אקלים חינוכי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אקלים כיתה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אקלים חינוכי הוא סביבת העבודה והאווירה של מסגרת חינוכית כגון בית ספר או כיתה, מכלול האיכויות הסביבתיות במסגרת החינוכית כמו מרכיבים פיזיים וחומריים, וכן תהליכים קבוצתיים ויחסים חברתיים בין האנשים. האקלים החינוכי מתבטא בתרבות המתגבשת ומתעצבת עם הזמן ונחוות על ידי סגל ההוראה והתלמידים ומשפיעה על התנהגותם. ניתן להתייחס לאקלים החינוכי על פי המסגרת הספציפית, בשמות כגון אקלים בית ספרי או אקלים כיתה.

הגדרה

אקלים חינוכי או אקלים בית ספרי מוגדר כאיכותה של הסביבה הפנימית בארגון כפי שחווים אותה חברי הארגון ונועד לתאר את מערך המאפיינים הפנימיים בבית הספר, הכולל תפיסות משותפות לחברי הארגון, ערכים משותפים, אמונות חברתיות וסטנדרטים חברתיים.[1][2][3][4]. אקלים בית הספר מתייחס בעיקר למערכת היחסים ולאווירה בין חברי הארגון בשיתוף פעולה להשגת איזון בין ההיבטים הארגוניים, האישיים והמערכתיים בבית- הספר[1][2]. האווירה מאופיינת באכפתיות, בכבוד ובהתחשבות בין העובדים לבין עצמם, בתמיכת המנהל במוריו, במורל העובדים ודגש על הישגים לימודיים[2][4].

גורמי השפעה

האקלים החינוכי מושפע מגורמים רבים. בבתי ספר ותיקים בהם האקלים הבית הספרי מגובש, מרכיבי האקלים יציבים ונשמרים לאורך זמן כך ששינוי באווירה הכללית כמעט ולא קיים, ולרוב גם קשה להביא לשינוי יזום במקרים בהם ישנה כוונה כזו. את גורמי ההשפעה ניתן לתחום לקטגוריות שונות:

  • גורמים פיזיים: צורתו הארכיטקטונית של בית הספר וגודלו - חזות בית הספר ומידת הנגישות למשאבים משפיע על תחושותיהם, תפקודיהם ותפוקותיהם של הצוות והתלמידים, גודלו משפיע על מגוון תחומי הלימוד והמעורבות החברתית.
  • סגנון הניהול: משפיע על האווירה הבית ספרית, בכוחו של המנהל לשפר או לפגוע באקלים בית הספר.
  • נורמות חברתיות: נורמות התנהגות העובדים והתלמידים הנובעות מלחצים מההנהלה, הלחצים הגלויים והסמויים המופעלים על התלמידים - למשל בבתי ספר עיוניים הלחצים מכוונים לפיתוח האינטלקטואלי.
  • גורמים של שימור המערכת ותמורותיה, בהירות הכללים, שליטת המורה וחידוש.[5]
  • הרמה הסוציו-אקונומית של הילדים: משפיעה בין השאר על תפיסתם את העצמאות וחופש הבחירה שלהם.
  • התנהגות המורה בכיתה ויחסי הגומלין של המורה עם התלמידים, תחושת מעורבות, תחושת השתייכות ותמיכת המורה.
  • קשר מקצועי ואינטראקציה בתוך הצוות.
  • יעילות בעבודת הצוות.
  • גורמי התפתחות אישית ומידת התכליתיות של התלמידים והמורים, מטרות ותחרותיות.[5]
  • סביבה חיצונית: הורי התלמיד – נציגות ההורים פועלת לשינוי מהותי בתחומים הנראים להם כחשובים בחיי בית הספר; יחסי בית הספר עם הקהילה - לקהילה יש אינטרסים משלה כגון זהות, מטרות, אידאולוגיה, ולפיכך השפעתה על אקלים בית הספר יכולה להיות חיובית ובונה או מעכבת.

תרומת האקלים החינוכי החיובי

אקלים הכיתה תורם להגשמת מטרה מרכזית של החינוך ושל בית הספר. הוא תורם להרגשת השייכות בין התלמידים, מפתח את הרצון ללמידה והגעה לבית הספר, מאתגר את התלמידים ומעניק להם חווית למידה טובה, מאפשר להם את היכולת להביע את עצמם בחופשיות ולהרגשת ביטחון. בנוסף האקלים החיובי תורם לדימוי עצמי גבוה של התלמיד ומוביל אותו להצלחה לימודית.[1][6][7][8]

ככל הנראה האקלים משפיע על תופעות רבות, הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים[2]. אקלים בריא מעודד את הנמצאים במערכת למלא את תפקידם בצורה הטובה ביותר ולהפיק מעצמם את המירב ואת מיטבם[4]. כמו כן הוא מאופיין בעידוד תלמידים להיות פעילים כחלק מניסיון הלמידה שלהם ותפיסת חופש בחירה גבוה מאפיינת בעיקר את התלמידים המבוססים בבית-הספר[1][2]. נוסף לכך באקלים בית ספרי "טוב" תלמידים מרקע כלכלי חלש יכולים להגיע להישגים לימודיים טובים יותר מאשר תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חזק[2]. למעשה גם ההנהלה מעודדת את פעילותם של הילדים. לדוגמה, עידוד ידידויות בין המנהל לאנשי הצוות ועמידה על שביעות רצונם של המורים מעבודתם כמטרה ראשונה במעלה אשר ניתן לנבא את יעילות בית הספר לפי סגנון המנהיגות של המנהל, יכולה לתרום לתחושת הסיפוק של המורים בעבודה[1][2].

דרכים ליצירת אקלים חינוכי חיובי

במחקרים נמצא כי האקלים החינוכי הרצוי לתקינות הלמידה וההוראה וכן להשתלבות של התלמיד בחיי החברה של הכיתה, צריך להיות תומך, שיוויוני, דמוקרטי ומאורגן על פי כללים ידועים מראש.[9]

לשם יצירת אקלים חיובי חשוב לבנות גבולות, למשל באמצעות תקנון בית הספר ותקנון הכיתה, שיגדירו כללים ונהלים ברורים וברי יישום, ימקדו וידריכו. ביצירת בניית הגבולות אין כוונה לפגוע בעצמאותם של התלמידים, וניתן לשלב את התלמידים בבניית התקנונים. תקנון בית הספר מגבש כללי התנהגות אחידים המגדירים גבולות וקווים אדומים אותם אסור לחצות, כולל יחס להתנהגויות הקשורות לאלימות פיזית ומילולית והשחתת רכוש. יצירת התקנון הכיתתי נעשה על פי עקרונות הזהים לבניית תקנון בית ספרי, התקנון הכיתתי מגדיר את הנהלים והחוקים בכיתה ונועד להקנות לתלמידים התנהגויות נורמטיבית המקובלות בכיתה. במחקרים נמצא כי בעזרת תקנון ניתן לנווט את הכיתה בדרך יעילה ביותר.[9]

גורם נוסף התורם ליצירת אקלים חיובי הוא שימוש בחיזוקים חיוביים. משובים חיובים, שפת גוף מעודדת וסימנים של קבלה מגבירים את ערנות התלמידים להתנהגויות רצויות, תורמים לבניית אווירת כיתה חיובית ומגבירים את הנאת כל השותפים במעשה החינוכי.[9]

אקלים חינוכי חיובי "ופתוח" נתפש כקשור לתמיכה, רווחת המורים, סיפוק עבודה, התלהבות, מעורבות, חזון וכריזמה אישית. תחושת קרבה בין המורים לתלמידים ויחסים לא פורמליים תורמים ליצירת אקלים חיובי.[9][10][11]

נמצא קשר בין אקלים כיתה לבין משתנים לימודיים וחברתיים של התלמידים. האקלים הכיתתי משפיע על התנהגות התלמיד, רמת הידע שלו, הישגיו בלימודים, המוטיבציה, הדימוי העצמי, עמדותיו כלפי המקצוע, כלפי הכיתה וכלפי בית הספר, כלפי החינוך וכלפי ההוראה בכלל. האקלים מאפשר עידוד למידה, ומעלה את המדד האינטלקטואלי הישגי, המוטיבציה והתמיכה במורים. בנוסף, האקלים משפיע ומאפשר לזהות ולהבין תהליכים חברתיים הפועלים בכיתה ולהסביר את התנהגותם של התלמידים במישור הקוגניטיבי והרגשי. אקלים הכיתה מאפשר לתלמידים ליצור עצמאות, בחירה, יצירתיות, שיתוף פעולה, מנהיגות תומכת ויחסים הדדיים.[10]

מחקרים מראים כי שיפור הקשר בין התלמיד למורה, הוא תנאי הכרחי לשיפור המוטיבציה אצל המורה כאדם בעל מעמד, ואצל תלמיד אשר אינו בשל מבחינת מעמדו. לכן חשוב לחנך את התלמיד לדמוקרטיה ושוויון בקשרים בין הדמות הסמכותית לדמות הלומדת. נימוק זה מתייחס לרגשות שמעודדים להצלחה[12] וליצירת אווירה מיוחדת שגורמת לתלמיד להגיע לכיתה ולהרגיש בה כב"בית שני".

אקלים בית- הספר נתפס כממלא תפקיד עיקרי באפקטיביות החינוכית של בית הספר. הדרכים לשיפור אקלים בית ספרי מתייחסים לחמישה רכיבים שונים: תחושת החופש של התלמידים, יחס מורים- תלמידים, שיתוף תלמידים בהחלטות, יחס הנהלה- מורים והמבנה החיצוני[2]. תחושת החופש של התלמידים יתבטאו בכך שהתלמידים אינם מרגישים כאסירים, לא מנחיתים עליהם כל הזמן הנחיות, פקודות ונהלים[2].

התלמידים רואים ביחסיהם הטובים עם המורים גורם מרכזי בהצלחתם הלימודים. לדעת התלמידים, יחסים טובים עם המורים יתקיימו כאשר הצטיירו בעיני התלמידים כ"בני אדם" ולא רק כמלמדים, מרביצי-דעת וכאשר התלמידים ירגישו נוח להיחשף בפני מוריהם בגלוי וביושר. מורים טובים בעיני התלמידים הם מגלים הבנה, אינם שופטים את התלמידים, יותר חברים מאשר מורים, אינם צועקים או מלחיצים, מגלים סבלנות ומוכנים תמיד לסייע[2].

גם שיתוף תלמידים בהחלטות בית-הספר, אשר יתבטא בעיקר בכך שלתלמידים יפתחו ערוצים להביע את דעתם ושאיפותיהם יכול לשפר את האקלים בבית- הספר.

גם לדרך ההתייחסות של אנשי ההנהלה כלפי המורים יש השפעה בשיפור האקלים הבית-ספרי. נאמר כי הפחתת לחצים חיצוניים על המורים, הימנעות משינויים המשפיעים על תפיסת ה'אני' של המורה, חיזוק תחושת הביטחון של המורה והתאמת סגנון המנהיגות של המנהל לצורכי המורים בבית- הספר[2][4].

נוסף לכך גם מבנה יכול ליצור תחושת חמימות ולעודד הרגשה נינוחה בקרב הצוות המלמדים והלומדים. במבנה מוצלח כלולים מרכיבים שונים, החל מבחירת הבניין כמתאים ללימודים, וכן באיכות האינושית המועברת לתלמיד ולמורה באמצעות החותם הייחודי של המערכת, המשתקף בקישוט, בריהוט, בניקיון, בצבע וכדומה[4].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יריב, א' (2010) יש לי עיניים בגב - טיפול בבעיות התנהגות בבתי ספר. אבן יהודה, ישראל: הוצאת רכס פרויקטים חינוכיים
  • בר-לב, א' (2007). אקלים בית הספר: מציאות וחזון. באר-שבע, ישראל: המרכז הארצי להשתלמויות עובדי הוראה בתחומי היהדות הרוח והחברה "בית יציב".
  • בר-מעוז, ט' (2008). הראה לי אתר בית ספרך ואספר לך על תרבות הארגונית שלו. עיונים בחינוך בחברה בטכנולוגיה ובמדע, 7, 20-24.
  • פרידמן, י' (1995). אקלים בית-הספר ואקלים הכיתה: סקירת ספרות מקצועית. ירושלים, מכון סולד.
  • צפרוני, א' (2008). תרבות ארגונית של בית הספר: מאפייניה ותרומתה לאפקטיביות של בית הספר. עיונים בחינוך בחברה בטכנולוגיה ובמדע, 7, 3-8.
  • טימור, צ' (1997). הקשר בין אקלים בית ספרי ושילובם של תלמידים בעלי לקויות למידה בבית ספר תיכוניים של החינוך הרגיל, לפי תפיסת הצוות החינוכי.
  • זידאן, ר' (2008). האקלים הכיתתי בקרה תלמידי בית הספר היסודיים הערביים בישראל. בתוך: עיונים במנהל ובארגון חינוך, 30, 2, 51-80.
  • דניס, מ' (2002). ניווט כיתה. בתוך: התנהגות הלכה למעשה, 143-154.
  • עשור, א'. (2001). טיפוח מוטיבציה פנימית ללמידה בבית הספר, המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע.
  • שטיין, א' (2001). דימוי עצמי ותפיסת האקלים הכיתתי בקרב בנים ובנות הלומדים בכיתות מעורבות ונפרדות, חיבור לשם קבלת תואר שני, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 בר-לב, א' (2007). "אקלים בית הספר: מציאות וחזון". באר-שבע, ישראל: המרכז הארצי להשתלמויות עובדי הוראה בתחומי היהדות הרוח והחברה "בית יציב"
  2. ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 פרידמן, י' (1995). "אקלים בית-הספר ואקלים הכיתה: סקירת ספרות מקצועית". ירושלים, מכון סולד
  3. ^ רבקה הלל -לביאן, השפעת האקלים הארגוני על שחיקתם של מחנכי כיתות ומורים לחינוך מיוחד בביה"ס הרגיל, סוגיות בחינוך מיוחד ובשילוב 28, 1, 2008, עמ' 22-36
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 פרידמן, י’, ס’ נבו וע’ שבו (ע), אקלים חינוכי ותרבות בית-ספרית. בתוך "אלימות בבית-הספר", ירושלים: משרד החינוך והתרבות, בית-הספר לעובדי הוראה בכירים, התשנ"ג, עמ' 92-94
  5. ^ 5.0 5.1 Moos, R.H. (1979). Evaluating educational environments: Procedures, measures, findings, and policy implications. San Francisco: Jossey-Bass
  6. ^ בר טל, ד' (1995), "פעילות גומלין בכיתה: מדריך למידה". תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה
  7. ^ לנגברג, פנינה, (1997) "ניתוח התנהגות יישומי ותרומתו ליצירת אקלים כיתה חיובי ולהדרכת מורים". דפים, 24, 55-32.
  8. ^ שורצולד ורותם, 1988
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 דניס, מ' (2002). ניווט כיתה. בתוך: התנהגות הלכה למעשה, 143-154
  10. ^ 10.0 10.1 זידאן, ר' (2008). האקלים הכיתתי בקרה תלמידי בית הספר היסודיים הערביים בישראל. בתוך: עיונים במנהל ובארגון חינוך, 30, 2, 51-80
  11. ^ טימור, צ' (1997). הקשר בין אקלים בית ספרי ושילובם של תלמידים בעלי לקויות למידה בבית ספר תיכוניים של החינוך הרגיל, לפי תפיסת הצוות החינוכי
  12. ^ קופר וסואף, 1999
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0