ארנסט וולוובר
ארנסט וולוובר (בגרמנית: Ernst Wollweber; 29 באוקטובר 1898 - 3 במאי 1967), מדינאי מזרח גרמני ויו"ר השטאזי בין השנים 1953-1957.
ארנסט וולוובר נולד בהנובר ב-1898 בשם פריץ קארל וולוובר. הוא התגייס לחיל הים ובמלחמת העולם הראשונה שירת ביחידת הצוללות. ב-1918 השתתף במרד מלחים בקיל בזמן המהפכה הגרמנית.
בשנת 1919 הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית של גרמניה. הוא התקדם במהירות בשורותיה של המפלגה וב-1921 כבר היה חבר בוועד המרכזי של המפלגה והמזכיר הפוליטי שלה בהסה-ולדק. שנתיים לאחר מכן התמנה למפקד הזרוע הצבאית של המפלגה בהסה-ולדק, תורינגיה ושלזיה. פעילותיו הובילו למעצרו ב-1924 ולהאשמתו בבגידה. הוא שוחרר בשנת 1926 וב-1928 נבחר כציר בפרלמנט של מדינת פרוסיה, תפקיד בו החזיק עד 1932; ב-1929 הוא גם נבחר כציר בפרלמנט של שלזיה התחתונה. בשנת 1931 נבחר למנהיגות האיחוד הבינלאומי של אנשי הים ועובדי הנמלים (ISH) ובין 1932–1933 היה חבר ברייכסטאג, הפרלמנט הגרמני.
לאחר שריפת הרייכסטאג בפברואר 1933, והתגברות התנכלות השלטונות הנאציים למפלגה הקומוניסטית של גרמניה נאלץ וולוובר לברוח לקופנהגן ולאחר מכן ללנינגרד. בשנת 1936 התמנה לעמוד בראש "הארגון נגד הפשיזם ובעד ברית המועצות", שנודע בשם "ליגת וולוובר". ארגון קומוניסטי זה ביצע חבלות בספינות של מדינות פשיסטיות. ככל הידוע ביצעה "ליגת וולוובר" לפחות 21 פעולות חבלה בספינות פשיסטיות (בעיקר בנמלים בצפון אירופה). וולובר שימש גם כספק נשק לצד הרפובליקאי במלחמת האזרחים הספרדית. וולוובר, שברח ממקומות שונים בעולם, נתפס לבסוף בשוודיה ב-1940 שם הוא כמעט גורש לגרמניה הנאצית. במקום זאת הוא נשלח למאסר בכלא למשך שלוש שנים. היות שהחזיק באזרחות סובייטית נכנעו השלטונות השוודיים ללחץ הסובייטי ושחררוהו לברית המועצות בשנת 1944.
לאחר מלחמת העולם השנייה חזר ארנסט וולוובר לסקטור הסובייטי של גרמניה שהיה לגרמניה המזרחית והצטרף למפלגה הקומוניסטית השלטת, מפלגת האיחוד הסוציאליסטי, בשנת 1946. שנה לאחר מכן מונה למנהיג ההנהלה המרכזית לספנות וב-1950 מונה לסגן שר התחבורה של גרמניה המזרחית. באותה תקופה הייתה שמועה בעולם שהוא הקים ארגון חדש בדומה ל"ליגת וולוובר" שהיה אמור לאמן קומוניסטים באומנות החבלה. ואולם, אין כל ראיה לנכונות השמועות האלה.
יו"ר השטאזי
ביולי 1953 מונה ארנסט וולוובר ליו"ר השטאזי - שירות הביטחון והמשטרה החשאית של גרמניה המזרחית, לאחר הדחתו של וילהלם צייסר. הוא ניסה לחזק את השטאזי בין השאר בעזרת חיפוש של מה שראה כהסתננות של ארגוני מודיעין מערביים לגרמניה המזרחית. גישה זו הביאה למתיחות בינו לבין בכירים במפלגת האיחוד הסוציאליסטי ובראשם המזכיר הכללי של המפלגה ולטר אולבריכט וסגנו אריך הונקר. ב-1954 נבחר לחבר בפולקסקאמר, הפרלמנט המזרח-גרמני, וקיבל מקום בוועד המרכזי של המפלגה, אך ב-1956 החלה להיחלש השפעתו כאשר הוא התווכח עם אולבריכט והונקר על נושאים כמו מדיניות החוץ של גרמניה המזרחית כלפי פולין והערכות של היקף הפעילות האנטי-קומוניסטית בגרמניה המזרחית.
ב-1957 הוכרח להתפטר מתפקיד רב עוצמה זה, וסגנו אריך מילקה ירש אותו. ב-1958 הואשם וולוובר בפעילות נגד מפלגת האיחוד הסוציאליסטי והודח מהוועד המרכזי ומהפרלמנט. הוא חי באלמוניות עד מותו בברלין המזרחית בשנת 1967.
קישורים חיצוניים
