו"ת תורת משה, סימן ס"ח.
- ^ הקדמתו לספר שער אפרים.
- ^ מגילת ספר.
- ^ ראה אודותיו צפונות גליון 3, באתר היברובוקס עמוד צ, מאמר של הרב משה א. קינסטליכער
- ^ ראו באריכות בספרו של נכדם היעב"ץ, "מגילת ספר".
- ^ הוא נישא בשנית לרבקה בת רבי ליב וועלי מפראג. חתנו היה רבי שמחה כץ פופרש, דיין בפראג ורב בטיפליץ.
- ^ כן כתב רבי חיים מיכל בספרו אור החיים עמוד 246.
