בוידעם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בּוֹידֶעם (בתרגום מיידיש: עליית תקרה) משמש כחלק ממקום מגורים, המיועד לאחסון, שלא נעשה בו שימוש יום יומי, ואיננו נגיש בקלות.

בוידעם

הבוידעם יכול להיות בתוך עליית גג, בחלל אטום מתחת לתקרת רעפים, או גומחה שנבנתה בתוך דירה. לרוב משמש הבוידעם לאחסון חפצים ישנים או כאלה שאינם בשימוש יום יומי. מקור המילה מגרמנית והיא שיבוש וקיצור של dachboden (מילולית: רצפת [עליית] הגג). לעיתים הוא נקרא גם אִינְטֶרְסוֹל, מהמילה הצרפתית entresol (פירוש מילולי: בין הקומות, או קומת ביניים).

בישראל, עד שנות ה-80 נהגו לבנות בכל דירה - שטח אחסון עילי, בוידעם, במעברים בין חדרים או במטבח. רצפתו של הבוידעם הייתה למעשה תקרה נמוכה יותר מהתיקרה בדירה, וביניהן נוצר חלל שיועד לאחסון. בדירות רבות נבנה בוידעם נוסף באמבטיה, ובו מוקם דוד חימום המספק מים חמים. בדירות רבות, הוסב השימוש בחלל הבוידעם ליחידת מיזוג אוויר מפוצל. כיום הבוידעם אינו עוד חלק אינטגרלי מתכנון הדירה.

ביטויים

ביידיש קיימת אמרה: "איך האב אים אויפן בוידעם" - "יש לי אותו בבוידעם", שמשמעותה: אינני מתייחס אליו או לדבריו ברצינות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0