אקסופוניה
אקסופוניה היא כתיבה (בדרך כלל יצירתית) בשפה שאינה שפת האם של האדם.[1] התופעה קיימת כבר שנים, אך המונח חדש יחסית: הוא הוצג בתחום לימודי הספרות והתרבות על ידי סוזן ארנדט, דירק נאגושבסקי ורוברט סטוקהאמר בשנת 2007.[2]
כמה מחברים אקסופוניים עשויים להיות דו לשוניים או רב לשוניים עוד משנות ילדותם, ואפילו פוליגלוטים, בעוד שאחרים עשויים לכתוב בשפה נרכשת. במקרים מסוימים השפה השנייה נרכשת בשלב מוקדם של החיים, למשל באמצעות הגירה, ולא תמיד ברור האם יש לסווג את הכותב כדובר בשפה שאינה שפת אמו.
"כתיבה אקסופונית, תופעת כתיבת הספרות בשפה שנייה, הולכת וגוברת ברחבי אירופה עקב הגירת עובדים".[3] במקרים אחרים, השפה נרכשת עקב גלות או טרנספר.
אקסופוניה היא צורה אחת של ספרות חוצת-לאומים, אם כי ההגדרה של ספרות חוצת-לאומים מקיפה גם כתיבה שחוצה גבולות סגנוניים או תרבותיים לאומיים מבלי להיכתב בשפה אחרת. "אקסטריטוריאליות ואקסופוניה הם אכן מושגים חשובים, לא רק לספרות השוואתית אלא באופן כללי גם עבור שאלת מעמדו של הטקסט הספרותי [של] המאה ה-21".[4]
מושג האקסופוניה חופף למושג ה"טרנס-לשוניות" (translingualism). "סופר טרנס-לשוני" הוא אחד המונחים שנוצרו כדי לתאר את התופעה. מושגים קשורים כוללים טרנס-תרבותיות / טרנס-תרבות, כתיבה צירית, פוסט-לאומיות ופוסטקולוניאליזם, ובגרמנית - Anders-Sprachigkeit (דיבור של אחרים),[5] Interkulturelle Literatur (ספרות בין-תרבותית), Gastarbeiterliteratur (ספרות עובדים אורחים), Ausländerliteratur (ספרות זרים) ו-Migrantenliteratur (ספרות מהגרים).[6]
מניעים אפשריים להפיכה לסופר אקסופוני: אמירה פוליטית (יוקו טוואדה ניסתה "לייצר אקסופוניה הן בשפת אמה (יפנית) והן בשפתה הנרכשת (גרמנית) ... לפרק ... את המושג האולטרא-לאומני של השפה היפנית ה'יפה'"),[7] אימוץ מרכיבים סגנוניים של שפות מסוימות או הימנעות מהם ("עבור טוואדה, דובר שפה כשפת אם שדקדוקו אינו מבדיל בין מגדר, מקרה, פסוקיות מוגדרות ואלה שאינן מוגדרות, או יחיד ורבים ... עבורו כל מילה, ביטוי או ניב מערבי הופכים לחידה",[8] "אני מגששת אחר ביטוי בלתי סביר בשפת האם שלי, מנסה למצוא את התרגום הנאות למילה או ביטוי באנגלית"),[9] התחמקות מהסיכון שמשמעות הטקסט תאבד בתרגום, או הרצון לזכות בקהל קוראים רחב יותר, כי ספרות מתורגמת בבריטניה ובארצות הברית מהווה אחוז קטן בלבד מהמכירות, כך ש"זה הגיוני מבחינה מסחרית".[10] כשנשאל מדוע הוא לא כותב בשפת אמו השיב ג'וזף קונרד: "אני מעריך יותר מדי את הספרות הפולנית היפה שלנו מכדי להכניס לתוכה את ההתפלפלות חסרת הערך שלי, אבל עבור האנגלים היכולות שלי מספיקות."[11]
כמה מחברים אקסופוניים הם גם מתרגמים, ומתרגמים במקרים מסוימים גם יצירות משלהם. לעומת זאת, תרגום של יצירות אקסופוניות יכול לגרור בעיות עקב "הזרה, דה-פמיליאריזציה, של השפה החדשה באמצעות חדשנות סגנונית".[12]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Exophony and the Locations of (Cultural) Identity in Levy Hideo's Fiction, Faye Yuan Kleeman, retrieved 28 February 2017
- The unprepared future of an exophonic refugee, Al Filreis, retrieved 28 February 2017
- Voluntary Exile, Michael F. Moore, retrieved 28 February 2017
- The Fall of Language in the Age of English, Elisa Taber's review in Asymptote of Minae Mizumura's book, retrieved 28 February 2017
- Dan Vyleta's top 10 books in second languages, Dan Vyleta in The Guardian, retrieved 28 February 2017
- Why writing in English was a good career move for Nabokov, Conrad – and now Chirovici, Toby Lichtig in The Daily Telegraph, retrieved 28 February 2017
הערות שוליים
- ^ "Exophony or Writing Beyond the Mother Tongue". warwick.ac.uk. University of Warwick Department of English and Comparative Literary Studies. נבדק ב-28 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Arndt, Susan; Naguschewski, Dirk; Stockhammer, Robert, eds. (באפריל 2007). Exophonie : Anders-Sprachigkeit (in) der Literatur [Exophony. Other-languagedness in/of literature] (בגרמנית). Berlin: Kulturverlag Kadmos. ISBN 978-3-86599-024-2. נבדק ב-28 בפברואר 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Pugliese, Rosella (2012). "Exophonic Writing: a New Paradigm in Translation". Academic Exchange Quarterly. 16 (1): 161–166. נבדק ב-28 בפברואר 2017.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Zach, Matthias (בינואר 2014). "Extraterritoriality, Exophony and the Literary Text". In Lassalle, Didier; Weissmann, Dirk (eds.). Ex(tra)territorial: Reassessing Territory in Literature, Culture and Languages. Amsterdam – New York: Editions Rodopi BV. pp. 217–230. ISBN 978-90-420-3866-0. נבדק ב-28 בפברואר 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Arndt, Susan; Naguschewski, Dirk; Stockhammer, Robert, eds. (באפריל 2007). Exophonie : Anders-Sprachigkeit (in) der Literatur [Exophony. Other-languagedness in/of literature] (בגרמנית). Berlin: Kadmos. ISBN 978-3-86599-024-2. נבדק ב-28 בפברואר 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Wright, Chantal (2008). "Writing in the 'Grey Zone': Exophonic Literature in Contemporary Germany" (PDF). German as a Foreign Language. 2008 (3): 26–42. נבדק ב-28 בפברואר 2017.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Tachibana, Reiko (30 בספטמבר 2007). "Tawada Yoko's Quest for Exophony: Japan and Germany". In Slaymaker, Doug (ed.). Yoko Tawada: Voices from Everywhere. Lexington Books. pp. 153–168. ISBN 978-0-7391-2272-3. נבדק ב-28 בפברואר 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Perloff, Marjorie (באוגוסט 2010). "Language in migration: multilingualism and exophonic writing in the new poetics". Textual Practice. 24 (4): 725–748. doi:10.1080/0950236X.2010.499660.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Matsumoto, Kazuhito (13 באפריל 2016). ""Exophony" in the Midst of the Mother Tongue". In Haseltine, Patricia; Ma, Sheng-Mei (eds.). Doing English in Asia: Global Literature and Culture. Lexington Books. pp. 17–28. ISBN 978-0-7391-9200-9. נבדק ב-28 בפברואר 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Writing In A Foreign Tongue: Translation And The Commercial Sense Of Exophony". #AmReading. 18 באוקטובר 2016. נבדק ב-28 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mikanowski, Jacob (27 ביולי 2018). "Behemoth, bully, thief: how the English language is taking over the planet". The Guardian. נבדק ב-29 באפריל 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wright, Chantal (30 ביוני 2010). "Exophony and literary translation: What it means for the translator when a writer adopts a new language". Target: International Journal of Translation Studies. 22 (1): 22–39. doi:10.1075/target.22.1.03wrifree
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
