אקלים הממלכה המאוחדת
אקלים הממלכה המאוחדת הוא אקלים ממוזג, יורד בה גשם בכל ימות השנה, והרוחות בה הן לרוב בכיוון דרום-מערב.
האקלים בממלכה המאוחדת מתאפיין בתנאים ייחודיים. שינויים פתאומיים רבים וקיצוניים במזג האוויר ההפכפך מקשים על חיזויו המדויק[1], ובזכות זרם הגולף, האקלים בחורף הוא די מתון, בניגוד למצופה מאזור זה הממוקם סמוך לחוג הקוטב הצפוני, מיקום שיוצר בדרך כלל חורף עם שלגים רבים ומזג אוויר קפוא.
הממלכה המאוחדת תופסת את קווי הרוחב האמצעיים, והיא מתפרסת בין קו רוחב 49 ל-60. היא ממוקמת ליד החוף המערבי של הרצף היבשתי הגדול בכדור הארץ - אירואסיה. התנאים האלה מאפשרים התנגשות בין אוויר ימי לח לבין אוויר יבשתי יבש. השינויים התכופים בטמפרטורה של האזור יוצרים אי-יציבות אטמוספירית, מה שמהווה גורם רב השפעה על חוסר הסדר השורר לעיתים קרובות במזג האוויר; חוסר סדר שמתבטא לעיתים בסוגי מזג אוויר שונים הרודפים זה אחר זה ביום אחד.
אקלימים אזוריים בממלכה המאוחדת נגזרים ממידת קרבתם לאוקיינוס האטלנטי וממיקומם על קווי הרוחב.
צפון אירלנד, ויילס והחלקים המערביים של אנגליה וסקוטלנד הקרובים ביותר לאוקיינוס האטלנטי - הם בדרך כלל האזורים בעלי מזג האוויר המתון והלח ביותר והם משופעים ברוחות יותר מאזורי הממלכה האחרים. האזורים המזרחיים יבשים וקרירים יותר, משופעים פחות ברוחות, והם בעלי השינויים בטמפרטורה הקיצוניים והתכופים ביותר - שינויים הן על בסיס יומי והן שינויים עונתיים. האזורים בצפון הממלכה הם בדרך כלל קרירים ולחים יותר וכמו כן חווים שינויים קיצוניים ותכופים יותר במזג האוויר לעומת האזורים הדרומיים.
הממלכה המאוחדת מושפעת לרוב ממזג האוויר הימי-טרופי שמגיע מדרום-מערב. עם זאת, אזורים מסוימים יהיו רגישים יותר מאחרים כשמזג אוויר שונה משפיע על המדינה:
- צפון אירלנד ומערב סקוטלנד הם האזורים החשופים ביותר לאוויר ימי-קוטבי מה שגורם למזג אוויר קר ולח.
- מזרח סקוטלנד וצפון-מזרח אנגליה חשופים ביותר לאוויר יבשתי-קוטבי מה שגורם למזג אוויר קר ויבש.
- דרום ודרום-מזרח אנגליה (אזור לונדון הבירה) חשופים ביותר לאוויר יבשתי-טרופי מה שגורם למזג אוויר חם ויבש (וכתוצאה מכך הם האזורים החמים ביותר בקיץ הבריטי).
- ויילס ודרום-מערב אנגליה חשופים ביותר לאוויר ימי-טרופי מה שגורם למזג אוויר חם ולח.
אם מסות האוויר חזקות מספיק באזורים הרגישים להן במשך הקיץ, יכול לעיתים להיות פער משמעותי בטמפרטורות בין הקצה הצפוני של סקוטלנד (כולל איים) לבין הקצה הדרומי-מזרחי. בדרך כלל יהיה פער של סביבות 10-15 מעלות צלזיוס (18-27 מעלות פרנהייט) אך הוא יכול גם להגיע להפרש של 20 מעלות צלזיוס (36 פרנהייט) ויותר. בשיא הקיץ, לדוגמה, יכולה לשרור באיים הצפוניים טמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס (59 פרנהייט) כשבאזור לונדון הטמפרטורות מגיעות ל-30 מעלות צלזיוס (86 פרנהייט).
היסטוריה
האקלים באיים הבריטיים לא תמיד היה דומה לאקלים הממוזג של ימינו. במשך תקופות מסוימות האיים היו בעלי מזג אוויר חם הרבה יותר, ואילו במשך תקופות אחרות מזג האוויר היה קר בהרבה.
בתקופת הקרח הקטנה חווה האזור תקופת קור חריגה.
האקלים לפי ארצות הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת מורכבת מארבע אומות שבעבר התקיימו כארבע מדינות נפרדות - אנגליה, צפון אירלנד, סקוטלנד ו-וויילס.
אנגליה
הטמפרטורות המקסימליות והמינימליות במשך השנה באנגליה הן חמות יותר[2], מהטמפרטורות באזורים האחרים של הממלכה המאוחדת, זאת, אף על פי שספציפית יש לוויילס טמפרטורה חמה יותר בזמני המינימום שבין נובמבר לפברואר, וכמו כן בצפון אירלנד שוררות טמפרטורות חמות יותר בזמני המקסימום שבין דצמבר לפברואר.
אנגליה היא בעלת ימי השמש הרבים ביותר במשך השנה, אך בשונה מוויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד, החודש עם שיא של שעות שמש הוא יולי בעל ה-193.5 שעות שמש בממוצע. בחלוקה לחודשים, יש פחות ימי גשם באנגליה כל חודש, ביחס לאזורי בריטניה האחרים, והסהך הכל החודשי של כמויות הגשם הוא פחות מהסך הכל החודשי בשאר האזורים, כשבחודש היבש ביותר בשנה, מאי, מסתכמת כמות הגשם בממוצע ב-58.4 מילימטרים.
האקלים של דרום-מערב אנגליה הוא בעל טמפרטורה עונתית מגוונת, אף על פי שהשינויים בטמפרטורה הם פחות קיצוניים ביחס לרובה של בריטניה. בשונה מסקוטלנד, סערות באנגליה מתרחשות לעיתים רחוקות בלבד, אם כי במקרים מסוימים ינשבו רוחות עזות, ולעיתים נדירות אף יגיעו לאזור שאריות של הוריקנים אטלנטיים, דוגמת הסופה הגדולה של 1987, שגורמות נזק באנגליה.
החוף הדרומי הוא בעל מספר שיא של מקומות המשופעים ביותר בימי שמש, כשחלקם מתחרים בכך בהצלחה מול חלקים של צפון ספרד הממוקמת הרבה יותר דרומה.
צפון אירלנד
צפון אירלנד חמימה יותר מסקוטלנד במשך השנה. הטמפרטורות המקסימליות מתונות יותר מאלו שבוויילס בין דצמבר לאפריל ומאלו שבאנגליה בין דצמבר לפברואר, אם כי בשאר ימות השנה צפון אירלנד קרירה יותר. ממוצע שעות השמש הוא גבוה יותר מאשר בסקוטלנד, אך נמוך יותר משאר חלקי בריטניה הגדולה.
צפון אירלנד יבשה יותר וגשומה פחות מסקוטלנד בכל חודשי השנה למעט במאי - אז צפון אירלנד עשירה יותר בגשם מאשר סקוטלנד. צפון אירלנד אף יבשה יותר מוויילס אך גשומה יותר ממנה, כשהחודש הגשום ביותר הוא ינואר עם ממוצע של 17.8 ימי גשם של יותר ממילימטר אחד ליום.
סקוטלנד
מזג האוויר בסקוטלנד הוא הקר ביותר בבריטניה במשך השנה, כשהטמפרטורה הממוצעת של ינואר עומדת על מינוס 2 מעלות צלזיוס (31.6 פרנהייט). סקוטלנד היא גם הגשומה ביותר במשך כל חודשי השנה למעט במאי, ביוני ובדצמבר, אז ויילס גשומה יותר. החודש הגשום ביותר הוא ינואר עם ממוצע של 170 מילימטרים של גשם. סקוטלנד היא גם המעוננת ביותר במשך השנה, למעט ביוני וביולי כשצפון אירלנד תופסת את המקום הראשון.
ויילס
ויילס חמימה יותר מסקוטלנד במשך השנה. בחורף, טמפרטורות המינימום גבוהות יותר מאלו של אנגליה, ואילו טמפרטורות המקסימום נמוכות יותר מאלו של צפון אירלנד. במשך השנה ויילס גשומה יותר מאנגליה ומצפון אירלנד, אך היא בעלת ימי גשם מועטים יותר מצפון אירלנד; כלומר, הגשמים בוויילס הם לרוב עזים יותר מבצפון אירלנד, כך שימי גשם מועטים יותר מסוגלים לספק כמות גדולה יותר של גשם.
בהשוואה לסקוטלנד, ויילס חווה פחות ימי גשם, והיא יבשה יותר בכל חודש בשנה למעט במאי, יוני ודצמבר. שעות השמש בוויילס מסתכמות בסך גבוה יותר מזה של סקוטלנד ושל צפון אירלנד, אך נמוך יותר מזו של השכנה הגדולה, אנגליה. מאי הוא שיאן שעות השמש מבין חודשי השנה, עם ממוצע של 186.8 שעות שמש.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ UK climate, אתר ה-BBC
- ^ כלומר, הטמפרטורות המקסימליות והמינימליות גבוהות יותר.
