ארמון פארנזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איור של ג'וזפה ואסי מאמצע המאה ה-18.
שלט האצולה של האפיפיור פאולוס השלישי, בן למשפחת פארנזה

ארמון פארנזהאיטלקית: Palazzo Farnese - "פאלאצו פארנזה") הוא ארמון מתקופת הרנסאנס הממוקם במרכז העיר רומא. כיום משמש הארמון את שגרירות צרפת באיטליה.

היסטוריה

ארמון פארנזה הוא אחד הארמונות המרשימים ביותר שנבנו ברומא בתקופת הרנסאנס. הארמון תוכנן על ידי אנטוניו דה סאנגאלו, הבן, מתלמידיו של ברמנטה. הארמון הוקם בהוראת אלסאנדרו פארנזה, לימים האפיפיור פאולוס השלישי, בן למשפחת פארנזה העשירה, זמן קצר לאחר שאלסאנדרו פארנזה מונה לקרדינל . עבודות ההקמה החלו בשנת 1515 לאחר שנתיים של הכנת התוכניות וחומרי הבנייה. עבודות הבנייה הופסקו בשנת 1527 בשל ביזת רומא והחלו שוב בשנת 1534 בהוראת אלסאנדרו פארנזה לאחר מינויו של זה לאפיפיור. פאולוס השלישי העסיק את מיכלאנג'לו בואונרוטי בהשלמת הקומה השלישית של הארמון ובנייתה מחדש של חצר הארמון (ובה אכסדרת עמודים דוריים, יוניים וקורינתיים). מיכלאנג'לו תכנן את כרכובי הארמון, ובנה מחדש את החלון המרכזי בחזית הארמון ובו סמל האפיפיור. הארמון הושלם בשנת 1589.

חדרי הארמון עוטרו בפרסקאות המתארים נושאים מיתולוגיים כאלגוריות ובהם סדרת פרסקאות המתארות את הרקולס ואת אהבת האלים מעשה ידי אניבאלה קאראצ'י.

מיכלאנג'לו תכנן בניית גשר מעל נהר הטיבר במטרה לקשר את הארמון, בקשת שתעבור מעל ויה ג'וליה (קשת זו אכן נבנתה) ותמשיך לעבר וילה פארנזינה שבצדו השני של הנהר, בטרסטוורה. גשר זה לא הושלם.

לאחר מותו של הקרדינל אודוארדו פארנזה בשנת 1626 עמד המבנה ריק במשך כ-20 שנה, ואז הוענק על ידי האפיפיור אלכסנדר השביעי למלכה כריסטינה, מלכת שוודיה בעת שזו התגוררה ברומא. לאחר עזיבתה התגלה כי משרתיה בזזו את אוצרות האמנות שבארמון.

משפחת פארנזה העבירה את הבעלות על הארמון לבית בורבון, וזה מכר את הארמון בשנת 1874 לצרפת על מנת שישמש כשגרירות.

המבנה בתרבות

באופרה "טוסקה" מאת ג'אקומו פוצ'יני, משנת 1900, הסצנה בה הגיבורה מתעמתת עם מפקד המשטרה מתרחשת בארמון פארנזה.

הארמון היווה השראה למבנים ברחבי העולם, ובהם לשאטו גרימאלדי באקס-אן-פרובאנס, למוזיאון הבנייה הלאומי בוושינגטון בירת ארצות הברית, ולבניין המזכיר הראשי בסידני שבאוסטרליה.

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0