בדרך המחתרת לפלסטינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מהדורה ראשונה (פומבי. בוני וגייר)
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

בדרך המחתרת לפלסטינה Underground to Palestine הוא ספר משנת 1946 מאת העיתונאי האמריקאי י' פ' סטון, שתיעד כמה ממאות אלפי ניצולי השואה, שניסו להגיע למולדת היהודית בארץ ישראל המנדטורית מממחנות העקורים לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה.[1]

בשנת 1946 נסע סטון עם אנשי ההגנה לאירופה, שם הוא הצטרף לקבוצת יהודים שיצאו ממחנות העקורים, נדדו ברחבי היבשת, וחיפשו נמל שממנו יוכלו להפליג לארץ ישראל. בהמשך הוא הצטרף להפלגת אניית המעפילים ביריה, שנשאה על סיפונה כאלף מעפילים, שיצאו ממרסיי (נמל סט ) לארץ ישראל, ונאבקו במצור הבריטי.[1] האנייה נתפסה על ידי משחתת בריטית ב-29 ביוני 1946 וניגררה לחיפה. שם נעצרו המעפילים וצוות האנייה. סטון תיעד את מסעה של האנייה ואת מעצר המעפילים בספרו "בדרך המחתרת לפלסטינה" (Underground to Palestine).[2] בספר, שיצא לאור בארצות הברית בשנת 1946, הביע סטון אהדה למפעל ההעפלה ולמפעל הציוני. עם הקמת מדינת ישראל היה סטון בין המברכים על הקמתה. במהלך שנות ה-60 של המאה העשרים, הפך סטון את אהדתו למדינת ישראל, לאהדה של התנועה הלאומית הפלסטינית.

סטון כתב שהעקורים עשו מאמצים רבים להגיע למולדת היהודית שלהם בארץ ישראל, אף על פי שהיה להם קל הרבה יותר להגר לארצות הברית. כך הוא כתב:

They have been kicked around as Jews and now they want to live as Jews. Over and over I heard it said: ‘We want to build a Jewish country. ... We are tired of putting our sweat and blood into places where we are not welcome.' ... These Jews want the right to live as a people, to build as a people, to make their contribution to the world as a people. Are their national aspirations any less worthy of respect than those of any other oppressed people?[3]

תרגום:

כיהודים הם נבעטו מכל מקום ועכשיו הם רוצים לחיות כיהודים. שוב ושוב שמעתי אותם אומרים: 'אנחנו רוצים לבנות מדינה יהודית. ... נמאס לנו להזיע ולהקיז את דמנו במקומות שבהם אנחנו לא רצויים״. ... היהודים הללו רוצים את הזכות לחיות כעם, לבנות כעם, לתרום את תרומתם לעולם כעם. האם השאיפות הלאומיות שלהם פחות ראויות מהכבוד של כל עם מדוכא אחר?

העיתונאי ג'ון ר. מקארתור כתב בעיתון הקנדי "גלוב אנד מייל (אנ')" אודות הספר "בדרך המחתרת לפלסטינה", שהוא טוב יותר מהספר "עשרת הימים שזעזעו את העולם" של ג'ון ריד .[1]

היסטוריית הפרסום של הספר

הספר הופיע לראשונה כסדרת מאמרים, שפורסמה בעיתון אמריקאי PM, שפעל בשנות הארבעים של המאה העשרים. סדרת המאמרים זכתה בפרס גילדת העיתונאים של ניו יורק, בעמוד הראשון ב-1947.[4]

בשנת 1978 הודפס הספר מחדש תחת הכותרת:- "בדרך המחתרת, לפלסטינה כפי שהיא משתקפת כעבור שלושים שנה" Underground to Palestine and Reflections Thirty Years Later . הספר הכיל שני פרקים נוספים ( Confessions of a Jewish Dissident ו- The Other Zionism ) ששניהם הופיעו במקור כמאמרים שפורסמו ב- New York Review of Books . [5][6]

הספר "בדרך המחתרת לפלסטינה" אזל, ייתכן, בגלל עמדתו הבלתי פופולרית של סטון בעד פתרון המדינה האחת.[7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 MacArthur, John R. (2009-05-22). "The first draft of Israeli history". The Globe and Mail (בCanadian English). נבדק ב-2023-02-05.
  2. ^ ראו: קטע מ"בדרך המחתרת לפלסטינה" על הפלגת "ביריה", באתר פלי"ם.
  3. ^ ג'ון ר. מקארתור באתר העיתון the globe and mail
  4. ^ "Awards, Degrees and Appointments Provided to I.F. Stone". The website of I.F. Stone. Jeremy J. Stone. 2011. נבדק ב-2011-06-12.
  5. ^ Linfield, Susie (Fall 2012) Zionism and Its Discontents dissentmagazine.org
  6. ^ John C. Campbell (Summer 1979). "Capsule Reviews: Underground to Palestine". Foreign Affairs. Council on Foreign Relations. נבדק ב-2011-06-12.
  7. ^ John R. MacArthur (2009). "The first draft of Israeli history". Globe Books. The Globe and Mail. נבדק ב-2011-06-12.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0