אריח על גבי לבנה
אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה (שם מלא: אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח) הוא השם שמופיע בחז"ל[1] לצורת הכתיבה שבה נכתבות חלק מהשירות בתנ"ך.
מקור וטעם
מקור השם הוא בכך שבתקופת התלמוד 'אריח' היה שמה של מחצית ה'לבנה', וכנראה שהיה זה שמה של שיטת בנייה שהייתה נפוצה אז, וכך יש קווי דמיון בין צורת בנייה זו לסדר בה מסודרות השורות בשירות.
דרשת רבי שילא איש כפר תמרתא (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז עמוד ב') נותנת טעם לשינוי צורת הכתיבה בין השירות השונות: ”דרש רבי שילא איש כפר תמרתא: כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען, שאריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה. מאי טעמא? שלא תהא תקומה למפלתן”.
בצורה זו המילים מסודרות כך ששורה אחת מופרדת ברווח לשלושה חלקים, כששני החלקים הקיצוניים מורכבים ממילה אחת בלבד, ושורה שנייה מופרדת ברווח לשני חלקים. בצורה כזו[2][3]:
לאמר [****] אשירה לה' כי גאה גאה [****] סוס
ורכבו רמה בים [*******] עזי וזמרת י-ה ויהי לי
לישועה [*****] זה א-לי ואנוהו [*******] א-להי
בצורה זו של אריח על גבי לבנה מופיעות:
קיימים דיונים בספרות חז"ל על כשרות הכתיבה בדיעבד באופן הפוך (כתיבה רגילה במקום אריח על גבי לבנה, או כתיבת אריח על גבי לבנה במקום כתיבה רגילה)[7].
אריח על גבי אריח
צורה נוספת היא "אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה". כך[8]:
איש[.**************************] ואת
פרשנדתא [,********************] ואת
דלפון [*************************] ואת
אספתא [,**********************] ואת
פורתא [,***********************] ואת
בצורה זו מופיעות:
לגבי שירת דוד[12] יש מחלוקת: על פי מסורת חז"ל היא נכתבת אריח על גבי לבנה, אולם בכתר ארם צובא היא כתובה אריח על גבי אריח.
ביאור נוסף במשמעות אריח ולבינה
יש המבארים[13] 'אריח' - זה הכתב, לבינה - זה ה'חָלָק' - המקום ה'לבן' - שאינו כתוב ביריעה.
לפי זה 'אריח על גבי לבינה' פירושו שורת הכתב על גבי המקום שאינו כתוב, שתחת הכתב נותר המקום ריק ופנוי. אריח על גבי אריח - כתב על גבי כתב, כדוגמת עשרת בני המן, לבינה על גבי לבינה - זה החלק הפנוי שבאמצע, בין 'פרשנדתא' לבין 'ואת'.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז עמוד ב
- ^ זו שיטת ר"ת, ראה הערת שוליים הבאה.
- ^ שירת הים, ספר שמות, פרק ט"ו.
- ^ ספר שמות, פרק ט"ו
- ^ ספר שופטים, פרק ה'
- ^ מסכת סופרים פי"ב י'.
- ^ מסכת מנחות דף לא עמוד ב; מסכת סופרים פרק א הלכה י
- ^ 8.0 8.1 מגילת אסתר, פרק ט', פסוקים ז'-ט'
- ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוקים א'-מ"ג
- ^ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן רע"ה
- ^ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוקים ט'-כ"ד
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"א
- ^ שיטת רש"י וריא"ז. [כתב תוספות הרא"ש (מסכת מגילה דף טז עמוד ב) אריח על גבי לבינה. פירש רש"י אריח הוא כתב, על גבי לבינה הוא החלק, ולא נראה לר"ת דהלבינה היא החלק אלא מן הכתב הוא כאריח ששניהם מן הבנין הם, אלא אריח ולבינה שניהם מן הכתב הם, לכך מפרש ר"ת השיטה ארוכה קרויה לבינה והקטנה קרויה אריח כזה ם וכן כל השיטות כאשר פירשתי].
