בול מסירה מאוחרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קולומביה, 1886, בול מסירה מאוחרת
קולומביה - מחוז אנטיוקיה, 1899, בול מסירה מאוחרת
פנמה, 1904, בול מסירה מאוחרת
דנמרק, 1923, בול מסירה מאוחרת
אורוגוואי, 1936, בול מסירה מאוחרת

בול מסירה מאוחרת (Too Late stamp או Late Fee stamp) הונפק במספר מקרים כאמצעי תשלום עבור טיפול במכתבים שנמסרו לבית הדואר לאחר שעות הפעילות המקובלות.

מסירה מאוחרת

שיגרת העבודה שהייתה מקובלת בבתי הדואר בבריטניה בסוף המאה ה-18, ואשר אומצה עם השנים על ידי הנהלות דואר רבות ברחבי תבל, קבעה כי הם יהיו פתוחים לציבור עד השעה שמונה בערב, וכל מכתב שיימסר עד שעה זו לפקיד הדואר יוחתם בחותמת הנושאת את תאריך אותו יום. עם זאת, בשעה שבע בערב החלו פקידי הדואר לרשום ולארוז את המכתבים שהצטברו במהלך היום אל תוך שק הדואר היומי, על מנת שיהיה מוכן להעברה אל מרכז המיון בשעה שמונה בערב.

המכתבים שהובאו על ידי הציבור לבית הדואר בין השעות שבע ושמונה בערב הוחתמו כאמור בחותמת של אותו יום, אולם נשמרו בבית הדואר ונארזו רק בשק הדואר של יום המחרת. מצב זה גרם לעיתים מבוכה להנהלת הדואר, אשר הייתה מחויבת להעביר את המכתב לנמען בתוך פרק זמן קבוע. החותמת שעל המעטפה העידה כי היא נמסרה למשלוח ביום מסוים, אולם לא היה כל ביטוי לעיכוב שנגרם עקב המסירה המאוחרת של המכתב לבית הדואר. מנקודת מבטו של הנמען הוא קיבל את המכתב 24 שעות לאחר פרק הזמן עליו התחייבה הנהלת הדואר.

כדי להימנע ממבוכה הונחו פקידי הדואר להטביע על כל מכתב שנמסר למשלוח אחרי השעה שבע בערב חותמת עם המילים "מאוחר מידי" (Too Late). להטבעת חותמת זו לא הייתה כל משמעות כספית, וכל מטרתה הייתה לציין כי הטיפול במכתב התעכב שלא באשמת הדואר. חוקרי תולדות הדואר תיעדו מאות טיפוסים שונים של חותמות Too Late ממדינות רבות דוגמת בריטניה, הודו ו-טרינידד, ואיסוף מכתבים הנושאים חותמות אלו מקובל על אספני בולים רבים.

דמי מסירה מאוחרת

לא אחת קרה ששולח המכתב, אשר הגיע לבית הדואר אחרי השעה שבע בערב, ניסה לדבר על לבם של פקידי הדואר ולבקש ש"יעשו טובה" וישלבו את המכתב הדחוף שלו בערימת המכתבים הנמצאים עדיין בטיפול למשלוח באותו ערב. כאשר גבר הביקוש לשירות זה החליטו מנהלי הדואר על נוהל מיוחד שיאפשר למכתבים שהגיעו באיחור לצאת לדרכם מיד ולא להמתין ליום המחרת. נוהל זה פורסם במדריך לבתי הדואר הבריטי:

ברבים מבתי הדואר ניתן להעביר בדואר הלילה מכתבים שנמסרו באיחור, והממתינים למשלוח, וזאת בתוספת תשלום של ½ פני כדמי מסירה מאוחרת.

על המעטפה הוטבעה חותמת שציינה כי דמי המסירה המאוחרת שולמו, וזאת במקום החותמת הרגילה שהעידה על מסירה מאוחרת. התשלום הנוסף בסך ½ פני נגבה באמצעות בולי דואר רגילים. ניתן היה לרכוש את השירות המיוחד הזה עד השעה 7:45 בערב לכל המאוחר, וזאת על מנת שניתן יהיה להספיק ולצרף את המכתב החריג אל שק הדואר היומי מבלי לעכב את יציאתו לדרך במועד הקבוע של שמונה בערב.

נוהל זה הופעל לראשונה בשנת 1790 בבית הדואר המרכזי של העיר לונדון, ובאותה תקופה התשלום עבור הטיפול המיוחד במסירה מאוחרת נקבע ל-6 פני. המחיר הופחת לסכום של חצי פני בשנת 1840, עם הרפורמה בשירותי הדואר.

בולי מסירה מאוחרת

במרבית המדינות אשר הציעו שירות של מסירה מאוחרת בוצע התשלום באמצעות בולי דואר רגילים. בחלק מן המקרים הוטבעה על המעטפה חותמת שציינה כי נגבה תשלום נוסף עבור השירות המיוחד.

במספר קטן של מקרים הוחלט על הנפקת בולים מיוחדים עבור השירות.

ויקטוריה

המדינה הראשונה שהנפיקה בולי דואר מיוחדים עבור מסירה מאוחרת הייתה ויקטוריה (כיום חלק מאוסטרליה), שביום 1 ינואר 1855 הנפיקה בול מיוחד ועליו הכיתוב "מאוחר מידי" (Too Late).[1] הציבור גילה התעניינות מועטה בלבד בשירות זה, והוא הופסק ביום 1 ביולי 1857.

קולומביה

בשנת 1886 הונפק בקולומביה בול מיוחד בערך נקוב של ½2 סנטבוס עבור תשלום דמי מסירה מיוחדת. על הבול נרשמה המילה "איחור" (RETARDO). בולים נוספים מסוג זה הונפקו בקולומביה עד שנת 1914.[2]

היוזמה הפרטית במדיין

הבולים שהנפיקה קולומביה בשנת 1914 אזלו מן השוק, ולמעשה השירות של מסירה מיוחדת חדל מלפעול. חלק מלקוחות הדואר, שלא היו מודעים להפסקת השירות, המשיכו לחפש את הבולים בבתי הדואר. את המצב הזה ניצל לטובתו חואקין ארבלאס (Joaquin Arbelaez), אחד הפקידים בסניף הדואר של העיר מדיין, אשר עבד במקביל גם כסוחר בולים במשרה חלקית. הוא החליט "להנפיק" בולי מסירה מיוחדת משלו על ידי הוספת הדפס רכב פרטי על בולי דואר רגילים של קולומביה. בשנת 1919 קנה ארבלאס גיליונות של בולים קולומביאנים שונים, ובעזרת מכונת כתיבה מסוג רמינגטון שהייתה ברשותו הדפיס על כל בול את המילה RETARDO. הוא חזר על הפעולה שנתיים מאוחר יותר, והפעם הדפיס על כל בול, בנוסף למילה RETARDO, גם את השנה 1921. את הבולים המזויפים מכר ארבלאס לאספני בולים, שהאמינו כי מדובר בבולים לגיטימיים של קולומביה.[2]

קולומביה - מחוז אנטיוקיה

בשנת 1899 הונפק באנטיוקיה בול מסירה מיוחדת. בולים נוספים הונפקו בשנים 1901 ו-1902.[3]

קולומביה - מחוז בוליבר

בשנת 1903 הונפקו בבוליבר ארבעה בולים לתשלום עבור מסירה מיוחדת.[4]

פנמה

בשנת 1903, עם קבלת העצמאות מקולומביה, הסבה פנמה בול מסירה מאוחרת של קולומביה לשימוש דואר פנמה על ידי הוספת הדפס רכב בנוסח "הרפובליקה של פנמה". בשנת 1904 הוא הוחלף בבול חדש שהודפס במיוחד כאמצעי תשלום עבור דמי מסירה מיוחדת.[5] החל משנת 1910 הסבה פנמה במספר מקרים בולים רגילים לבולי מסירה מיוחדת, וזאת על ידי הטבעת הדפס רכב עם המילה RETARDO על הבולים באמצעות חותמת ידנית.[6]

דנמרק

בדנמרק היה נהוג לשלם אגרה בבית הדואר עבור שירותים מיוחדים שסופקו על ידי הפקידים, דוגמת מילוי טפסים או רישום כתובת על המעטפה. אגרה זו נגבתה באמצעות בול הכנסה מיוחד שהודפס לשם כך.[7]

בשנת 1923 הסב הדואר בדנמרק את בול ההכנסה לשימוש כבול דואר מיוחד עבור דמי מסירה מאוחרת, וזאת על ידי הטבעת הדפס רכב הכולל פעמיים את המילה "איחור" בדנית (GEBYR). בשנת 1926 הוחלף הבול הזמני בבול חדש ועליו הכיתוב "בול איחור" (GEBYRMAERKE).[8] בולים אלו היו בשימוש עד שנת 1934.

אורוגוואי

ביום 18 במאי 1936 הנפיקה אורוגוואי סידרה בת שישה בולים שנועדו לשלם עבור מסירה מאוחרת ושירותים דחופים אחרים. בעיצוב הבולים נכלל הכיתוב "שירותים של הרגע האחרון" (SERVICIO DE ALCANCE Y ULTIMA HORA).[9]

אקוודור

בשנת 1945 הסבה אקוודור בול מס דואר משנת 1940 לשימוש כבול מסירה מאוחרת על ידי הוספת הדפס רכב עם האותיות .U.H, ראשי תיבות של המילים שמשמעותן "הרגע האחרון" (ULTIMA HORA).[10]

לקריאה נוספת

  • Kenneth A. Wood, This is Philately, 1982, p' 731-732.
  • Mackay Robin(Ed), International Encyclopedia of Stamps, IPC, 1970, p.1845

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 1, p. 643
  2. ^ 2.0 2.1 Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 2, p. 500
  3. ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 2, p. 503
  4. ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 2, p. 505
  5. ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 5, p. 532
  6. ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 5, p. 533
  7. ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 2, p. 884
  8. ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 2, p. 884
  9. ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 6, p. 1233
  10. ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 2, p. 1044
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0