אקואושן
אקואושן היא עמותה שהוקמה על ידי משפחת וייל וקבוצה של מדענים ישראלים בשנת 2002. מטרת הארגון היא לקדם את שמירת הסביבה הימית והחופית באמצעות מחקר, חינוך ופעילות קהילתית נרחבת.
פעילות העמותה
מחקר
ידע מדעי הוא עמוד תווך חשוב בקידום נושאים סביבתיים בסדר היום הציבורי והשפעה על מקבלי ההחלטות לצורך שינויי מדיניות לשיפור והגנת הסביבה הימית והחופית של ישראל. אקואושן תומכת במגוון רחב של פרויקטים מחקריים המתמקדים בחקר וניטור בריאותם של בתי גידול ימיים. העמותה מפעילה את ספינת המחקר ה- R/V Mediterranean Explorer. הספינה מצוידת בציוד מתקדם למחקר ימי ומעמידה לרשות החוקרים רובוט תת-ימי מתוחכם (ROV) המאפשר תיעוד ואיסוף דוגמאות מעומק הים. ספינת המחקר לקחה חלק במספר רב של פרויקטים מחקריים בישראל ומחוצה לה, מאריתריאה שבדרום הים האדום ועד הים השחור בצפון, בשיתוף חוקרים מרחבי העולם.
העמותה פועלת על מנת לאפשר לחוקרים בעלי משאבים מוגבלים גישה לכלי מחקר מתקדמים. כל חוקר אקדמאי וגוף מדעי יכולים להגיש בקשה לשימוש בספינה, אשר נבחנת על ידי ועדה מדעית הנותנת עדיפות לסיוע למחקרים התואמים למטרות הסביבתיות של העמותה. גובה הסבסוד נקבע על ידי הוועדה על פי קריטריונים ברורים.
בנוסף, העמותה לוקחת חלק פעיל בפרויקטים מחקריים בין לאומיים ומפעילה סדנאות בינ"ל לתלמידי מחקר.
TASCMAR
פרויקט מחקר במסגרת תוכנית הורייזן 2020 למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי[1], הכולל חוקרים ממגוון מוסדות מחקר ותעשייה מובילים באירופה, תאילנד וישראל ומנוהל על ידי המרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת (CNRS). המחקר נועד לבחון התכנות של שימוש בתרכובות כימיות, המצויות בחסרי חוליות, חיידקים ואצות בתעשיית התרופות, ליצירת תרופות ומוצרים קוסמטיים, בעיקר לצורך טיפול במחלות ההזדקנות.
מרבית המחקר נעשה במים עמוקים, שם קיים פוטנציאל רב לאיתור אורגניזמים שטרם נחקרו לצורך מציאת מקורות חדשים להפקת חומרי טבע. בבסיס בפרויקט, ובהתאם למדיניות הקהילה האירופאית, עומדת חשיבה סביבתית, שנועדה להכיר ולשמר את המגוון הביולוגי שבים ולנצלו בצורה שתבטיח את המשך קיומו ושגשוגו. עמותת אקואושן לוקחת חלק בתהליך האיסוף הרגיש והסלקטיבי של בעלי החיים מהים וכן בפיתוח והטמעת אמות המידה הסביבתיות של הפרויקט.
ODYSSEA
עמותת אקואושן לוקחת חלק בפרויקט במסגרת תוכנית הורייזן 2020 למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי, אשר מטרתו לפתח פלטפורמה אינטגרטיבית ו'ידידותית למשתמש', המשלבת רשת של מערכות תצפית וחיזוי ברחבי אגן הים התיכון, הן בים הפתוח והן באזור החוף. כיום נתוני תצפית אלה עדיין מקוטעים מאוד, או אפילו חסרים באזורים מסוימים של הים התיכון, בפרט בחלקו הדרומי. לחלק מהנתונים קיים קושי לגשת ולעשות שימוש בנתונים, בין שאר בגלל יוזמות ומערכות רבות וחוסר אחידות בין הפלטפורמות השונות.
הרשת תשאב את הנתונים שלה מתוך המאגרים הרבים המופעלים על ידי סוכנויות, רשויות ציבוריות, מוסדות מחקר ואוניברסיטאות של האיחוד האירופי, הים התיכון ומדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, ותשמש פלטפורמת 'גג' של תחנות הניטור והרשתות הקיימות בים התיכון. פערי מידע יגושרו באמצעות פיתוח והפעלה של תשע תחנות ניטור אזוריות ורשתות מדע אזרחי. הקונסורטיום מורכב מ- מ-29 שותפים (8 שותפים אקדמיים, 3 חב' טכנולוגיה, 7 מפתחי שירותי מידע ומחשוב, 6 ארגונים לא ממשלתיים 2 מומחים למדיניות ו-2 גופים שיעסקו בניהול פרויקט מורכב זה) מ-14 מדינות (יוון, טורקיה, ישראל, איטליה, ספרד, פורטוגל, בריטניה, צרפת, גרמניה, הולנד, תוניסיה, מרוקו, אלג'יריה ומצרים).
חינוך
אקואושן פועלת למעלה מעשור למען החינוך הסביבתי הימי בישראל. יחידת החינוך של הארגון שמה לה למטרה לקדם ולטפח את הסביבה הימית והחופית באמצעות פעילויות חינוך והסברה.
עיקר הפעילויות מתקיימות במרכז 'מגלים', מרכז ייעודי ללימוד מדעי הים והסביבה הפועל בקיבוץ שדות ים. המרכז מציע מגוון רחב של פעילויות חינוכיות העוסקות בנושאי ביולוגיה ואקולוגיה ימית, שימור הסביבה החופית והימית, חקר ימי ועוד. במרכז קיימים בינוקולרים, שולחן מים, ציוד אור קולי וציוד ייעודי נוסף המשמשים להוראת מדעי הים והסביבה החופית והימית. צוות ההדרכה מורכב מאקדמאים וסטודנטים בתחום הביולוגיה והסביבה הימית. לצד הפעילות במרכז 'מגלים' מפעילה העמותה תוכניות חינוך הכוללות סדרת מפגשים בנושא הסביבה הימית בבתי הספר ברחבי הארץ.
תוכניות FEE
ארגון Foundation for Environmental Education) FEE)[2] הוא ארגון לא-ממשלתי ללא מטרות רווח המקדם פיתוח בר קיימא באמצעות חינוך סביבתי. FEE הוא ארגון גג לארגונים סביבתיים לא ממשלתיים מ-73 מדינות שונות. הארגון פעיל בעיקר דרך חמשת תוכניותיו החינוכיות – סביבתיות: הדגל הכחול, בתי ספר אקולוגיים, כתבי סביבה צעירים, לומדים על היערות וגרין קי.
אקואושן היא הנציגה הבלעדית של הארגון בישראל ומפעילה את תוכנית 'הדגל הכחול', 'כתבי סביבה צעירים' ו'גרין קי'.
הדגל הכחול
תוכנית הדגל הכחול היא תוכנית ייחודית, וולונטרית- סביבתית לחופים ומרינות. הדגל הכחול הוא תו איכות בינלאומי המוכר בעולם. הדגל הכחול ניתן לחופים ומרינות אשר עומדים בקריטריונים בינלאומיים בנושאי חינוך ומידע, איכות מים, בטיחות ושירותים וניהול סביבתי. הדגל הכחול הפך סימן למצוינות המוכר על ידי תיירים ואנשי מקצוע ויכול לעזור לקידום התיירות בחוף או במרינה.
מטרת התוכנית היא לעורר מודעות סביבתית בקרב המשתמשים בחופים, מנהלי החופים והקהילות החיות בסמוך לחופים ולעודד ניהול סביבתי נכון. הקריטריונים נקבעו בהתדיינות משותפת עם כל נציגי בעלי העניין הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים, ברשויות המקומיות ובקהילות. בעונת רחצה 2017 הוענקו דגלים כחולים ל-48 חופים באילת, אשקלון, אשדוד, ראשון לציון, תל אביב, הרצליה, נתניה, חיפה, קריית ים והכנרת וכן למרינה הרצליה ומרינה תל אביב.
כתבי סביבה צעירים
'כתבי סביבה צעירים' היא רשת בינלאומית של בני נוער העוסקים בעיתונות ותקשורת סביבתית. מטרת התוכנית היא לעודד כתבים צעירים, בגילאי 11 עד 18, לחקור נושאים ובעיות סביבתיות, להציג או להציע פתרונות ולדווח עליהם באמצעים עיתונאיים – כתיבה, צילום או וידאו.
התוכנית מעצימה בני נוער לקחת אחריות, לנקוט עמדה סביבתית ולבטא בעיות אלו תוך שימוש בכלים תקשורתיים העומדים לרשותם בימינו. בכך נותנת התוכנית הזדמנות לבני הנוער להשמיע את קולם. המטרה הסופית של כתבים צעירים אלה היא להדגיש עוולות סביבתיות ולהביא לתיקונם על ידי הרשויות המתאימות. מטרה נוספת היא לאפשר לכתבים הצעירים לחוש שהם יכולים לשנות באמצעות פעולה והתוכנית מולידה בהם את הרצון להמשיך בפעילות למען הסביבה.
גרין קי
גרין קי הוא תו האיכות הסביבתי הגדול ביותר בעולם למלונות ולתעשיית התיירות. התו מיועד למצוינות בתחום האחריות הסביבתית ותפעול בר-קיימא. התו היוקרתי מייצג התחייבות של עסקים לדבוק בקוד קפדני של תקנות סביבתיות כפי שנקבע על ידי עמותת FEE. גרין קי מייצג התחייבות של המלון לאורחיו כי על ידי בחירה ללון במלון כזה הם עוזרים לשמור על הסביבה. הסטנדרטים הסביבתיים הגבוהים הצפויים ממלונות אלו נשמרים באמצעות בדיקות תקופתיות קפדניות ובדיקות אקראיות תכופות.
קמפיינים
קמפיין להפחתת פסולת בחופים ובים
עמותת אקואושן, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, הובילו בישראל בחודש יוני 2016, פרויקט ניקיון חופים בשם #2minutebeachclean (שתי דקות לים נקי).היוזמה החלה בבריטניה[3] והפכה במהירות לוויראלית ברשת בכל רחבי העולם. המבקרים בחוף אספו פסולת, צילמו עצמם והעלו תמונות לרשתות החברתיות.
בשנת 2017 הצטרפו הארגונים לקמפיין הבינלאומי 'Clean Seas' ('ים נקי')[4], הקורא למבקרים בחוף להתחייב על לפחות אחת מהפעולות הבאות: להשאיר את החוף נקי, להגיע לחוף רק עם כלים רב פעמיים, להימנע מלקחת מזכרות טבעיות מן החוף ולהפיץ את בשורת 'ים נקי'.
תערוכה נודדת
אקואושן הפיקה תערוכה נודדת בנושא ישראל והים במטרה להעביר מסר שאזורי ים הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל שטמון בהם פוטנציאל רב, אך גם אתגרים רבים בשימור ושיפור הסביבה הימית והחופית. בין הנושאים המוצגים בתערוכה: חינוך ומחקר ימי, ארכאולוגיה, מגוון ביולוגי, שמורות טבע, התפלת מים, חיפוש והפקת אנרגיה מגז ונפט, בעיית הפסולת בחופים ועוד. תחילה הוצגה התערוכה בכנס השנתי של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה בוושינגטון, באקווריום הלאומי של בולטימור ובאקווריום בג'ורג'יה. לאחר מכן הוכנה גרסה נוספת של התערוכה בישראל, שהוצבה באוניברסיטת חיפה ומשם תמשיך למקומות נוספים.
הגנה על כרישים ובטאים
אוכלוסיות הכרישים בכול רחבי הים התיכון התדלדלו במעל 90%, אך בשנים האחרונות אנו עדים בחופי ישראל לתופעה מדהימה- עשרות כרישים מתקבצים סמוך לתחנות הכוח ולכלובי הדגים בעומק הים. ישראל היא המדינה היחידה בים התיכון שבהם הכרישים והבטאים מוגנים על פי חוק ואסורים לדייג, אך דייג בלתי חוקי ממשיך להתקיים. עמותת אקואושן פועלת להגן על כרישים ובטאים. בשנת 2015 פורסמה על ידי העמותה תוכנית פעולה להגנה של כרישים ובטאים בים התיכון של ישראל[5]. העמותה מסייעת למחקר בנושא הכרישים ופועלת לקידום המודעות לחשיבות ההגנה על הכרישים והבטאים.
קישורים חיצוניים
פרסומים שונים
- "הים הנעלם" באתר גלובס, 18 במאי 2017
- "ים הפלסטיק: הפסולת בחופי ישראל מסכנת את הים התיכון" באתר הארץ,6 במאי 2017
- "כך האשפה שלנו מזהמת את הים", באתר ynet
- אוצר במעמקים: "צפו בחיפוש אחר תרופות בים" באתר ynet
- "ים של פלסטיק" באתר ynet
- "גם הציבור אשם בזיהום הסביבה", באתר The Marker
- "עונת הרחצה נפתחת: 144 חופים מוכרזים יופעלו החל מהיום", מעריב, 27 באפריל 2017
- "Israeli Sea Exhibit Stops at Georgia Aquarium", Atlanta Jewish Times
הערות שוליים
