אקדיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אקדיה 1754. בורוד שטחים בשליטה בריטית, בירוק שטחים בשליטה צרפתית, בורוד-ירוק שטחים שהבריטים טענו לחזקה עליהם

אָקָדיהצרפתית: Acadie, באנגלית :Acadia ) היא חבל ארץ היסטורי ששכן במזרח קנדה של ימינו, אשר שמו ניתן לו על ידי המתיישבים הצרפתיים בתקופת ראשית ההתיישבות בקנדה. אקדיה כללה שטחים הכלולים כיום בשטחי הפרובינציות הקנדיות נובה סקוטיה, ניו ברנזוויק, אי הנסיך אדוארד, וכן חלקים מניו אינגלנד (כיום בארצות הברית).

כיום קרוי על שמו של החבל הפארק הלאומי אקדיה, במיין, ארצות הברית, השוכן באזור שהיה פעם חלק מהחבל ההיסטורי.

אטימולוגיה

שמו של החבל מיוחס למגלה הארצות ג'ובני דה וראזאנו, אשר במסעו לחופי אמריקה במאה השש-עשרה כינה את אזור החוף האטלנטי שמצפון לוירג'יניה בשם "ארקאדיה" (חבל ארץ ביוון ששימש בהשאלה ככינוי לארץ של שפע ושלווה). השם הופיע במפות החל מ-1548. סמואל דה שמפלן, אביה-מייסדה של קנדה הצרפתית, השמיט את האות ר', וכך הפך השם לאקדיה. בחלוף השנים יוחד השם רק לאזור הצפוני ביותר של החוף.

היסטוריה

הגירוש מאקדיה: קצינים בריטים מקריאים את פקודת הגירוש, 1755

ההתיישבות הראשונה באקדיה נעשתה ב-1604, עת הקימו הצרפתים יישוב באי סן קרואה (כיום במדינת מיין, ארצות הברית). את ניסיון ההתיישבות הוביל פייר דוגואה דה-מון, שהגיע למקום בראש משלחת סחר, בעידוד אנרי הרביעי מלך צרפת. המתיישבים סבלו מחורף קשה, וכמחציתם מתו. ב-1605 העבירו את היישוב ליבשת שלחופי מפרץ פאנדי, ליד אנאפוליס רויאל של ימינו, וקראו לו פור-רויאל. סמואל דה שמפלן היה אחד מחברי המשלחת ששרדו. אקדיה הפכה למחוז במושבה הצרפתית צרפת החדשה, שדה שמפלן היה ממייסדיה (הוא עצמו עבר ב-1608 לעמק הנהר סנט לורנס וייסד שם את קוויבק סיטי).

חבל הארץ נותר דליל יחסית, עד שב-1674 תבעו ההולנדים חזקה על השטח, אך ניסיונם לא צלח, למרות שמינו מושל לשטח. עם זאת, השליטה הצרפתית בחבל לא נמשכה זמן רב. במלחמת המלך ויליאם (1689 - 1697) הצליחו המתיישבים האנגלים לכבוש שטחים נרחבים, אך נסוגו במסגרת הסכם שלום. לאחר מספר שנים, במסגרת מלחמת המלכה אן (1702 - 1713), תקפו הבריטים שוב, והפעם קיבלו לידיהם את החזקה על חלק מהחבל, מתוקף הסכם אוטרכט שנחתם ב-1713, למעט שטחים מסוימים בו, ובהם האי איל-רויאל (כיום האי קייפ ברטון) והאי איל סן-ז'אן (כיום אי הנסיך אדוארד), וכן שטחים ביבשת שנותרו בשלטון צרפתי תחת השם אקדיה (כיום חלק מניו ברנזוויק).

עם קבלת השליטה תבעו הבריטים מתושבי החבל להצהיר על נאמנות לבריטניה או לעזוב, אך בפועל לא נקטו אמצעים נגד הסרבנים.

ב-1719 הקימו הצרפתים את מצודת לואיבור, ישוב מבוצר באי איל-רויאל. ב-1740 מנו תושבי האי 4,000 נפש, מתוכם 1,500 בלואיבור.[1] באקדיה הבריטית נותרו רוב האקדים, כ-8,000. החבל זכה לשם חדש - נובה סקוטיה. ב-1749 העבירו הבריטים את בירת המושבה מאנאפוליס רויאל להליפקס, בין היתר כדי להתרחק מהאוכלוסייה הצרפתית. הם דאגו גם להביא מתיישבים בריטים לאזור שבשליטתם.

ריכוזי האקדים בנובה סקוטיה בימינו

עם פרוץ מלחמת הצרפתים והאינדיאנים ב-1755 תקפו הבריטים מטרות צרפתיות בגבול שבינם לבין אקדיה שבשליטת הצרפתים, ולאחר שגילו כי חלק מהאקדים שתחת שלטונם סייעו לצרפתים בקרב, החלו הבריטים בגירוש האוכלוסייה האקדית מנובה סקוטיה, גירוש שכונה "הגירוש הגדול". תוך שלוש שנים הוגלו כ-6,000 נפש, וב-1763 עם תום המלחמה הוגלו עוד כ-12,000[2] למושבות הבריטיות, לצרפת ולמקומות אחרים.

במלחמה עצמה הושם קץ לשלטון הצרפתי באקדיה, עת נכבש מבצר לואיבור ב-1758. לאחר מכן השתלטה בריטניה על יתר שטחי החבל. לאחר המלחמה התיישבו חלק מהגולים בלואיזיאנה הצרפתית שעברה לשלטון ספרד. גולים אלה הם אבותיהם של הקאג'ונים - המהווים חלק נכבד מתושבי לואיזיאנה של ימינו ושתרבותם ייחודית לאזור.

תחת שלטון בריטניה

החל מ-1763 קיבלה בריטניה לידיה רשמית את השליטה בכל חבל אקדיה. לחלקי החבל הגיעו בזמן המהפכה האמריקאית לויאליסטים (מתיישבים מצדדי הממלכה המאוחדת), שנמלטו מארצות הברית, וחלקם התיישבו על אדמות שהיו בעבר נחלתם של האקדים. ב-1784 תבעו המתיישבים באקדיה היבשתית להפרידם מנובה סקוטיה, והמחוז החדש קיבל את השם ניו ברנזוויק.

חלק מהגולים האקדים הורשו לחזור לאקדיה, אך הם התיישבו באי קייפ ברטון ובחופיה הצפוניים והמזרחיים של ניו ברנזוויק, ולא חזרו לנובה סקוטיה עצמה, שם אדמותיהם נתפסו על ידי המתיישבים הבריטים. האדמות החדשות היו פוריות פחות, והאקדים עברו לעסוק בדיג ובחטיבת עצים. רק החל מ-1789 הם זכו לזכויות הצבעה בנובה סקוטיה, ומאוחר יותר גם ביתר חלקי החבל. בסוף המאה התשע עשרה הגיע מספרם לכ-140,000.[3]

אקדיה והאקדים כיום

צאצאי האקדים בקנדה מונים כ-96,000 נפש,[4] רובם המכריע מתרכזים כיום בעיקר בחופים הצפוניים והמזרחיים של ניו ברנזוויק, ומיעוטם חיים בנובה סקוטיה ובאי הנסיך אדוארד. האקדים שעברו ללואיזיאנה הם אבותיה של תרבות הקאג'ון,[5] וחלקים מסוימים בדרומה של המדינה קרויים רשמית אקאדיאנה. לאקדים דגל משלהם, המבטא יותר את לאומיותם ועברם, והמנון ("Ave Maris Stella"), וחלקם מדברים בניב מעורב של אנגלית וצרפתית-אקדית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקדיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0