לדלג לתוכן

בג"צ תנאי הכליאה במלחמת חרבות ברזל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
בג"ץ 2858/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון לאומי
מידע החלטה
ערכאה בית המשפט העליון
תאריך החלטה 7.9.2025
חברי המותב
חברי המותב דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף, דוד מינץ

בג"ץ 2858/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' השר לביטחון לאומי ואח' הוא פסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, שניתן ב־7 בספטמבר 2025. ההליך עסק בתנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים בישראל, ובעיקר במדיניות אספקת המזון בבתי הסוהר. העתירה הוגשה בידי האגודה לזכויות האזרח בישראל וארגון גישה, בטענה כי ההחמרה בתנאים שננקטה לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 מהווה פגיעה בזכויות יסוד של האסירים. ברוב דעות (השופטת דפנה ברק-ארז והשופט עופר גרוסקופף מול דעת מיעוט של השופט דוד מינץ), קיבל בג"ץ את העתירה וחייב את שירות בתי הסוהר להבטיח סטנדרט מינימלי של מזון ותנאי קיום.[1][2]

רקע

לאחר טבח שבעה באוקטובר, קידם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שורת צעדים שנועדו להחמיר את תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים בהם מחבלי נוח'בה שהשתתפו במתקפה. הצעדים כללו צמצום שטח המחיה בתאים מתחת לרף של 4.5 מ"ר שנקבע בפסיקת בג"ץ קודמת, הקטנת שעות השימוש במקלחות ובחצרות, והגבלות בתחום המזון והציוד האישי[3][4]

באפריל 2024 האגודה לזכויות האזרח וגישה הגישו את העתירה ובה טענו כי המדיניות החדשה מביאה למצבי רעב ולירידה משמעותית במשקל האסירים, ומנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפקודת בתי הסוהר ולפסיקה קודמת של בית המשפט העליון בעניין תנאי הכליאה.[2]

ההליך

העתירה הוגשה באפריל 2024. בדיון הראשון, ביוני 2024, התריעו השופטים על קשיים חוקתיים במדיניות, אך לא הוציאו צו ביניים מיידי. במקום זאת, הורה בג"ץ למדינה להגיש עדכונים על מצב האסירים.[5] בהמשך הוצא צו על תנאי המחייב את המדינה לנמק מדוע אינה מבטיחה תנאי קיום הולמים.[5]

הדיונים לוו במתח ציבורי ותקשורתי.[6] משפחות שכולות ומשפחות חטופים שרים וחברי כנסת השתתפו בדיונים ומתחו ביקורת חריפה על השופטים.[7]

טענות הצדדים

העותרים טענו כי תנאי הכליאה החדשים גורמים לרעב, לירידה במשקל ולפגיעה בבריאות האסירים. המדיניות סותרת פסיקה קודמת של בג"ץ המחייבת שטח מחיה מינימלי ותנאי קיום הולמים. וכי מדובר בהפרה של חובות המדינה לפי המשפט הישראלי והבינלאומי.[2]

המדינה ושב"ס השיבו כי: הצעדים נדרשים מטעמי ביטחון והם חלק מהתמודדות עם מצב חירום לאומי. תפריט המזון המעודכן מספק מענה לצרכים הבסיסיים, וערוך בהתאם לכללים תזונתיים מקובלים. אין חריגה מסמכות, והמדיניות מצויה במתחם הסבירות.[8]

פסק הדין

ב־7 בספטמבר 2025 ניתן פסק הדין. ברוב דעותיהם של השופטת דפנה ברק-ארז והשופט עופר גרוסקופף נקבע כי קיימת אפשרות ממשית שמדיניות המזון אינה מבטיחה עמידה מספקת בחוק ובפסיקה. בג"ץ חייב את שב"ס לנקוט צעדים אופרטיביים:

  • גיבוש תפריטים ברורים העומדים בסטנדרטים תזונתיים הולמים.
  • מעקב שיטתי אחר מצבם הבריאותי של האסירים.
  • הבטחת גישה בפועל לכל אסיר למנות המזון שנקבעו.
  • מתן תוספות מזון לפי צרכים אישיים.

השופט דוד מינץ בדעת מיעוט סבר כי אין להתערב במדיניות, וכי התפריט המעודכן שנמסר לבג"ץ עונה על הדרישות החוקיות.[9]

ראו גם

הערות שוליים

בג"צ תנאי הכליאה במלחמת חרבות ברזל41900474