ארמן לוי (מינרלוג)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארמן לוי
Armand Lévy
לידה 14 בנובמבר 1795
פטירה 29 ביולי 1841 (בגיל 45)
ענף מדעי מינרלוגיה
מקום מגורים צרפת
הערות נולד לאב יהודי
תרומות עיקריות
שיטת הכתיב שהציע לתיאור מרחבי של גבישים

אַרְמַן לֵוִיצרפתית: Armand Lévy;‏; 14 בנובמבר 179529 ביולי 1841) היה מינרלוג צרפתי, ממוצא יהודי, שעיקר פרסומו בשיטת הכתיב שהציע לתיאור מרחבי של גבישים.

קורות חיים

ארמן לוי נולד בפריז כ"סרב-דייה אבלאר לוי" (Serve-Dieu Abailard Lévy "אבלאר משרת האלוהים"), שם שאותו העדיף לוי לשנות בבגרותו לארמן לוי. אביו היה סוחר יהודי מפירנצה שבאיטליה, ואמו, סלין מֶלפר (Céline Mailfert), הייתה קתולית מפריז. השניים נפגשו באחד ממסעות העסקים של לוי האב. ארמן סיים את לימודיו התיכוניים בקולג' אנרי הרביעי וב-1813, לאחר שניצח בתחרות כללית במתמטיקה, התקבל ללימודי המתמטיקה באקול נורמל סופרייר, וסיים את לימודיו ב-1816. במשך שנתיים עבד במוסד כמורה למתמטיקה, אולם בתנאים ששררו לאחר הרסטורציה של בית בורבון לא היה מקום למורה ממוצא יהודי במוסד המכובד, והוא החליט לקבל הצעה לעבור ללמד כמורה בקולג' המלכותי של האי "בורבון" (כיום ראוניון - מושבה של צרפת באוקיינוס ההודי). הוא הפליג מנמל רושפור ב-1818, אולם סערה עזה העלתה את הספינה על שרטון סמוך לפלימות שעל חופה הדרומי של אנגליה.

לוי החליט להישאר באנגליה ולימד בלונדון מתמטיקה. ב-1820 הוא פגש בהנרי היולנד (Henry Heuland), סוחר מינרלים שירש מדודו, ג'ייקוב פורסטר (Adolarius Jacob Forster), בעצמו סוחר מינרלים, אוסף עשיר של מינרלים שאותו הגדיל היולנד במשך 14 שנים ומכר תמורת סכום גדול באותה שנה לצ'ארלס המפדן טרנר (Charles Hampden Turner). היולנד, שידע כי לוי למד באקול נורמל סופרייר ושיער לכן כי למד בשיעורים שהעביר המינרלוג והקריסטלוגרף הנודע רנה ז'יסט אאיאי, הציע לו לעבוד אצלו בקיטלוג האוסף שנמכר לטרנר ובהכנת אטלס בו ישורטטו כל צורות המינרלים שבאוסף. לוי שהסכים הלך בעקבותיו של מינרלוג צרפתי אחר ז'אן-בטיסט לואי רומה דה ל'איל שביצע עבודה דומה שנים רבות לפני כן עבור דודו של היולנד, ג'ייקוב פורסטר. בין השאר הכיל האוסף 109 יהלומים שלוי ציין אחר־כך כי לא ניתן לאתר את מקורם רק על פי צורתם החיצונית ושיער כי רובם הגיעו מברזיל.[1] במסגרת מטלה זו התיידד לוי עם ויליאם הייד וולאסטון (ממציא גוניומטר ההחזר, מכשיר חשוב בזיהוי מינרלים), דייוויד ברוסטר (מדען סקוטי שעסק באופטיקה) וג'ון הרשל (בנו של האסטרונום הנודע ויליאם הרשל מגלה אוראנוס ואסטרונום ידוע בזכות עצמו) וזכה להערכתם. בין השנים 1826 ל-1828 היה לוי חבר באגודה הגאולוגית של לונדון (Geological Society of London).

ב-1820 פגש לוי בהארייט דרוּאיט (Harriet Drewet) בת ה-17 בעת הצגת תיאטרון, השניים נישאו שנתיים אחר־כך ולזוג נולדו כמה ילדים.

ב-1827 הוצעה לו משרת פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת לונדון, אבל מועמדותו הוסרה בשל מוצאו הצרפתי. באותה השנה סיים לוי את הקיטלוג של האוסף של היולנד ואת אוסף השרטוטים שהכין. על פי הצעתו של לוי החליט היולנד להדפיס את הספר בבלגיה שבה היו הוצאות ההדפסה זולות יותר. לוי עקר לבריסל באוגוסט 1827 לפקח על ההדפסה. הכנת לוחות השרטוט ארכה זמן ובינתיים הוצעה לו משרה, שאותה קיבל, להורות מכניקה, אסטרונומיה, קריסטלוגרפיה, גאולוגיה ומינרלוגיה באוניברסיטת לייז' שזה עתה הוקמה בעיר לייז' שבבלגיה ובנובמבר 1828 הוא נטש את המשך הכנת הספר.[2] ב-3 באפריל 1830 התקבל לוי לאקדמיה למדעים של בריסל (Académie des Sciences et Belles-Lettres de Bruxelles.). בלגיה הייתה אז חלק מהממלכה המאוחדת של ארצות השפלה תחת שלטונו של וילם הראשון מלך הולנד ולכבודו קרא לוי למינרל סיליקטי שנתגלה באותה שנה במכרה האבץ בוויֵי מונטאן (Vieille-Montagne) שבמורסנט "וילמיט". באותה שנה פרצה מהפכת יולי בצרפת שהדיחה מהשלטון את שארל העשירי מבית בורבון והעלתה לשלטון את לואי פיליפ מבית אורליאן. השלטון החדש שכוּנה "המונרכיה של יולי" היה ליברלי יותר גם ביחסו למיעוטים. באוגוסט אותה שנה מרדו הבלגים בשלטון ההולנדי והקימו מלוכה עצמאית. מאורעות אלו גרמו ללוי לעזוב את בלגיה ולחזור לצרפת לאחר 13 שנות גלות. בפריז זכה לוי סוף סוף במשרת מורה למתמטיקה באקול נורמל סופרייר וב-1831 התמנה לפרופסור למינרלוגיה באוניברסיטת פריז בקולג' המלכותי על שם שארלמאן.

זמן לאחר שחזר לצרפת מתה אשתו של לוי והוא נישא בשנית לאמלי רודריגז הנריקז (Amélie Rodriguez Henriquez), אחותו של ידידו הקרוב, המתמטיקאי אולינדה רודריגז (Olinde Rodriguez), ולזוג נולדו שתי בנות. ארמן לוי מת בגיל 45 ב-29 ביולי 1841 ב-פק (Pecq) שליד סן ז'רמן.

עבודתו

תחום העניין העיקרי של לוי היה המתמטיקה, אבל הצורך להתקיים אילץ אותו להתמחות במינרלוגיה. משערים כי בשנים בהם למד באקול נורמל סופרייר הוא עקב אחר השעורים שנתן המינרלוג הנודע רנה ז'יסט אאיאי, אך יומן הנוכחות של הקורסים של אאיאי אינו כולל את שמו. תרומתו העיקרית למינרלוגיה הייתה שיפור שיטת הסימון לפאות הגביש שהמציא אאיאי והוא השתמש בשיטה משופרת זו בתיאור אוסף המינרלים של פורסטר-היולנד-טרנר. כיום אף על פי שהשיטה המקובלת לסימון פאות הגביש היא שיטתו של ויליאם האלוס מילר, המכונה על שמו אינדקס מילר, נעשה לעיתים שימוש בשיטת אאיאי-לוי שהיא פשוטה ליישום.

התקופה שעסק בקיטלוג מדידת זוויות ורישום האוסף של פורסטר-היולנד-טרנר (כיום מצוי האוסף במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון) הניבה את גילויים של מספר רב של סוגי מינרלים ביניהם: פורסטריט, בבינגטוניט, ברוקנטיט, רוזליט, ברוקיט, הרשליט, פיליפסיט ובודנטיט, כמו גם מינרלים שהתברר אחר־כך בבדיקה מעמיקה כי היו רק סוגים של מינרלים שנתגלו קודם לכן. הדעות הקדומות כנגד מוצאו היהודי מנעו הכרה בו כמגלה המינרלים והאקדמיה הצרפתית למדעים סירבה לקבל ב-1840 את גילוי המינרלים, בייחוד את הווילמיט, שהציג לוי בפניה. רק ב-1844, לאחר מותו, הצליח המינרלוג הצרפתי אלפרד קלואזו (Alfred Louis Olivier LEGRAND DES CLOIZEAUX‏ 1897-1817), שהיה תלמידו, לכלול את ממצאיו של לוי בשנתון המכרות (Annales des Mines).

בנוסף פרסם לוי מחקרים במתמטיקה ובפיזיקה (על מערכות כוח והגדרת משקלם הסגולי של חומרים שונים). בשנותיו האחרונות כתב לוי גם בביטאונים לפילוסופיה.

על שמו של לוי קרוי המינרל לווין (לֵוִין, באנגלית Levyne ובצרפתית lévyne) שנוסחת המבנה שלו היא [Ca,Na2,K2)Al2Si4O12•6[H2O, סוג של זאוליט.

מקורות

הערך מתבסס על:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו ב-[1]
  2. ^ הספר "תיאור אוסף המינרלים שנוצר על ידי מר הנרי היולנד ושייך למר המפדן טרנר" ( Description of a mineral collection formed by Mr. Henri Heuland and pertaining to Mr. CH. Hampden Turner, of Rooknest in the county of Surrey in England ) הודפס לבסוף ב-1837 לאחר שהכנת 28 הלוחות האחרונים באטלס הושלמה על ידי א. ברוקס. הספר יצא ב-3 כרכים וכולל באופן יוצא מהכלל הקדמה ובה מתקיף המחבר (כנראה היולנד) את ארמן לוי על אי קיום הבטחות, זלזול ובזבוז כספים בתואנות שווא.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0