ארכאולוגיה מקראית

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצבת מישע שנתגלתה בירדן ובה מוזכר השם ישראל

ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה. העוסקים בתחום זה חושפים את העדויות הארכאולוגיות ומנסים לפרש לאורן את הכתוב במקרא.

גבולות הארכאולוגיה המקראית

השם "ארכאולוגיה מקראית" בהוראתו המצומצמת והרווחת ביותר מתייחס לאזורים שבתחום ארץ ישראל המקראית (דרום הלבנט: מדינת ישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן וחלקים מלבנון ומסוריה), החל מסוף תקופת האבן ועד לתקופה הפרסית. אולם לעתים משמש המושג בהוראה רחבה יותר וכולל את כל הארצות הנזכרות תכופות במקרא, מן התקופה הפרה-היסטורית עד תום תקופת המקרא. לפיכך, בפרסומים מסוימים מתייחסים גם לממצאים בבליים כאל "ארכאולוגיה מקראית".

כינוי התחום

בהתאם למקום, לזמן ולאקלים הפוליטי-דתי, יש הנמנעים משימוש בשם "ארכאלוגיה מקראית" ומעדיפים במקומו שמות חלופיים כגון ארכאולוגיה של תקופת המקרא, ארכאולוגיה של המזרח הקרוב הקדום, ארכאולוגיה של ארץ הקודש, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, ארכאולוגיה של המרחב הסורי-פלסטיני וכדומה.[1]

תקופות משנה

שיקולים דומים מובילים לשינויים במינוחים המתייחסים לתקופות השונות, וכך, לצד הוויכוחים הרגילים על מועד תחילתה וסיומה של כל תקופה ותקופה, מקורות שונים, בעיקר בספרים שהתפרסמו עד שנות ה-80, מתייחסים לתקופת הברונזה המאוחרת כאל "התקופה הכנענית" ותקופת הברזל כאל "התקופה הישראלית".

תחומי העניין של הארכאולוגיה המקראית

הנושאים בהם מטפלת הארכאולוגיה המקראית הם למעשה סיפורי המקרא, ובעיקר: תקופת האבות, כיבוש הארץ והתנחלות השבטים, והממלכה המאוחדת של שאול, דוד ושלמה. כדי להוכיח את אמיתות המקורות המקראיים, וכדי לשחזר את תולדות עם ישראל והעמים השכנים ביתר דיוק.

תולדות הארכאולוגיה המקראית

כתובת השילוח המנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חופרים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון אל שטח עיר דוד בירושלים. הנקבה נחצבה ביוזמתו של חזקיהו מלך יהודה, בערך בשנת 703 לפני הספירה - המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול

תחילתה של הארכאולוגיה המקראית קשורה קשר ברור לתחילת הארכאולוגיה בכלל, במקביל לחפירה המפורסמת הראשונה בעולם - טרויה, בעת שהארכאולוגיה הייתה רק נבירה וחפירה באתרים לשם מציאת ממצאים מעניינים אותם ניתן להציג במוזיאונים. הסקרים הראשונים בארץ ישראל נערכו על ידי אדוארד רובינסון, צ'ארלס וורן, צ'ארלס וילסון, שארל קלרמון גנו, גוטליב שומאכר, ואחרים. וורן ווילסון גילו את פיר וורן ואת קשת רובינסון, וגאנו פיענח את מצבת מישע ואת כתובת השילוח. סר פלינדרס פיטרי, שנחשב אבי הארכאולוגיה המודרנית, ניהל בשנת 1890 בתל חסי שליד קריית גת את מה שניתן לכנות החפירה המדעית הראשונה בארץ ישראל. פיטרי ערך את החפירה לפי שכבות, וקבע לראשונה את הממצא הקרמי כאמצעי לתארוך השכבות. הוא זיהה בטעות את המקום כלכיש, אבל דרך ניהול החפירה התוותה את הדרך לרבות מן החפירות בארץ.

מבחינת המחקר המקראי קדמו לארכאולוגיה המקראית סדרת פרסומים של כמה חוקרים כיוליוס וולהויזן, הרמן גונקל, אלברכט אלט, מרטין נות, שניסו לטעון כי המקרא איננו מקור היסטורי אמין.

כתגובת נגד לביקורת המקרא החל ויליאם פוקסוול אולברייט - ארכאולוג, בלשן והיסטוריון, במסע המכוון למצוא קשר בין הממצאים הארכאולוגים במקומות מרכזיים בארץ לכתוב במקרא, תוך רצון עז להוכיח שניתן לראות בתיאור המקראי מקור היסטורי. אולברייט עשה זאת ביותר מאלף פרסומים מדעיים, תוך הבאת ממצאים מאתרים רבים ברחבי הארץ. תרם לכך בין השאר החינוך הנוצרי שקיבל בילדותו (הוא נולד בצ'ילה לזוג מיסיונרים מתודיסטים). בעקבותיו הלכו בין השאר ג'ורג' ארנסט רייט, שהיה בן של כומר פרסבטריאני, הכומר הדומיניקני רולאן דה וו, הרבאיי והארכאולוג נלסון גליק, ואחרים.

בין הארכאולוגים המקראיים הישראלים המוקדמים בלטו יגאל ידין, בנימין מזר, יוחנן אהרוני ואחרים. בין הארכאולוגים המקראיים בדור האחרון נמנים, מהאוניברסיטה העברית: אמנון בן תור (תל יקנעם, תל חצור), עמיחי מזר (גילה, תל קסילה, תל בטש, בית שאן ותל רחוב), אילת מזר (עיר דוד), יוסף גרפינקל (ח'ירבת קייאפה). מאוניברסיטת תל אביב: אנסון פ' רייני, דוד אוסישקין (לכיש ומגידו), נדב נאמן (היסטוריון של תקופת המקרא), ישראל פינקלשטיין (שילה, עזבת צרטה ומגידו), זאב הרצוג (חופר ערד ותל באר שבע), שלמה בונימוביץ (בית שמש), ועודד ליפשיץ (רמת רחל). מאוניברסיטת בר-אילן: אברהם פאוסט (תל עיטון) ואהרן מאיר (תל צפית). מאוניברסיטת חיפה: אדם זרטל (סקר הר מנשה). בנוסף ישנם חוקרים "חוץ ממסדיים" הטוענים כי התארוך הארכאולוגי המקובל (המבוסס על הכרונולוגיה המצרית) מוטעה בכשש מאות שנה. נמנים עליהם עמנואל וליקובסקי שבספרו תקופות בתוהו טען למתאם בין ההיסטריות של שני העמים הקדומים - המצרים והעברים[2], ויהושע עציון שבספרו התנ"ך האבוד מפרש את הממצאים הארכאולוגיים לאור תיארוך המבוסס על התנ"ך. למרות שרוב הארכאולוגים שוללים את דבריהם, היו חוקרים כמו אברהם נגב ויהודה אליצור שאמרו שראוי שהדברים יישמעו[3].

תקופת האבות

חפירתו הידועה של סיר לנרד וולי באור חיזקה אצל חוקרים וארכאולוגים את המחשבה כי האווירה המשתקפת מן הסיפורים בספר בראשית מתאימה מבחינות רבות לבדואים הנודדים, שעיסוקם במרעה, נדידה, מאבק על שאיבת המים לא השתנה מאות בשנים. ספרו של וולי אף נקרא באנגלית: "אברהם - התגליות האחרונות ותולדות העברים" (Abraham - Recent Discoveries and Hebrew Origins). ובארץ ראו החוקרים את הבדואים נודדים בדיוק באותם נתיבים בהם נדד אברהם אבינו בהר ובמדבר.

ואולם חלק מניסיונות הארכאולוגים למצוא ממצאים שיוכיחו את סיפורי האבות ונדידתם נכשלו. בהקשר זה נפסלה "התאוריה האמורית", בה טענו אולברייט, דה וו וגליק כי אברהם חי בתקופת הברונזה התיכונה (מאות 20-21 לפני הספירה). גליק שחקר בשיטתיות את עבר הירדן זיהה מאות אתרים בעבר הירדן מתקופה זו. הארכאולוג והאשורולוג אפרים אביגדור ספייזר, בעקבות חפירותיו ליד נינווה ומציאת תעודות נוזי, טען כי את אברהם יש למקם במאה ה-15 לפני הספירה, כיוון שמנהגים המשתקפים בלוחות דומים להפליא למנהגי אברהם ומשפחתו.

בעיר אֶבְּלָה שבשטחי סוריה של ימינו, אשר ידועה מעדויות רבות כעיר ממלכה חשובה לאורך האלף השלישי לפנה"ס ועד קרוב לאמצע האלף השני לפנה"ס. בחפירות שנערכו בה בשנות ה-70 של המאה ה-20 נמצא ארכיון ובו למעלה מ-20,000 לוחות-חמר ועליהן כתובות בכתב היתדות, בשפה השומרית ובשפה נוספת, ייחודית לאתר. בין שלל הממצאים נמצאו השמות עבר-אום (עבר?), אב-ר-אום (=אברם/אברהם?), איס-ר-איל(-ום) (=ישראל?), א-ס-או (=עשו?), וכן שמות של אתרים גאוגרפיים, המוכרים מן המקרא: כנען, חרן, גבל, חצור ועוד. ממצא בולט נוסף הוא שני לוחות ובהם רשימה גאוגרפית ורשימת-ציפורים (שתי רשימות אלו נכנסו מאוחר יותר ל"אנציקלופדיה הגדולה" של המזרח, שכל אדם משכיל היה מודע לה). לדעת החוקרים באתר, בהיות ממצא זה שווה לתגליות באתרים שונים ורחוקים, הרי שיש כאן הוכחה לשיטת לימוד, חינוך להשכלה והכשרת סופרים וחכמים ברחבי-המזרח, שאבלה לקחה חלק חשוב בו: "הלקסיקונים, כמוהם כטקסטים אחרים בעלי אופי דידקטי או ספרותי, נכתבו בידי סופרים מומחים כחלק מתוכניות הלימודים בבתי-הספר שהכשירו צעירים מבני העשירים להיות סופרים, מקצוע שהיה המפתח למשרות ציבוריות חשובות". על סמך ממצאים אלו, הציע זאב ארליך כהשערה, כי המרכז הלימודי באבלה הוא המכונה על ידי חז"ל "בית המדרש של שם ועבר" (בראשית רבה סג, תלמוד בבלי מסכת מגילה יז. ועוד הרבה). השערה זו משתלבת עם השערותיו של בן-ציון לוריא לעיל על יישוב עברי קדום באזור סוריה, וכן עם ההשערה שהוצגה לעיל לפיה עבר היווה "אב רוחני" לתלמידיו ממשיכי דרכו.

עם זאת, לא כל שם עברי שייך רק לאוצר השמות העבריים. העברית היא חלק מהענף המערבי של משפחת השפות השמיות, שכללה גם את הפיניקית, הארמית, המואבית והעמונית. על כן, שמות כמו 'יעקב' הופיעו גם בקרב עמים אחרים ולא רק בקרב בני ישראל.

כיבוש הארץ

חפירתו החשובה ביותר של אולברייט הייתה בתל בית מירסים, תל ארכאולוגי בו חשף עיר מפוארת ומבוצרת אותה זיהה כעיר הכנענית דביר. מעל שכבת ההרס והשריפה של העיר הכנענית זיהה אולברייט התיישבות, שאותה כינה "התנחלות ישראלית". שני המאפיינים הבולטים ביותר היו "קנקני שפת הצווארון" ו"בורות ההתנחלות", מאפיינים שמצא אולברייט גם במקומות אחרים ביהודה. פרשנותו הארכאולוגית "התלכדה" עם התיאור המקראי: על חורבות העיר הכנענית המפותחת, בנו הישראלים המתנחלים, בעלי התרבות החומרית הפרימיטיבית, את בתיהם העלובים. בזיהוי דביר המקראית טען אולברייט לאמיתות כיבוש יהושע את העיר, ומכאן לאמינות המקור המקראי.

אותם אלמנטים ארכאולוגים נתגלו במספר גדול של תלים: בית אל, תל לכיש, ואף תל חצור. יגאל ידין, שחפר את תל חצור, היה אחד התומכים הנלהבים של מסורת "הכיבוש המהיר", מסורת המשתקפת בסיפורי כיבושיו של יהושע. התברר כי העיר הכנענית אמנם חרבה בשריפה, אך נושבה מחדש רק זמן רב לאחר מכן. חפירות בראשות אמנון בן-תור עדיין מתנהלות בתל חצור, בין השאר כדי למצוא את הקשר בין הרס העיר הכנענית המפוארת לבין הכפר המפורז שנבנה על חורבותיה, ואשר מתפרש כישראלי.

התנחלות השבטים

ממצא ארכאולוגי אשר על פי הצעתו של אדם זרטל תואם למזבח הר עיבל שבספר יהושע, 2007

בזמן שהמשפיעים ביותר מבין הארכאולוגים תמכו בתאוריית "הכיבוש המהיר", החלה עבודת שטח ארכאולוגית מסוג שונה לגמרי: סקר ארכאולוגי. סקר כזה ערך יוחנן אהרוני בגליל העליון. הוא מצא מספר לא מועט של אתרי התיישבות מתקופת הברזל, במקומות שבהם לא היה יישוב קודם מתקופת הברונזה המאוחרת. סקרים דומים ערך זאב הרצוג מאוחר יותר גם בבקעת באר שבע, וגם בהם נמצאו אתרים עם מאפיינים דומים. בצפון נערכו סקרים באזור הגליל התחתון, בנוסף להרחבת הסקרים בגליל העליון. אזור הרי יהודה והרי השומרון נחקרו באופן זה רק לאחר מלחמת ששת הימים, על ידי משה כוכבי, ישראל פינקלשטיין, אבי עופר, ואדם זרטל - סקר הר מנשה.

הממצאים היו אחידים להפליא ברוב חבלי הארץ: נתגלו מאות אתרי התנחלות חדשים, במקומות שלא נושבו קודם לכן בתקופת הברונזה המאוחרת. האתרים, כפי שקבע כבר אולברייט, התאפיינו בקרמיקה דומה, ובייחוד בקנקני שפת הצווארון, בבורות התנחלות, בתכנון מבני היישוב בתבנית דומה, ובכך שרוב אתרים אלו המשיכו להיות מיושבים ברציפות עד למאה השמינית והשביעית. עובדה זו הובילה גם את הארכאולוגים הספקנים לכנות אתרים אלו בשם "ישראלים". מאפיין נוסף של החפירות בכפרים אלו, הוא שבניגוד לממצאים בקרב קבוצות אוכלוסייה אחרות באזור, לרוב לא נמצאו בהם עצמות חזיר.

המקורות המצריים מזכירים את פעילותם של הע'פירוּ, שיש חוקרים המזהים אותם עם העברים, כבר במאה ה-14 לפסה"נ. כנען נשלטה באותם ימים על ידי מצרים, ובין מכתבי אל-עמארנה נמצא מכתב של לבאיו מלך שכם, המודה כי בנו התחבר אתם והוא פעל בברית עם הע'פירו. דבר זה מזכיר את המסופר בספר יהושע אודות הגעה לשכם ללא לחימה. גם עבדיחבה מלך ירושלים בתקופת אל-עמארנה מזכיר את הע'פירו ומתלונן כי הם חדרו לאזור ומאיימים עליו, ואילו בני לבאיו וממלכות גזר, לכיש וקעילה משתפים אתם פעולה.

מילה המזכירה את השם "ישראל" מופיע לראשונה באסטלה שהקים פרעה מרנפתח משנת 1208 - 1209 לפנה"ס, המזכירה ניצחון על קבוצה (ללא שליט) הנקראת "ישראל" והוברתה ("ישראל הושם, אין לו זרע"). אולם לא ברור מהי קבוצה זו.

בהר עיבל שמעל לשכם נמצא על ידי אדם זרטל מזבח אותו הוא מזהה עם המסופר בפרק ח' בספר יהושע. למשל, שרידי הקרבנות שנמצאו שם מתאימים באופן כללי[4] לדיני הקרבנות בתורה והחיות והבהמות שמותר להקריב על פיהם, מידות המזבח מתאימות למידות מזבח בהלכה כפי שמובאות במסכת מידות, ותיארוך הממצאים מתאים לתקופת ההתנחלות על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע.

הממלכה המאוחדת

כבר בראשית המחקר ביקשו חוקרים למצוא התאמה בין הממצא הארכאולוגי לתיאור המקראי אודות הממלכה המאוחדת. משום כך, טען בנימין מזר שהמעבר בין השלב הראשון של תקופת הברזל, תקופת הברזל 1, המאופיינת ביישובים כפריים קטנים ותרבות חומרית דלה, לשלב השני, תקופת הברזל 2א', בה התפתחו העיור והתרבות החומרית, חל בסביבות שנת 1000 לפסה"נ - שנים ספורות לאחר עליית דוד לשלטון.[5] כרונולוגיה זו הייתה מקובלת כארבעים שנה, וכך נמנו אתרים שעל פי החופרים נמצאו בהם ממצאים מתקופת הממלכה המאוחדת: תל גזר, תל מגידו, תל חצור, ירושלים (עיר דוד), תל לכיש, מצודת תל ערד, תל אל פול היא גבעת שאול, תל בית שמש, ועוד. שערי הערים חצור, מגידו וגזר אף היו במוקד מאמר מפורסם של יגאל ידין משנות השישים, בו זיהה ידין את שערי גזר מתוך התבוננות בדוחות החפירה של מקליסטר.

דעות אלו שלטו בשיח הארכאולוגי-ההיסטורי במשך שנים רבות, עד שעומתו מול ממצאים סותרים, כמו אלו שעלו במחקרו של דוד אוסישקין, שהראה ששערים כמו "שערי שלמה" נחשפו גם בערים שלא היו חלק מממלכת ישראל, ושערים אחרים נבנו שנים קודם לימי שלמה ולאחריהם.[6] בעיות נוספות עלו מניתוח הממצא הארכאולוגי. לדוגמה: הארכיטקטורה שנחשפה לצד "שער שלמה" במגידו הייתה זהה לזו של אתרים כמו שומרון ויזרעאל, שנבנו מאה שנה לאחר מלכותו, בימי עמרי ואחאב מלכי ישראל. משום כך הציע ישראל פינקלשטיין את הכרונולוגיה הנמוכה, לפיה המעבר בין שלביה של תקופת הברזל אירע לאחר מסע שישק לארץ בשנת 925 לפנה"ס לערך (מל"א י"ד 25).[7]

הצעתו של פינקלשטיין לא התקבלה, בפרט בתחילה, על ידי רוב החוקרים, בעיקר משום משמעותה - שכבות היישוב המפוארות של ארץ-ישראל נותקו משלמה ותוארכו כ-80 שנה לאחר מכן, לימי בית-עמרי בישראל. כפתרון פשרה אפשרי למחלוקת, הרצוג וזינגר-אביץ הציעו על בסיס ניתוח כלי החרס של התקופות השונות למקם את המעבר בין שלביה של תקופת הברזל לאמצע המאה העשירית לפסה"נ,[8] ובהתאמה להצעה זו הוצעה הכרונולוגיה המעודכנת בידי עמיחי מזר, לפיה אירע המעבר בשליש הראשון של אותה המאה.[9].

בדיקות תיארוך פחמן-14, היכולות לתארך שכבות ארכאולוגיות לפי בדיקות כימיות, תמכו בכרונולוגיה הנמוכה של פינקלשטיין.[10]. ואולם סער גנור, יחד עם פרפ' יוסי גרפינקל, פירסמו בדיקת פחמן 14 שסותרת את שיטתו של פינקלשטיין[11].

ד"ר אילת מזר רואה בממצאים החדשים (ארמון המיוחס לדוד[12] שנתגלה ב-2005 וחומות ירושלים המיוחסות לשלמה[13] שנתגלו ב-2010), ראיה חזקה לגדולת ממלכתם של דוד ושלמה.

לדברי פרופסור גרפינקל, גם הממצאים שנחשפו במבצר האלה מספקים הוכחה קדומה לקיומה של ממלכה ביהודה ולקיומו של מלך חזק וממשל ריכוזי בירושלים בתקופת דוד המלך[14].

בנוסף, יש הגורסים שישנו מתאם גבוה בין מקורות ההיסטוריה והארכאולוגיה לבין התיאור המקראי של הארכיטקטורה והמצב הכלכלי והביטחוני, ובפרט בתקופת דוד ושלמה.

עדויות חוץ מקראיות לדוד ושלמה


שגיאות פרמטריות בתבנית:מצגת

פרמטרים [ תצוגה מקדימה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקטנה (2 תמונות)

ישנן שתי עדויות חוץ מקראיות לדוד: כתובת תל דן המזכירה את בית דוד ("ביתדוד") ומצבת מישע המזכירה את סחיבתו ולקיחתו בשבי למואב של "אראל דודה" המכוונת אולי לאחד מגיבורי בית דוד. אם כי יש לציין שמדובר בכתובות מן המאה התשיעית לפנה"ס, כמאתיים שנה לאחר תקופת דוד.

אודות שלמה המלך טרם נמצאו כתובות בהן הוא נזכר או ממצא ארכאולוגי אחר הנקשר אליו ישירות. יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון היהודי-הלניסטי מהמאה הראשונה לספירה, מציין בספרו נגד אפיון (קדמוניות היהודים)[15] על אודות קיומן של איגרות בארכיונים הממלכתיים בצור שהחליפו ביניהם שלמה המלך וחירם מלך צור, אולם בהיעדרן לא ניתן לבחון את נכונות הדברים, מה גם שגם יוסף בן מתתיהו עצמו מסתמך על שמועות בלבד ומתקופות מאוחרות ביותר, כאלף שנה לאחר התקופה הנידונה.

כי הנה לצורים נמצאו משנים רבות מאד ספרים כתובים במצוות הצבור ומונחים למשמרת על כל המעשים אשר נעשו בקרבם ובקרב עמים זרים וזכו לזכר עולם. ובספרים האלה כתוב, כי ההיכל אשר בירושלים נבנה בידי שלמה המלך מאה וארבעים ושלש שנה ושמונה חדשים טרם יסדו הצורים את קרתחדשת, וגם נכתבה שם כל עבודת בית המקדש וכליו ... והנה בקרב הצורים נשמרו עד היום הזה רבות מן האגרות ששלחו המלכים איש אל רעהו (=שלמה המלך וחירם מלך צור).

כמו כן, יוסף בן מתתיהו מצטט בספרו את דיוס שכתב את "דברי ימי כנען":

אומרים, כי שלמה, השליט בירושלים, שלח אל חירם חידות, ובקש להשיב לו חידות תמורתן. ודרש כי האחד אשר יבצר ממנו לפתור את החידות ישלם כסף רב לרעהו. וחירום הסכים לדבר, ולא יכול לפתור את החידות, ובזבז לשלמה הרבה כסף ענושים. ואחרי כן פתר עבדימון, אחד מאנשי צור, את החידות השלוחות, ונסה אותו (את שלמה) בחידות אחרות, ושלמה לא יכול לפתרן, ושילם כסף רב לחירם

בחפירות מבצר האלה נתגלו בשנת 2011 כלי פולחן ובהם דגם מוקטן ומפורט של מבנה בית מקדש חצוב באבן שתוארך לראשית המאה ה-10 לפנה"ס, תקופת ממלכת ישראל המאוחדת, הכולל מאפיינים ארכיטקטוניים שזוהו על ידי הארכאולוג יוסף גרפינקל כתואמים את תיאור מקדש שלמה בספר מלכים.[16],[17].

אתרים ארכאולוגיים מתקופת הממלכה המאוחדת


שגיאות פרמטריות בתבנית:מצגת

פרמטרים [ תצוגה מקדימה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקטנה (3 תמונות)

ירושלים - עיר דוד

בחפירות בעיר דוד שניהלה ד"ר אילת מזר, נתגלו ממצאים של מבנה גדול שנבנה במהלך תקופת הברזל. לדעתה של אילת מזר יש לתארכו למאה ה-11 לפנה"ס, והיא מזהה בו את הארמון של דוד המתואר במקרא.[18] אולם ארכאולוגים אחרים מבקרים את זיהוי זה, שאינו מסתמך על ממצאים כלשהם.[19]

מבצר האלה

במבצר האלה (ח'ירבת קייאפה) נחשף אתר מראשית תקופת הברזל השנייה, המחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס והשליש הראשון של המאה ה-10 לפנה"ס, המוקף בחומה מבוצרת, מהקדומות ביותר בתקופת הברזל. ממצאים אלו תומכים בעובדה שבאותה תקופה הייתה ממלכה חשובה באזור שיכלה לבצע פרויקט ביצור שכזה.[20]

תל בית שמש

חופרים מטעם אוניברסיטת תל אביב משייכים את בנייתה של החומה המוצקה שנמצאה בתל בית שמש, ואת השער הדרומי, שחשף החוקר הסקוטי דנקן מקנזי, לתקופת המאה ה-10 לפנה"ס, שלהי תקופת הממלכה המאוחדת. ממצאים אלו ועוד הביאו את החופרים מאוניברסיטת תל אביב למסקנה כי האתר שימש כמרכז מנהל מסחרי גדול של הממלכה המאוחדת בראשית תקופת הברזל 2. אולם יש לציין כי ביצור העיר המיוחס לתקופה זו שנוי במחלוקת בין הארכאולוגים.[21]

לאחר פילוג הממלכה

תיאור של שבויי מלחמה מממלכת יהודה וממלכת ישראל ממסעו של שושנק הראשון לארץ ישראל, התיעוד של מסעו מופיע על הקיר הדרומי במקדש אמון-רע שבכרנך (ומתוארך ל-926/5 לפנה"ס).


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרים [ פרק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בעוד שעל תקופת הממלכה המאוחדת והתקופות הקודמות לה נתגלו ממצאים רק לאחרונה, הרי שלגבי התקופה שלאחר פילוג הממלכה נתגלו כבר לפני זמן רב מקורות חיצוניים המצטלבים עם הכתוב בתנ"ך לגבי אותה התקופה, להלן מספר ממצאים חשובים מתקופת שלטון בית עמרי בממלכת ישראל ואילך:

  • שישק הראשון - התיאור המצרי למסע המלחמה של שישק הראשון לארץ ישראל, הנזכר במקרא (מל"ב י"ד 25).
  • המונולית מכורח - כתובות של שלמנאסר השלישי המזכירות את אחאב והשתתפותו בקואליציה נגדו בקרב קרקר בשנת 853 לפנה"ס. קרב זה הוזכר גם באובליסק השחור.
  • כתובת תל דן - כתובת שנמצאה בתל דן, ושהוצבה כנראה על ידי חזאל מלך ארם המזכירה ניצחון על מלך ישראל (כנראה יורם בן אחאב) ומלך "בית דוד" (כנראה אחזיהו). זהו האזכור החוץ מקראי הראשון שנמצא לבית דוד.
  • מצבת מישע – של מישע מלך מואב המזכירה את עמרי ובנו (אחאב)
  • באנאלים שנמצאו בשטחי האימפריה האשורית החדשה מתואר מסע הכיבושים של הצבא האשורי בסוריה, בעזה ובשטחי ממלכת ישראל, מוזכרים שמות של יישובים ישראליים כמו: "אֲבְּלֲכֲּ (שהיא אבל בית מעכה) שבפאתי ארץ בית עמרי (כינויה של ממלכת ישראל בפי מלכי אשור)", כמו כן מתוארת גם הורדת פקח בן רמליהו מן השלטון בידי הישראלים והמלכת הושע בן אלה בפקודת האשורים, מתוארת חלוקת שטחי ממלכת ישראל שנכבשו בערך בין השנים 732-733 לפנה"ס לשלוש פחוות אשוריות: מגידו (שכללה את הגליל ועמק יזרעאל) דאר (שכללה את השרון ורצועת החוף) ופחוות הגלעד, על פי האנאלים של תגלת פלאסר השלישי, הוא הגלה מן הגליל 13,250 נפש, כשנתון זה אינו כולל את מניין הגולים מעבר הירדן.
  • באנאלים שנמצאו בארמונו של סרגון הוא מתאר את המצור שהטיל על העיר שומרון, מתגאה בכך שכבש אותה והגלה ממנה 27,290 איש (או 27,280 איש לפי לוח שנמצא במקום אחר) ויישבם כפי הנראה בפחוות אשוריות בצפון מסופוטמיה (האירוע הזה מתוארך בערך לשנת 722 לפנה"ס) הוא טוען שאת יתר התושבים בשומרון השאיר בנחלתם (דבר שעולה בפרקים מסוימים במקרא, כמו בספר דברי הימים למשל, שבו מתוארת פניית חזקיהו מלך יהודה ליתר תושבי ממלכת ישראל שלא הוגלו להתאחד עם ממלכת יהודה לעם אחד כפי שהיה לפני פילוג הממלכה המאוחדת), סרגון אף מתפאר בכך שתפס 50 מרכבות מצבא ישראל וצירפם לצבאו שלו, הוא מתאר גם את הפיכתה של שומרון לפחחוה אשורית בשם: שֳמֵרְנָ. לפי אנאלים אחרים שנמצאו הוא אף מתאר תהליך שבו החליף את אוכלוסיית העיר שומרון באנשים שהביא מרחבי אזורים שונים באימפריה האשורית (כפי שמתואר במלכים ב' פרק י"ז).
  • בכתובת שנמצאה בתל חלף שבסוריה של ימינו שזוהתה גם כ"גוזן" הנזכרת במלכים ב' פרק י"ז (בעבר כונה המקום: "גוזאנה") כאחד מהמקומות שאליו הוגלו חלק מגולי ממלכת ישראל שנחרבה בידי אשור , נמצאה כתובת תעודה שמתוארכת לתקופת המאה השביעית לפנה"ס שלפי ההשערה מספרת על גולי עשרת השבטים בידי אשור, הכתובת מכילה תיאור של אנשים בעל שמות המעידים על מוצאם הישראלי: שם האישה בכתובת הוא "דינה", וכן מתוארים גם שני גברים: "ישמעאל" ו"הושע".
  • בשבר חרס שנמצא בכלח ושתוארך לסוף המאה השמינית לפנה"ס או לתחילת המאה השביעית לפנה"ס, רשומים בכתב ארמי שמות אנשים שייתכן שהם גולים מישראל או גולים פיניקים מסוריה, שמותיהם הם: "חנאל בן עזאל", "מנחם בן בידאל", ו"שבאל בן עזא".
  • כתובת השילוח - כתובת המתארת את חציבת נקבת השילוח שנערכה בימיו של חזקיהו מלך יהודה.
  • מנסרת סנחריב - בכתובת זו מתאר סנחריב, מלך אשור, את המצור שהטיל על 46 "ערי החומה" (הערים המבוצרות חומה) של ממלכת יהודה עקב התנגדותו של "חזקיהו היהודי" להיכנע למרותו, כיצד הצליח להגלות ממנה 200,150 בני אדם ואף טוען כי הצליח לקחת רכוש רב (בעלי חיים) וכיצד גרם לחזקיהו להיות "כלוא" בעיר מלכותו, ירושלים, עקב המצור שהטיל עליה, ומתאר אותו כ"ציפור הכלואה בכלוב". סנחריב מתאר כי את השטחים שכבש ממלכת יהודה נתן למלכי אשדוד, עקרון ועזה, והטיל על חזקיה מס נוסף בנוסף למס שנקבע לתשלומים מדי שנה. סנחריב טוען כי חזקיהו שלח אליו משלחת נכבדת שכללה בין היתר את בנותיו, פילגשיו, מנגנים ומנגנות שהעלו לו מס כניעה לעיר נינווה, הוא אף מפרט את סוגי המס שהעלה לו שליח חזקיה שהבטיח לו בשם מלכו כי חזקיהו ישתעבד לממלכת אשור, עוד נטען כי חזקיהו העלה לו 30 ככרות זהב (כך גם נטען במקרא) ו-800 ככרות כסף (הבדל קל לכתוב במקרא - 300 ככרות כסף).
  • נמצא לוח הכתוב בכתב היתדות המספר על הבסתו של נבוכדנצר את יהויכין, מלך ממלכת יהודה, לאחר ששם מצור על ירושלים המכונה בלוח "עיר יהודה", והמלכתו של "מלך כלבבו של נבוכדנצאר" - כלומר התיאור בלוח עולה בקנה אחד עם המתואר במלכים ה' פרק כ"ד (פסוקים ח'-י"ז) שלפיו הדיח מלך בבל את יהוכין והגלה אותו לבבל ומינה במקומו את צדקיהו למלך על ממלכת יהודה, הלוח מתוארך לשנת 597 לפנה"ס.
  • לוח נבו שרסכים - לוח טין קטן הנמצא במוזיאון הבריטי עליו כתב יתדות. ייתכן כי שם המוזכר בו זהה לדמות המוכרת מספר ירמיהו.

חפירות וסקרים חשובים

להלן רשימת סקרים וחפירות ארכאולוגיים הקשורים לארכאולוגיה מקראית. הרשימה מסודרת בסדר כרונולוגי.

שנה שם האתר זיהוי מקראי החופרים הערות
1841 סקר אדוארד רובינסון
1871-77 סקר צ'ארלס וורן
1890 תל אל חסי עגלון סר פלינדרס פיטרי פיטרי סבר שתל אל חסי היא לכיש המקראית, המזוהה עם תל אֶ דֻוֵיר. חפירה זו נחשבת לחפירה המדעית הראשונה בארץ.
1891-2 תל אל חסי עגלון פרדריק בליס
1898-1900 תל א-ספי גת (עיר פלשתית) פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר
1898-1900 תל ג'דידה מורשת-גד פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר
1898-1900 תל זכריה עזקה פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר
1898-1900 תל צנדחנה מראשה פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר
1902-3, 1907-9 תל גזר גזר רוברט מקאליסטר בחפירה זו חפר מקאליסטר רצועה אחר רצועה, תוך פינוי העפר החדש לרצועה הקודמת. בכך נהרס כל רצף הסטרטיגרפיה. מציאת לוח גזר על פני השטח.
1902-4 תל תענך תענך ארנסט סלין
1903 תל מגידו מגידו גוטליב שומאכר
1905-7 סקר בתי כנסת בגליל הרמן קוהל, ארנסט סלין, קארל ווצינגר
1907-9 שכם שכם ארנסט סלין, קארל ווצינגר
1908, 1910-11 שומרון (עיר) שומרון דוד ליון, קלרנס פישר, ג'ורג' רייזנר גילוי הקבוצה הראשונה של חרסי שומרון
1911-13 תל בית שמש בית שמש דונקן מקנזי
1921-3, 1925-8, 1930-3 בית שאן בית שאן קלרנס פישר, אלן רוו, ג'רלד פיצג'רלד
1922-3 תל אל פול גבעה ויליאם אולברייט
1925-39 תל מגידו מגידו קלרנס פישר, פיליפ לנגסטף אורד גיא, גורדון לווד
1926, 1928, 1930, 1932 תל בית מירסים דביר, עגלון וקריית ספר ויליאם אולברייט
1926-7, 1929, 1932, 1935 מצפה (עיר מקראית) מצפה וילאם אולברייט
1928-33 תל בית שמש בית שמש אליהוא גרנט
1930-6 יריחו יריחו ג'ון גארסטאנג
1931-3, 1935 שומרון (עיר) שומרון ג'ון וינטר קרופוט גילוי הקבוצה השנייה של חרסי שומרון
1933-5 אילת תל -אל חלייפה נלסון גליק

מצודה וישוב מתקופת מלכי יהודה וחותם יותם המלך

1932-1938 תל לכיש תל לכיש ג'יימס לסלי סטרקי חשיפת מכתבי לכיש. החפירות נסתיימו באופן טרגי ב-10 בינואר 1938 כאשר סטרקי נרצח באכזריות בדרכו לחגיגות הפתיחה של מוזיאון רוקפלר בירושלים
1936-40 בית שערים בית שערים בנימין מזר
1948-50, 1952-5 יפו העתיקה יפו יעקב קפלן
1954, 1959-1962 רמת רחל בית הכרם? ממשת? יוחנן אהרוני גילוי ארמון מלכי יהודה
1955-8, 1968 תל חצור חצור יגאל ידין
1956-7, 1959-60, 1962 גבעון גבעון ג'יימס פריצ'רד
1961-7 עיר דוד עיר דוד קתלין קניון
1962-7 תל ערד ערד יוחנן אהרוני ורות עמירן חשיפת מכתבי ערד
1962-3, 1965-1972 תל אשדוד אשדוד משה דותן חשיפת העיר הפלשתית אשדוד
1963-5 מצדה מצדה יגאל ידין
1964-1974 תל גזר גזר ג'ורג' ארנסט רייט, ויליאם ג. דיוור, ג'ו סגר כולל חשיפת שער "שלמה" בשנות השישים
1968-1978 הר הבית והעופל הר הבית בנימין מזר
1969-1976 תל באר שבע באר שבע יוחנן אהרוני וזאב הרצוג
1969-1982 הרובע היהודי הרובע היהודי נחמן אביגד
1973-1994 תל לכיש לכיש דוד אוסישקין
1975-1982 ערוער ערוער אברהם בירן
1977-9, 1981-89 תל בטש תמנה עמיחי מזר וג'ורג' קלם חשיפת תמנה הפלשתית
1978-1985 עיר דוד עיר דוד יגאל שילה
1978-1980 כתף הינום גבריאל ברקאי גילוי לוחיות ברכת הכהנים
1979, 1981-2, 1984-7, 1990-1, 1993-2000 ח'ירבת ניסיה העי? דוד ליוינגסטון האתר נמצא בתוך שטח היישוב פסגות, ולמרות טענות החופר לגילוי העי, עיקר הממצאים הם מן התקופה ההלניסטית
1981-2, 1984-8, 1990, 1992-6 עקרון (עיר מקראית) עקרון טרודה דותן וסיימור גיטין חשיפת העיר הפלשתית עקרון וכתובת עקרון
1989-1996 בית שאן בית שאן עמיחי מזר
1994-2008 תל מגידו מגידו ישראל פינקלשטיין ודוד אוסישקין
1996-2002, 2004-2008 תל א-ספי גת (עיר פלשתית) אהרן מאיר
1997- תל רחוב רחוב עמיחי מזר
1999-2001, 2005 תל זית רון טאפי
2003 ואילך תל צירעה חוות יאיר (בתחום ממלכת ירדן) המכון הפרוטסטנטי הגרמני ממצאים מטווח רחב מאוד של תקופות, אחד התילים העשירים בממצאים שנחפרו
2005 רמת רחל בית הכרם? ממשת? עודד ליפשיץ
2005 נחל תות ג'רלד פינקלשטיין ואמיר גורזלזני
2006- תל עיטון עגלון (עיר מקראית) אברהם פאוסט
2007 ח'ירבת קייאפה שעריים? יוסי גרפינקל וסער גנור
תקופת הברזל IIתקופת הברזל Iתקופת הברונזה המאוחרתתקופת הברונזה התיכונה IIתקופת הברונזה התיכונה Iתקופת הברונזה הבינימיתתקופת הברונזה הקדומהתקופת האבן החדשהתקופת האבן החדשהתקופת הברזלתקופת הברונזהתקופת הנחושתתקופת האבן החדשהארץ ישראל בעת העתיקה

ארכאולוגים מקראיים בולטים

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Mark W. Chavalas and K. Lawson Younger (ed.), .Mesopotamia and the Bible, 2002, Mesopotamia and the Bible: Comparative Explorations (Grand Rapids, MI.: Baker, 2002), 395 pp[22]

תאוריות כרונולוגיות אלטרנטיביות

  • עמנואל וליקובסקי, תקופות בתוהו, שחזור ההיסטוריה העתיקה - ישראל ומצרים, הוצאת רמ, מהדורת תשנ"ז, מהדורה ראשונה: 1952. ראו גם agesinchaos
  • יהושע עציון, התנ"ך האבוד, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן.
  • דיוויד רול (David Rohl, ממשיך בדרכו של וליקובסקי), "פרעונים ומלכים" ("Pharaohs and Kings A Biblical Quest", שוחרר לאקרנים ב-1995).
  • דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, מקרא וארכאולוגיה, ירושלים, תשס"ח-2008.

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

מחקרים
תאוריות אלטרנטיביות

הערות שוליים

  1. עוד בנושא, וכן בנוגע לשמות התקופות: Moshe Dothan, "Terminology for the Arcaheology of the Biblical Periods‏", in: Biblical archaeology today, Israel Exploration Society, 1985
  2. "התנ"ך והכרונולוגיה של העולם העתיק", שיטתו של ד"ר עמנואל וליקובסקי
  3. התנ"ך האבוד, מתוך האתר של יהושע עציון
  4. אומנם נמצאו שם גם עצמות יחמורים - עיינו בערך מזבח הר עיבל
  5. Mazar, B. 1951. The Stratification of Tell Abu Hawan on the Bay of Acre. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 124: 21-25
  6. Ussishkin, D. 1980. Was the "Solomonic" city gate at Megiddo built by King Solomon? Bulletin of the American Schools of Oriental Research 239:1-18
  7. Finkelstein, I. 1996. The Archaeology of the United Monarchy: An Alternative View. Levant 28: 177-186
  8. Herzog, Z. and Zinger-Avitz, L. 2004. Redefining the Centre: The Emergence of State in Judah. Tel Aviv 31: 209-244.
  9. Mazar, A. 2005. The debate over the chronology of the Iron Age in the southern Levant. The The Bible and Radiocarbon Dating, pp. 15-30
  10. Boaretto, E., Jull, A.J.T., Gilboa, A. and Sharon, I. 2005. Dating the Iron Age I/II Transition in Israel: First Intercomparison Results. Radiocarbon 47: 39-55
  11. מאמר חפירות חורבת קייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”, באתר של רשות העתיקות.
  12. מאמר על ארמונו של דוד המלך, בכתב העת Biblical Archaeology Review
  13. מאמר אודות חומות שבנה המלך שלמה בירושלים באתר הידען.
  14. מאמר ב"מחלקה לדוברות" באתר של האוניברסיטה העברית.
  15. יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק יז (ויקיטקסט).
  16. אסף שטול-טראורינג, כלי הפולחן שעשויים לחשוף פרטים על ממלכת דוד, באתר הארץ, 9 במאי 2012
  17. ניר חסוןדגם של בית המקדש מימי בית ראשון יוצג לראשונה לציבור, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2016
  18. Eilat Mazar, "Did I Find King David's Palace?", The Biblical Archaeology Review 32 No. 1 (January/February 2006), pp. 16-27, 70. קובץ PDF

  19. שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רן שפירא, הגזוזטרה של דוד המלך (או שלא), באתר הארץ, 08 בספטמבר 2005
  20. יוסף גרפינקל וסער גנות, חפירות חורבת קייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”, באתר רשות העתיקות
  21. תל בית שמש באתר עידן התנ"ך.
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רן שפירא, חותם מובהק של ממלכה, באתר הארץ
  22. Meir Malul, Review, University of Haifa
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0