אריק קרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריק קרמן
אריק קרמן 2021
אריק קרמן 2021

אריק קרמן (נולד ב-1938) הוא בונה מנדולינות. על שמו קרויה "רביעיית קרמן".

קורות חיים

אריק קרמן נולד בבת ים, בנם של יסכה לבית שוט ודוד קרמן, השומר הראשון של בת-ים (אז בית וגן). למד בבית הספר הימי[1] חיפה (לימים בית הספר לקציני ים עכו). שירת על משחתת חיל הים הישראלי אח"י אילת בשאיפה להמשיך בדרכו כימאי, אך שינה כיוון והלך ללמוד עיצוב גרפי בבית הספר לאמנות "בצלאל".

עם סיום לימודיו בבצלאל ב-1962, הקים יחד עם בן דודו דני קרמן סטודיו לעיצוב קרמן/קרמן שפעל במשך 14 שנים, במסגרתו עסק בעיצוב בהבטיו השונים - עיצוב גרפי, עיצוב תערוכות ומוזאונים. כמו כן בשנות ה-60 עיצב שלוש עדלאידות גדולות בתל אביב.[2] בשנת 1974 התפרק הסטודיו.[3]

לאחר מלחמת יום הכיפורים, ב-1974, התנדב להמשיך לשרת ביחידה קרבית כשנה וחצי,[4] ולאחריה התבקש להצטרף כאזרח למחלקת ההדרכה של צה"ל, במסגרת זו ערך בין השאר מחקר בנושא - חשיבה טקטית של מפקדים בצה"ל.[5].

בונה כינורות ומנדולינות

שתי גרסאות של מנדולינת קרמן

קרמן, שהיה נגן חובב על בללייקה[6] ומנדולינה, מצא את דרכו לבניית כלי נגינה בעקבות היכרות עם בונה הכינורות מנדל סגל. הוא החל ללמוד בזמנו הפנוי בסטודיו של סגל בניית כינור, אך המתודה השמרנית הנהוגה בבניית כינור לא התאימה לאופיו והוא עבר לבניית מנדולינה, שמיתריה מכוונים כמו כינור, אך ככלי נגינה עממי פתוחה יותר לשינויים.

בתחילת שנות ה-90 התוודע קרמן לנגני תזמורת המנדולינות באר שבע,[7] שניגנו רפרטואר קלאסי כנרי על מנדולינות מסגנון הבנייה הנפוליטני המקובל, שהגביל את יכולת הביצוע וההבעה של הנגנים. קרמן ניסה לפתח מנדולינה משופרת מבחינת הצליל ונוחות הנגינה, ולאפשר לה להתבטא ברפרטואר המוזיקה הקלאסית ככלי סולני על בימת הקונצרטים.[8] הוא פיתח מנדולינה בעלת גוף תהודה כפול, עם שני פתחים מסורגים בנוסף לפתח התהודה המרכזי המקובל. המנדולינה שפיתח מאפשרת לנגנים ביצוע והבעה מוזיקלית טובים יותר[9]. בהמשך הוסיף לשפר עוד את המנדולינה שפיתח, בשתי גרסאות.

בשנת 1993 הקים קרן להשאלת מנדולינות לנגנים צעירים מצטיינים[10], כדי שיוכלו לשפר את נגינתם ולהתקבל לאקדמיה למוזיקה. איכות הצליל ואפשרויות הביצוע של המנדולינה שפיתח הביאו את האקדמיה להכיר לראשונה במנדולינה ככלי קלאסי, כמו כינור וכלים אחרים מההרכב הקלאסי[11].

נגני המנדולינה למדו במחלקה לכלי קשת בהדרכת הכנר פרופ' מוטי שמיט. הנגנים המצטיינים בוגרי הקרן של קרמן זכו בתואר מוזיקאי מצטיין ובתחרויות שונות, ושלושה מהם, יקי ראובן, אבי אביטל ואלון שריאל, הפכו לנגני מנדולינה בעלי שם המופיעים כסולנים בליווי תזמורת באולמות קונצרטים ברחבי העולם.

עם הזמן החלו בוני מנדולינות בעולם לחקות את מודל המנדולינה שפיתח קרמן.[12] קרמן לא רשם פטנט למנדולינה שפיתח, ותגובתו להופעת חיקויים למודל שלו הייתה שזה מסייע למטרה שאליה שאף - שיפור איכות המנדולינה ככלי סולני.

קרמן סייע להקמת רביעיית מנדולינות במתכונת רביעיית כלי קשת, שתי מנדולינות, מנדולה ומנדוצ'לו, כלים שבנה במיוחד לרביעייה, שנקראה על שמו, "רביעיית קרמן".[13][14]

בשנת 2011 הצטרף אליו בנו, ים קרמן, שלמד ממנו את אמנות הבנייה.

ספרים שכתב

קרמן נתן ביטוי לקשר שלו לים בצעירותו, וכתב שני ספרים בנושאים ימיים:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריק קרמן בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. ^ הקמתו וצמיחתו של בית הספר לקציני ים |, באתר catalog.archives.gov.il
  2. ^ עדליאדות בתל אביב - המוצגים שלא צעדו, באתר דני קרמן, ‏2020-03-09
  3. ^ עדית זרטל, קרמן/קרמן, דבר, 26 בספטמבר 1973;
    יאיר לפיד, ציד הקרמן / מסכת יסורים, מעריב, 19 בינואר 1990
  4. ^ יונה שמשי, עם סיירי שריון בגולן, דבר, 20 בפברואר 1976
  5. ^ מחקר של אריק קרמן, ביטאון עמותת השריון, גיליון 3, עמוד 38, באתר יד לשריון, ‏1999;
    "ידיעות אחרונות", 7 בפברואר 1999, עמוד 24
  6. ^ מבחר שידורים - סיפורה של בללייקה, דבר, 20 באוקטובר 1978
  7. ^ נעם בן זאב, מהפכת המנדולינה התחילה בבאר שבע, באתר הארץ, 16 באפריל 2006
  8. ^ Kerman Mandolin Quartet, Festival International de Mandoline de Castellar(באנגלית)
  9. ^ AA(00:23:20) Out of the Box: Art of the Mandolin, CRB, ‏2021-01-13 (באנגלית)
  10. ^ שפיה - עפרה אלבוחר, באתר eeleel.com
  11. ^ קלאסי - ארבע מנדולינות וקונצרט אחד, באתר www.habama.co.il
  12. ^ Kerman Mandolin, Jacob Reuven (ב־American English)
  13. ^ רביעיית קרמן, באתר "הבמה"
  14. ^ Jacob Reuven, Kerman Mandolin Quartet
  15. ^ מרי רייזל, אש על הסיפון, מעריב, 31 באוגוסט 1990
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0