בירגו
 | |
| מראה בירגו מוולטה | |
| מדינה |
 מלטה |
|---|---|
| שטח | 0.50 קמ"ר |
| גובה | 0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במועצה מקומית | 2,701 (2005) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.birgu.gov.mt/ | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |
בירגו (במלטזית: Il-Birgu, באיטלקית: Vittoriosa - "המנצחת") היא אחת משלוש הערים בצפון מזרח מלטה. העיר שוכנת על חצי אי ארוך וצר שאורכו 800 מטר ורוחבו המרבי 400 מטר, ואשר שלוח כאצבע אל הנמל הגדול. מצפון מזרח לה היא גובלת בערוץ קלקרה (Kalkara creek) ומדרום מערב בערוץ המספנה (Dockyard creek). מהקצה המערבי של העיר, מקום בו ממוקם מבצר סנט אנג'לו, נשקף נוף אל בירת מלטה, ולטה, המרוחקת מבירגו 400 מטר בלבד ונבדלת ממנה על ידי הנמל הגדול.
היסטוריה
שמה של העיר, בירגו, הוא שיבוש של המילה האיטלקית "בורגו" (Borgo), היינו "רובע" או "מצודה". בבירגו נמצאו שרידים להתיישבות פיניקית ורומית. בתחילת ימי הביניים הייתה בירגו כפר דייגים קטן ונזירים דומיניקנים התגוררו בה ואף בנו בה כנסייה שהשתמרה עד היום. משהגיעו האבירים ההוספיטלרים אל מלטה בשנת 1530, הם בחרו בבירגו לבירתם, שכן מדינה, בירתו הקודמת של האי, לא התאימה לפעילותם הימית. האבירים הקימו את כנסיית לורנצו הקדוש, ביצרו את העיר סביב מבצר סנט אנג'לו והקימו בה בית חולים ("Sacra Infermeria" - "בית החולים הקדוש") המשמש כיום כמנזר. בעת המצור הגדול על מלטה ששמו עליה העות'מאנים ב-1565, נודעו לבירגו ולמבצר סנט אנג'לו השוכן בה תפקיד חשוב בעמידתו של האי, והעיר זכתה בשל כך לתואר "צ'יטה ויטוריוסה" ("Città Vittoriosa" - "עיר מנצחת"), שהיה לשמה הרשמי משך מאות שנים. לציון האירוע הוקמה ב-1705 אנדרטת הניצחון ב"כיכר הניצחון" (Misraħ ir-Rebħa) שבמרכזה של העיר.
לאחר המצור, ב-1571, איבדה בירגו את תפקידה כבירת האי, וזה עבר לוולטה, הבירה המבוצרת החדשה שהקימו ההוספיטלרים בצידו האחר של הנמל הגדול. למרות זאת המשיכה בירגו לשמש נמל חשוב. במאה ה-17 הוקם קו הביצורים "קוטונרה" (Cottonera Lines) סביב הערים השכנות לבירגו, סנגלאה וקוספיקואה, הנודעות כשלוש הערים, והן היו ליחידה מבוצרת אחת. בין מבצר סנט אנג'לו ליתר חלקי העיר נחפר חפיר שמולא במים, והמבצר חוזק.
הבריטים שכבשו את מלטה מידי הצרפתים בשנת 1800 הרחיבו את מתקני הנמל בנמל הגדול והקימו בו מספנה. דבר זה המיט אסון על בירגו ועל שכנותיה, אשר היו יעד להפצצות תכופות של מדינות הציר בתקופת מלחמת העולם השנייה. לאחר שב-1979 עזב אחרון החיילים הבריטים את מלטה, הוקמה "אנדרטת החירות" לחופו של ערוץ קלקארה בעיר, ובשנת 2005 נחנכה בה מרינה.
אתרי העיר
- מבצר סנט אנג'לו - למבצר השוכן בקצה המערבי של העיר נודע תפקיד חשוב במהלך המצור הגדול על מלטה.
- כנסיית לורנצו הקדוש (St Lawrence Church) הוקמה על ידי ההוספיטלרים הם הגעתם למלטה ב-1530, ושימשה ככנסייתם המרכזית עד להשלמת קון-קתדרלת יוחנן ה"קדוש" בוולטה בשנת 1571. בין השנים 1681-1697 הוקם המבנה החדש של הכנסייה בסגנון אדריכלות הבארוק. הכנסייה ספגה נזקים כבדים במהלך מלחמת העולם השנייה, אך לאחריה הם תוקנו. בכנסייה שמור פסלו של לורנצו הקדוש, הקדוש המגן של העיר.
- המוזיאון הימי (The Maritime Museum) סוקר את תולדות ההיסטוריה הימית של האיים והים התיכון.
- ארמון האינקוויזיטור (Inquisitor's Palace) הוקם על ידי ההוספיטלרים ושימש כבית המשפט לעניינים אזרחיים. כיום הוא משמש כמוזיאון לאתנוגרפיה, ומוצגיו ערוכים באולמות הדיונים, בבית המעצר ובחדר האוכל המקוריים. במקום תערוכת קבע הסוקרת את השפעת האינקוויזיציה באיים.
- מוזיאון המלחמה של מלטה (The Malta at War Museum) הוא מוזיאון קטן השוכן בביצוריה של העיר, המוקדש לתולדות האי במלחמת העולם השנייה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
