ביקרבונט

ביקרבונט (מימן פחמתי, Bicarbonate) הוא יון שנוסחתו ^-H C O₃ ומסתו המולרית 61.01 דלטון. אטום פחמן מרכזי מוקף בשלושה אטומי חמצן במבנה של משולש מישורי ואטום מימן הקשור לאחד החמצנים, הביקרבונט אִיזוֹ-אלקטרוני לחומצה חנקתית (אותו מספר אלקטרונים באותה קונפיגורציה).

יון הביקרבונט, הקו המקווקו מסמן רזוננס

לביקרבונט מטען שלילי אחד, הוא החומצה המצומדת ליון הקרבונט CO₃^2- והבסיס המצומד לחומצה פחמתית H₂CO₃. במים יהיה יון הביקרבונט חלק מתגובות שיווי המשקל הבאות:

$2CO_{3}^{2-}+2H_{2}O\Leftrightarrow HCO_{3}^{-}+H_{2}O+OH^{-}\Leftrightarrow H_{2}CO_{3}+2OH^{-}$

$H_{2}CO_{3}+2H_{2}O\Leftrightarrow HCO_{3}^{-}+H_{3}O^{+}+H_{2}O\Leftrightarrow 2CO_{3}^{2-}+2H_{3}O^{+}$

המלחים המכילים ביקרבונט ניקראים גם ביקרבונטיים, כמו סודיום ביקרבונט (סודה לשתייה) NaHCO₃. ביקרבונטים, בבואם במגע עם חומצה פולטים פחמן דו-חמצני. $HCO_{3}^{-}+H_{3}O^{+}\Rightarrow CO_{2}+2H_{2}O$

מערכת היונים הביקרבונט/פחמן משמשת גם כבופר במערכת הדם.

רוב הפחמן הדו-חמצני, כ-80%, מובל בדם בצורת יון ביקרבונט שנוצר כתוצאה מריאקציה של הפחמן הדו-חמצני עם מולקולת מים. בריאקציה הזו נוצרת חומצה קרבונית וממנה נוצר יון ביקרבונט. על פי "אפקט בוהר", ככל שכמות הפחמן הדו-חמצני גבוהה, ההמוגלובין ישחרר יותר חמצן.