ארתור וסלי דאו
 |
ארתור וסלי דאו (באנגלית: Arthur Wesley Dow; 6 באפריל 1857 - 13 בדצמבר 1922) [1] [2] היה צייר, צלם ומחנך לאמנות אמריקאי.
חיים וקריירה
יליד איפסוויץ', מסצ'וסטס, למשפחה ותיקה ומבוססת בניו אינגלנד, קיבל את הכשרת האמנות הראשונה שלו בשנת 1880 מאנה ק' פרילנד מוסטר, מסצ'וסטס. בשנה שלאחר מכן המשיך דאו את לימודיו בבוסטון אצל ג'יימס מ. סטון, תלמידו לשעבר של פרנק דובנק וגוסטב בוגרו. באוקטובר 1884 המשיך דאו בדרכם של ציירים ילידים רבים בימיו ועזב לפריז.
בפריז הוא למד באקדמיה ז'וליאן בהשגחת האמנים גוסטב בולאנג'ה וז'ול ג'וזף לפבר, בין השנים 1880–1888.
הוא קיבל עבודות בעיצוב פוסטרים ועבודות מסחריות אחרות. בשנת 1895 עיצב את הכרזה של כתב העת לאמנות מודרנית ובשנת 1896 עיצב את הכרזה לתערוכת הדפסים יפניים. [3]
במהלך הקריירה שלו דאו לימד בשלושה מוסדות הכשרה לאמנויות אמריקאיות, החל ממכון פראט בין השנים 1896–1903. הוא לימד גם בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק בין השנים 1898-1903. בשנת 1900 ייסד דאו ושימש כמנהל בית הספר לאמנות באיפסוויץ, מסצ'וסטס. בשנים 1904 עד 1922 הוא היה פרופסור לאמנויות יפות במכללת המורים באוניברסיטת קולומביה.
במגוון רחב של מדיות אמנות, דאו היה דמות מובילה בתחיית אמנות ומלאכה שהפכו לבולטות באמריקה בסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. הוא דגל בעיצובים טהורים וקידם יצירת אובייקטים בעבודת יד ולא במכונה. דאו גם מילא תפקיד חשוב באמנות האמריקאית מכיוון שעבודתו גישרה על הפער בין האמנות המזרחית למערב.
המשך חייו
לאחר חזרתו לאמריקה הוא עבר לבוסטון, שם התעניין בחפצים מצריים ואצטקים, אותם ראה בספרייה הציבורית של בוסטון ובמוזיאון לאמנויות יפות.
במקביל, החל ללמוד את הדפסי האמן היפני, הוקוסאי. הוא חיפש את אוצר האמנות היפנית במוזיאון, ארנסט פנולוסה, שחלק את השקפתו לפיה אמנות צריכה להיות ציורית וגם דקורטיבית והציג אותו בפני שאר המאסטרים של ציור דיו וסומי. זמן קצר לאחר שנפגש עם פנולוסה, פיתח דאו שיטה להכנת חיתוכי עץ המשקפת את חקר טכניקות יפניות. את נושאי ההדפסים שלו הוא מצא בעיקר בחוף הצפוני של בוסטון, שלדעתו הם מתאימים לציור בהשראת היפנים אותה ביקש לבטא.
בשנת 1893 מונה דאו כעוזר אוצר האוסף היפני במוזיאון לאמנויות יפות. שנתיים לאחר מכן הוא העביר הרצאה המתארת את רעיונותיו בנושא אמנות יפנית, שהפכה לבסיס למדריך ההוראה הפופולרי שלו, שכותרתו "קומפוזיציה".
תיאוריה והוראה
רעיונותיו היו מהפכניים למדי לתקופתו. דאו לימד כי במקום להעתיק את הטבע, אנשים צריכים ליצור אמנות באמצעות אלמנטים של קומפוזיציה - קו, מסה וצבע.[4] הוא רצה שמנהיגי הציבור יראו כי אמנות היא כוח חי בחיי היומיום, לא כקישוט מסורתי עבור מעטים. דאו הציע שחוסר העניין האמריקני באמנות ישתפר אם האמנות תוצג כאמצעי לביטוי עצמי. הוא רצה שאנשים ירצו לכלול ניסיון אישי ביצירת אמנות. [5]
רעיונותיו לגבי האמנות, אמנות פורסמו בספרו "קומפוזיציה: סדרת תרגילים במבנה אמנות" משנת 1899 לשימוש סטודנטים ומורים.
הוא כתב: "חוויה של חמש שנים בבתי הספר בצרפת הותירה אותי לא מרוצה לחלוטין מהתיאוריה האקדמית. בחיפוש אחר משהו חיוני יותר התחלתי במחקר השוואתי על אמנות של העמים והתקופות. תוך כדי חקירת ציור ועיצוב מזרחי במוזיאון בוסטון לאמנויות יפות פגשתי את פרופסור ארנסט פ. פנולוסה. הוא מיד נתן לי תמיכה לבבית ברעיונותי, מכיוון שהוא חש גם בחוסר הלימה של הוראת האמנות המודרנית. הוא דגל בתוקף ברעיון שונה בתכלית, המבוסס כמו במוזיקה, על עקרונות סינתטיים. הוא האמין שהמוזיקה היא, במובן מסוים, המפתח לאומנויות היפות האחרות, מכיוון שמהותה היא יופי טהור; שאמנות החלל יכולה להיקרא "מוזיקה חזותית", וניתן ללמוד אותה ולבקר אותה מנקודת מבט זו."
דאו לימד רבים מהאמנים והאומנים המובילים באמריקה, ביניהם: ג'ורג'יה אוקיף,[6] שירלי ויליאמסון, צ'ארלס שילר, דל מילר, צ'ארלס בורשפילד, איזבל פרסי ווסט. ועוד.
לאחר 1900, דאו ניהל סטודיו בעיר הולדתו איפסוויץ' והעביר שם שיעורי קיץ. הביצות הסמוכות ואזור בייברי היל היו נושאים תכופים בנופיו. עבודתו במדיום מודפס תפסה את רוב זמנו בעשור הראשון של המאה, אך כשחזר לשמנים בשנת 1907, החל להתנסות בפלטה בהירה יותר ובמכחול אקספרסיבי יותר.
דאו נפטר בניו יורק ב-13 בדצמבר 1922.
גלריה
קישורים חיצוניים
- ארתור וסלי דאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ארתור וסלי דאו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Dr. Arthur W. Dow, Noted Artist, Dies". The New York Times. 1922-12-14. p. 21. נבדק ב-2021-06-29.
- ^ Glueck, Grace (2002-11-15). "ART IN REVIEW; 'The Photographs of Arthur Wesley Dow'". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-06-29.
- ^ Waller, S. (ed.), Foreign Artists and Communities in Modern Paris, 1870-1914: Strangers in Paradise, Routledge, 2017, p. 119
- ^ Douglas C. Allen. "United States of America: Art Education". Grove Art Online.
- ^ Dow (1918), Bulletin of the College Art Association of America
- ^ Dow, Arthur Wesley, Oxford Art Online (באנגלית)
