ארנה צובל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. ארנה צובל (בהונגרית: Czóbel Ernő, בודפשט, 16 באוקטובר 1886 - בודפשט, 17 ביולי 1953)[1] היה דיפלומט, היסטוריון, מתרגם ספרות, פרופסור באוניברסיטה, עובד, פוליטיקאי הונגרי-יהודי.
חייו
צובל נולד למשפחה יהודית כבנם של יוז'ף צובל ושרולטה קניג. כבר בגיל 17 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. בשנת 1911 השלים תעודת הוראה בהונגרית - גרמנית בתיכון והשלים תואר דוקטורט. הוא החל ללמד בבודפשט, ובמקביל השתתף בעבודת המפלגה על ידי כתיבה בכמה כתי עת וביניהם "המאה העשרים"[2]. הוא שירת במלחמת העולם הראשונה ובינתיים ארגן את "ההתאחדות הלאומית לעובדי העיריות" (VAOSZ). בשנת 1915 התקבל לבונים החופשיים. ב־30 בינואר 1915 נשא לאישה את שרולטה לאני[3] בבודפשט, וילדתם, אנה צובל, נולדה בשנת 1918. במהלך מהפכת החרציות עבד במחלקת החינוך של עיריית בודפשט. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית שלאחר מכן מונה תחילה למועצה לענייני צבא אחרי זה למועצה לענייני החוץ. בהמשך לקח חלק בעבודת מועצת הפועלים והצבא המרכזיים של בודפשט - והיה אחראי על הקמת יחידות של "הצבא האדום של הונגריה". בחודש מאי-יוני 1919 השתתף ב"מערכה הצפונית"[4]. לאחר מכן עבד כמעט חודשיים כשגריר הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בווינה. הוא נעצר בבודפשט ב־17 באוגוסט 1919, בשעה 9 בערב, באשמת שידול לביצוע רצח. הוא הועבר לכלא ברחוב קונטי ב־30 בספטמבר 1920. ב־23 בדצמבר 1920 נידון למאסר של שנה וחודשיים וקנס של 1,000 כתרים בגין עבירת אלימות כלפי הרשויות[5].
בשנת 1922, במסגרת פעולת חילופי השבויים הסובייטים-הונגריים, עבר צובל לרוסיה הסובייטית, למוסקבה, שם עבד במכון מרקס-אנגלס-לנין. תחת ניהולו הקים המכון את אוסף מרקס וארגן תערוכה במלאת 50 שנה למותו של קארל מרקס (1933). לימים הוא היה העורך של MEGA, המהדורה הראשונה שנערכה מדעית מיצירותיהם של מרקס ואנגלס, מכיוון שהכיר היטב את חייהם של קרל מרקס וגם של פרידריך אנגלס[6]. הוא גם לימד במוסקבה באוניברסיטה להכשרת מורים "אדומים" ובמכללת ניקולאי צ'רנישבסקי להיסטוריה. הוא נעצר והורשע באשמה בדויה, ושהה תשע שנים במחנה ענישה של ברית המועצות. הוא שוחרר רק בקיץ 1945. עבד שנה במוסקבה בהוצאת ספרים של יצירות ספרותיות בשפות זרות, ואז חזר להונגריה בשנת 1947. עד מותו עבד בחברת ה"הוצאה לאור סִיקְרָה" בבודפשט {לימים ה"הוצאה לאור קושוט"). בהוצאת ספרים זו ניהל את ההוצאה לאור בהונגרית של כל קלסיקות המרקסיזם - לניניזם ומילא תפקיד כמרצה פרופסור באוניברסיטת אטווש לוראנד בבודפשט.
משפחתו
אשתו שרולטה לאני (1975-1891) הייתה משוררת, ובתה אנה צובל (1918–2012) הייתה מרצה באוניברסיטה. אחיו בלה צובל (1883–1976) היה צייר שזכה בפרס קושוט.
כתביו
- Zur Geschichte des Kommunistenbundes (Lipcse, 1925)
- הדיאלוג של גאשפאר הלטאי בנושא שיכרות Heltai Gáspár dialógusa a részegségről (Bp., Franklin Könyvnyomda, 1911)
- Karl Marx, Chronik seines Lebens in einzeldaten (Moszkva, 1934)
- כתביו הנבחרים Válogatott írásai (Budapest, Kossuth Könyvkiadó, 1963)
תרגומיו
- Anatole France: A fehér kövön (bev. Pogány József, Budapest, Révai Könyvnyomda, 1914)
- Vlagyimir Iljics Lenin: Materiaizmus és empiriokriticizmus : kritikai megjegyzések egy reakciós filozófiáról (Budapest, Szikra Könyvkiadó, 1949)
- Leonid Andrejev: A világpolgár és egyéb elbeszélések (Budapest, Sachs, 1904)
בתרגום לעברית:
- אנטול פראנס : על האבן הלבנה (bev. József Pogány, בודפשט, Révai Könyvnyomda, 1914)
- ולדימיר איליץ' לנין : חומריות וביקורת אמפירית: הערות ביקורתיות על פילוסופיה ריאקציונאלית (בודפשט, הוצאת שיקרה, 1949)
- ליאוניד אנדרייב: אזרח העולם וסיפורים אחרים (בודפשט, זאקס, 1904)
מקורות
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי Magyar Életrajzi Lexikon 1000–1990
- אינדקס קורות חיים Életrajzi Index Petőfi Irodalmi Múzeum
- Czóbel Ernő levéltári személyrekordja (1920)
- לקסיקון יהודי הונגרי. ארנה צובל
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VII. állami halotti akv. 1243/1953. folyószám alatt
- ^ "המאה העשרים" היה כתב עת מתקדם, בורגני למדעי החברה שפורסם משנת 1901 ואילך על ידי "החברה למדעי החברה בעריכת אוסקר יאסי (יעקובוביץ) משנת 1906 עד לפירוקו.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a BP. VI. ker. állami házassági akv. 143/1915. folyószáma alatt.
- ^ "המערכה הצפונית" הייתה פעולה של הצבא האדום ההונגרי בשנת 1919, שהושק לכיבוש הרמות הכבושות מידי הצבא הצ'כי של דרום בסלובקיה שהשתייכו לשעבר להונגריה.
- ^ "Fogolytörzskönyv". Arcanum. אורכב מ-המקור ב-2014-08-19. נבדק ב-2015-05-10.
- ^ Számos Marx életére vonatkozó művet írt németül és oroszul.
