בית הכנסת הגדול מחוץ לעיר (לבוב)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | לבוב |
| נוסח תפילה | נוסח אשכנז |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | שפ"ד–שצ"ב |
| תאריך פירוק | תש"א |
בית הכנסת ובית המדרש הגדול 'מחוץ לעיר' בלבוב היה אחד מבתי הכנסת המרכזיים של יהדות לבוב. בית הכנסת פעל במבנה האבן שלו מאז הקמתו בין השנים 1624–1632 (ה'שפ"ד–ה'שצ"ב) ועד חורבנו בידי הנאצים בשואת יהודי אוקראינה ב-1941.
בית הכנסת היה ממוקם ברחוב בוז'ניצה בלבוב, בעת הקמתו היה האזור פרבר של לבוב, ומכאן נגזר שם הלוואי שלו 'מחוץ לעיר'. בית הכנסת פעל לפי נוסח אשכנז, נאמרו בו כל פיוטי אשכנז מימי הביניים עם מנגינתם המיוחדת, ובהם פיוטים עתיקים מימי רבנו תם ומסעי הצלב. מדי יום שני וחמישי לפנות בוקר, היה נערך בבית הכנסת מנהג 'אשמורת', מעין תיקון חצות.
בקומה הראשונה, קומת בית המדרש הגדול, היה חדר קטן וצר ששימש כדירתו של רבי יוסף תאומים, מחבר ה"פרי מגדים", בתקופה שהתגורר בלבוב. על קיר החדר היה חרות "שויתי ה' לנגדי תמיד".
בבניין בית הכנסת הגדול 'מחוץ לעיר' פעלו ברבות השנים כנספחים בקומת המבוא ובקומה העליונה, כמה בתי כנסת קטנים:
- בית הכנסת "מלאכת חנוך" - בית הכנסת של הסנדלרים, נקרא ע"ש חנוך לאור דברי המדרש על עיסוקו כ'תופר מנעלים'[1]
- בית הכנסת "זובחי צדק" - בית הכנסת של הקצבים, מתפללי בית כנסת זה היו אנשים אמידים ונדבנים[2]
- בית הכנסת של המנקרים[3]
- בית הכנסת חייטים גדולים[4]
- בית הכנסת חייטים קטנים[5]
- בית הכנסת "צעירים"[6]
היסטוריה
בתקופה שלפני הקמת מבנה האבן
.jpg)
בית כנסת יהודי פעל במקום שבו שכן בית הכנסת עוד מתקופה קדומה, הנוסע מרטין גרונווג (גר') שחי בלבוב בין השנים 1582–1602 תיאר בכתביו בית כנסת חדש שנבנה במקום והחליף את בית הכנסת הישן, בית הכנסת נבנה עם גג גבוה, והיהודים נקנסו על כך ואולצו לשבור אותו ולהנמיך את גגו בחצי.
בית הכנסת המתואר אצל גרונווג נבנה מעץ או במסגרות עץ (אנ') (סגנון בנייה פרוסי שהיה נפוץ אז). הוא נהרס לחלוטין בפוגרום שחוללו תלמידי המכללה הישועית בעיר (אוק') ב-1619. בית הכנסת נבנה מחדש אך שוב חרב בשרפה הגדולה שפרצה בפרברי לבוב ב-1624. בעקבות שרפה זו נאסר לבנות מבנים סמוכים לחומות העיר ולכן נבנה בית הכנסת מחדש מעט צפונה ממיקומו המקורי.
מבנה האבן של בית הכנסת
המבנה החדש של בית הכנסת נבנה בין השנים 1624–1630, יש משערים שתוכנן בידי יאקופו מדלן (אוק'), אך הושלם בידי אחרים, אולי[7] בפרויקט משותף של אמברוזי פריכילני (אוק') ואדם פוקורה (אוק'), שכן הבנייה הושלמה רק ב-1632, שנתיים לאחר מותו של מדלן. לצורך הבנייה נאלצו היהודים לקבל את אישורו של הארכיבישוף יאן אנדז'יי פרוצ'ניצקי (פול').
בית הכנסת נשרף שוב בעת המצור על חייליו של בוגדן חמלניצקי ב-1648 (בתקופה המוכרת בהיסטוריה היהודית כגזרות ת"ח–ת"ט), ושוב בפוגרום נוסף (אוק') של תלמידי המכללה הישועית בשנת 1664. בתקופה זו כבר היה בית הכנסת גדול מאד, ברשימה של חפצי קודש שנבזזו בפרעות ב-1664 מופיעים 72 ספרי תורה, 24 כתרים ו-60 פרוכות שנלקחו מבית הכנסת הגדול "מחוץ לעיר".
בית הכנסת חודש בשנים 1864–1865 בתכנונו של האדריכל יוז'ף אנגל (אוק') ושופץ שוב בצורה מקיפה יותר, ב-1870, בתכנונו של מיכאיל גרל (אוק') (ששיפץ גם את בית הכנסת הגדול בתוך העיר).
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בנובמבר 1918 עם כניסת הפולנים ללבוב, בוצע על ידם פוגרום נרחב ובית הכנסת 'מחוץ לעיר' נשרף שוב כמו בתי כנסת רבים אחרים. האדריכל לאופולד רייס (אוק') (1882–1942 או 1943) עסק בשחזורו ושיקומו לאחר המלחמה. בשנים האחרונות שלפני המלחמה משך אליו בית הכנסת, שהציע תנאים נוחים יחסית לעניים בימות החורף, גם פעילות פלילית ועבריינים קטנים החביאו בו סחורות גנובות ואסורות.
בסתיו 1941 פוצץ המבנה בידי הנאצים.
לקריאה נוספת
- זאב זהר, בית המדרש הגדול מחוץ־לעיר ברחוב בוז'ניצה. פריט א' במאמרו בתי כנסת ו"קלויזן", בתוך: ד"ר נ.מ. גלבר (עורך), אנציקלופדיה של גלויות, כרך לבוב, באתר ספריית העיר ניו יורק עמ' 451–476 (תמונה מס.56794452 ואילך)
- Оксана Бойко, Передміська синагога // Синагоги Львова. — Львів : ВНТЛ-Класика, 2008. — С. 50—76. — ISBN 966-8849-30-2 (באוקראינית)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פריט יז ברשימת זהר, להלן 'לקריאה נוספת'.
- ^ פריט י ברשימת זהר, להלן 'לקריאה נוספת'.
- ^ פריט יח ברשימת זהר, להלן 'לקריאה נוספת'.
- ^ פריט יא ברשימת זהר, להלן 'לקריאה נוספת'.
- ^ פריט יב ברשימת זהר, להלן 'לקריאה נוספת'.
- ^ פריט ל ברשימת זהר, להלן 'לקריאה נוספת'.
- ^ השערתה של אוקסנה בויקו, להלן 'לקריאה נוספת'.
